ברשותכם, הרשו לי לקחת שני צעדים לאחור לנוכח הימים שבין יום השואה והגבורה ויום הזיכרון לחללי צה"ל, מערכות ישראל ופעולות האיבה ויום העצמאות. הימים הללו, מבחינת רבים מזכירים ודומים לימים שבין 'כסה לעשור'.
הרצל בן אשר, עורך העיתון נפרד מאביו, אשר ז"ל, וכותב על האובדן, על האיש שהיה לא רק אבא אלא דמות מופת \\\ בנוסף: כתבה שפורסמה בעיתון לפני שנים, אך כל כך רלוונטית לימים אלא
ממשיכים או נושרים בשלב הזה?! ממשיכים. האמת? איני זוכר את עצמי מתעסק בעניין אחד כל כך הרבה זמן. אילו הדבר היה נתון רק בידי, מילה לא הייתם קוראים על הנושא הזה. ממש כך.
הנכס העיקרי של הציבור במשטרה הוא האמון, ואחרי שהוא נסדק, ההמשך חשוב פחות & יש יותר מידי ציידים בסיפור הזה שבדרך יורים על עמיתיהם & והכי מעניין, כיצד הופך יאיר לפיד ממועמד רלבנטי לראשות הממשלה למועמד לשעבר?
מוזר?! ממש לא, אם תמשיכו לקרוא ותהיו עקביים בפרשנות למושגים כמו: נבחר ציבור, איש ציבור, שיחה פרטית ומה זה 'חדשותי' ו'רלבנטי', לפחות תבינו, לא בטוח שכולם יסכימו
מציאות לא מדומה דברים גדולים קורים, ואנחנו עסוקים בענייננו (החשובים…). לעיתים נדמה שהעיסוק בעניינים האישיים או המקומיים, הוא הדבר הכי חשוב עליי אדמות. שום דבר לא קיים בעולם, מלבד אני… …מסתבר שזה לא מדויק. שני חיילים, הדר גולדין ושאול אורון (ז”ל) מצויים בידיו של החמס, ובי המשפחות...
השבוע הלך לעולמו זמיר עשור ז"ל. בגלל אופיו ומופנמותו, מעטים ידעו שזמיר היה חולה בשנים האחרונות ולאחרונה הידרדר מצבו הרפואי בצורה דרסטית. השבוע ירד המסך.
אי אפשר שבסיומה של השנה העברית, שעל פי זמניה אנחנו חיים, שלא להתייחס לשניים-שלושה נושאים שליוו ומלווים אותנו. תקראו לזה חשבון נפש, מאזן או כל דבר אחר. אני קורא לזה מחשבה נוספת על אירועים ואנשים בחלוף שנה.
