ראשית, אי אפשר שלא לתת מחמאה לתושבים, אלו שהתעקשו לחזור ולהזהיר שהם שומעים קולות מוזרים וזה מעלה בפניהם את החשש שהחיזבאללה חופר מנהרות. זה לא פשוט לשמוע, להזהיר, לקבל הכחשות ולהמשיך ולהתגורר באותו בית.
אחת מן המשימות היותר קשות היא לסכם שנה, נראה לי יומרני מידי 'לסכם שנה'. אולם, משימה היא משימה, והיות הלוח העברי הוא זה שמנחה את אורחות חיינו, אזי לא נבייש אותו ונגש לעבודה. המדינה שלנו עם כל הכבוד לכל אחד ואחת, עיר או ישוב, בסופו של דבר המדינה כפלטפורמה הנושאת אותנו, חשובה, במיוחד בעידן ...
כשיש ויכוח על עובדות, במיוחד עובדות מהותיות כמו 'מדינה יהודית', חוזרים למקור, ל'מגילת העצמאות' העובדה ש'מגילת העצמאות' כתובה בשפה מאוד-מאוד בסיסית, השמאלנים מבינים מתוך קריאתה דברים אחרים. ראשית, מדוע "מדינה יהודית דמוקרטית?!" ולא "מדינה דמוקרטית יהודית"?". פשוט מאוד. ה'יהודית'...
ישראל 2018. משלחת של רופאי שיניים, יעני, דוקטורים, אזרחי ישראל, שלא תחת הכיבוש, התנגדה ש'התקווה', ההמנון של מדינת ישראל יושמע בכנס בקולומביה, ובמקום שרו את ההמנון הפלסטיני. תושבי 'נתיב האבות' פונו מבתיהם בדמעות, ושרו את ה'תקווה'.
אוהו, איזה שבוע גדוש היה לנו. טוב, זו לא חוכמה, כי אין שבוע שהוא לא גדוש בישראל... סערת הפרעוש מארגנטינה תפסה כותרות והביאה, לא תאמינו לראש המצעד משהו שאפילו הפרעוש לא חשב עליו. האנטישמיות החדשה.
מייצגים, כסף מזוהם ושנאה עצמית של יהודים את יהדותם, אסור להם לטרפד את הוצאתם של המסתננים מישראל זהו, אנחנו 'אחרי החגים', כפי שנהוג לכנות בארץ את התקופה שלכולנו יש אליבי מעודן לא להתעסק בעניינים החשובים של החיים. אבל, הנה, מסתבר שגם 'אחרי החגים' הגיע… …נתחיל עם אחד התוצאות החמורות שהביאו לנו...
ברשותכם, הרשו לי לקחת שני צעדים לאחור לנוכח הימים שבין יום השואה והגבורה ויום הזיכרון לחללי צה"ל, מערכות ישראל ופעולות האיבה ויום העצמאות. הימים הללו, מבחינת רבים מזכירים ודומים לימים שבין 'כסה לעשור'.
הרצל בן אשר, עורך העיתון נפרד מאביו, אשר ז"ל, וכותב על האובדן, על האיש שהיה לא רק אבא אלא דמות מופת \\\ בנוסף: כתבה שפורסמה בעיתון לפני שנים, אך כל כך רלוונטית לימים אלא
