היום ה-28 במרץ , 2020

Select your Top Menu from wp menus

יהדות במסך מגע

 

פעם שמעתי חצי בדיחה חצי נוסטלגיה על כך שכל התימנים המבוגרים יודעים לקרוא הפוך. זאת אומרת, אם תיתן להם ספר ותהפוך אותו הם יקראו לא פחות מהר מאשר בצורה הרגילה. וזה למה? כי לפני שישים שנה כשהיו בתימן היו מספר מועט (אם בכלל) של ספרי קודש, ולכן היו מתקבצים כולם במעגל סביב ספר אחד ולומדים יחדיו. אלה שהיו ישובים מנגד לכתוב פשוט למדו לקרוא את הכל הפוך. וכך, כל אחד בתורו ובזמנו פשוט רכש מיומנות של קריאה הפוכה, שהפכה להרגל פשוט מאוד. הפואנטה כאן, באה להסביר לנו שבעבר ההיצע התורני של עם ישראל בגלות (וגם בארץ) היה מאוד מצומצם. לא כל אחד יכול היה להחזיק ספרים בביתו, ולימוד התורה היה כזה פשוט.
לעומת זאת, היום, כל יהודי יכול להריח, לשמוע, לראות ולהשכיל עוד ועוד מידע תורני בלי לקום מהכורסא המרופדת של הסלון בכל צורה שהיא. שיעורי וידאו, ערוץ טלוויזיה, תחנות רדיו, עולם אינטרנטי מלא בתוכן, ספרים פרטיים במחירים זולים, ואפילו בתוך האפליקציה שבפלאפון נמצא השולחן ערוך, התניה, ובכל מה שרק אפשר לחלום עליו ב-ח-י-נ-ם. הנתונים המפוצצים האלה מצטרפים, כאמור לערוצי הטלוויזיה של ארגון "הידברות", מכון מאיר וכו'. התוצאות לא מאחרות לבוא, וכך גם כוללים מתמלאים ביותר ויותר חוזרים בתשובה, שמגלים דרך העולם הטכנולוגי את היהדות היפה והעתיקה.

נעבור לסיפור קצר:

לפני כ-82 שנה נולד באחד האיים הנידחים באינדונזיה בחור נוצרי בשם אינקב בוקן למשפחה קשת יום. באותה תקופה התנאים באי היו קשים מאוד, ויותר מרבע מהתושבים באי מתו מתת-תזונה. המאכל העיקרי שם היה חיות ביבים (עכברים, חולדות וכו'). אינקב היה בחור אינטליגנט מאוד ותמיד הבין שהפתרון לבעיה, לא נמצא באינדונזיה, אלא מחוץ לארץ. יום אחד כשחלה מזיהום ונשכב בביתו במשך חצי שנה, החליט לעשות מעשה ולברוח מהמקום ויהי מה. למרות איסור השלטון, ברח אינקב להולנד, ושם החל בחיים חדשים. מר בוקן היה ממולח מאוד, ומיד השתלב שם בעסקים המקומיים. הוא החליט לנסות את מזלו בעסקי המסעדנות והבשר, מתוך רצון "לכפר" על עברו הדל. הוא גייס את השפים הכי טובים, ודאג לבשרים הכי איכותיים, וכך פתח מסעדה בלב אמסטרדם. העסקים של אינקב הצליחו מעל המצופה. הוא התעשר במהירות והפך לאיש המצליח ביותר בעיר. במקביל, מידי יום אכל אינקב ממיטב מטעמי המסעדה בכמויות גדולות ומוגזמות, וכך הרגיש כי השיפור בחייו, לא רק בכסף, אלא גם בהרגשה. אין יום בו ויתר אינקב על ארוחה עם 4 סוגי בשר במשקל קילו לפחות, בקבוק יין, לחם עשיר ושתייה מתוקה. אינקב התחתן והביא לעולם את ילדו היחיד סטף. הילד גדל בסביבה עשירה מאוד, עם חיים מלאים בבשר, יין ומטעמים מכל הבא ליד. אינקב חשב בליבו, כי יוכל להחזיר לילדו, את כל מה שלא היה לו בילדותו. בגיל 15 סטף עבר טראומה כשראה את אביו מת בעקבות כולסטרול גבוה והצטברות שומנים בכלי הדם והלב, שנבעו מאכילת בשר מרובה. סטף, שמאס בחיי עושר המרובים בתאוות, בשרים וכו', החליט לחקור את נושא המזון הבריא ובריאות הגוף, ערך מחקר מקיף שאותו פרסם בכל מקום אפשרי, כדי ששאר התושבים ידעו ויזהרו מאכילה מופרזת של מזון בעייתי. אחרי 20 שנות מחקר ופרסומים מאסיביים בהולנד, התמנה סטף לפני חודש ליו"ר הארגון העולמי "מזון בריא", וזאת בנוסף להיותו סגן יו"ר "אגודת הצמחונים".
עד כאן הסיפור. ואיך כל זה קשור אלינו?
אם נחזור מעט אחורה לתקופת סבינו וסבותינו, נראה שהם חיו בתקופה מאוד "בעייתית" מכל הבחינות. במקומות רבים בעולם מהם הגיעו, היה עוני, חיים קשי יום, רדיפות אחר יהודים, חוסר בתנאי מחיה בסיסיים, מחלות וכמובן,  שאז בכלל לא הייתה קיימת מילה כזו "טכנולוגיה". חלוקת התפקידים בבית היהודי הייתה: האימא עוסקת בגידול ילדים ובהכנת האוכל, והאבא היה מפרנס, לומד ומלמד תורה. כך לא הייתה להם טרדה של כסף (כולם היו כמעט באותו מעמד), קריירה, קידמה או תחרות אלא חיו שווה בשווה, בעוני, בפשטות ועם הרבה אהבה. כמעט כולם היו אנשי אמונה, דתיים, עם מסורת מכובדת ועשירה, שמקיימים את המצווה קלה כחמורה, וכך הנחילו גם לילדיהם. עם קום המדינה, עלו אותם יהודים יקרים לארץ הקודש, וכך עם השנים "נפתחו" עיניהם לפלאי הטכנולוגיה, הקידמה והשפע. ילדיהם (הוריכם או אתם), נולדו למציאות של פיתוח, שגשוג, תרבות מערבית, דיסקוטקים, עסקים וכו', וכך אט אט נטשו את המסורת והדת והתרכזו יותר בפיתוח האישי שלהם. רבים מהם שנולדו למציאות קשת יום, אך עם חיי תורה, השקיעו את זמנם וכספם בחיי העולם הזה, משום שרצו ליהנות מהחוסר שהיה להם עד כה.
ואז הגיע הדור השלישי (אנחנו, או ילדינו), שנולד למציאות של שפע, עושר, פינוק וחומריות. אותם הורים, רצו לתת לילדיהם את כל מה שלא קיבלו בילדות, משום שחשבו שזה לטובתם. המציאות הנוכחית, בה הטכנולוגיה נוגעת בכל בריאה אלוקית גרמה לנו להתנתק מהתורה ולעסוק בתחרותיות, מימוש עצמי, סיפוק ושאר המילים היפות.
וכך, הגיע הדור הנוכחי, שנולד עם מחסור עצום ברוחניות, אך עם המון שפע גשמי, והחל חוזר בצעדי ענק אל המקורות, לאחר שהבין כי החומריות מוגבלת, אך הרוחניות לא. המציאות מתחברת לסיפור הדמיוני של סטף, בו גדל בחיים של תאוות וחומריות, לאחר שאביו חווה מחסור, אך הבין כי אלה אינם החיים האמיתיים והחל לחקור את האמת הנכונה ולא הנוחה. וברוך השם, אנחנו משתמשים בדיוק כמו סטף בכח שלנו ומנסים לתת עוד ועוד תורה בעזרת הכח שצברנו עד עכשיו. אז מי שעדיין מחפש את האמת, יכול להוסיף לאפליקציות שבאיי-פון שלו את הדף היומי, או בסרגל המועדפים את אתר "הישיבה" (או את האתר של ארגון "למען שמו(נה) באהבה"), או סתם לזפזפ אחרי האח הגדול לערוץ הידברות ולגלות שלהבדיל שם באמת יש הידברות אמיתית. ושלא ניפול חלילה לפח הגדול.

 

פרשת "שמיני"

זהירות, ממאכלות אסורים!

אין זה סוד, כי בחג הפסח ניכרת הקפדה על כשרות המאכלים. גם מי שאינו מודע במשך כל השנה לצורך החיוני שבהקפדה על כשרות מהודרת, בחן בערב הפסח בשבע עיניים את המוצרים שעתידים לעלות על שולחנו. ואין לנו עיתוי טוב יותר מאשר פרשת השבוע הנוכחית, פרשת 'שמיני', כדי לעורר עניין חשוב זה.

פרשת "שמיני" עוסקת בדיני מאכלות אסורים, על בהמות וחיות טמאות, שקצים ורמסים, שעם ישראל הוזהר שלא לאוכלם. התורה אומרת לנו בעניין זה: "והתקדשתם והייתם לי קדושים". ולעומת זאת, מי שנכשל, חלילה, בעוון זה עליו נאמר "ונטמתם בם". צריך להיזהר ממש בדבר זה. ואמרו חז"ל, שמי שאוכל מאכלות אסורים, קשה לו ללמוד תורה, וזאת נלמד מהמעשה הבא: אצל הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א עמד בתור מהנדס בכיר, פרופ' גדול בתחומו, כבן שמונים וחמש, יהודי ירא שמים, שכל בניו הולכים בדרך ה'. הפרופסור סיפר לרב בפנים כבושות שהוא אינו מצליח להבין דף גמרא וגם לאחר ניסיונות שנמשכו עשרות שנים לא עולה בידו הדבר. פרופסור במתמטיקה, כן. להבין דף גמרא, לא. רבי חיים פנה לפרופסור ושאל: "האם אכלת פעם דבר טרפה?" חשב הפרופסור, ולבסוף ניזכר כי בגיל עשר ראה אצל חברו הגוי בשר טרפה, ולפתע נכנס ל"בולמוס" ולא יכל היה להתגבר על עצמו עד שטעם מהבשר ההוא, למרות שידע שמדובר באיסור חמור. הפרופ' שאל את רבי חיים מה לעשות כדי לתקן את החטא ההוא. והגאון הציע לו שיצום יום אחד ובכך יתכפר לו העוון.

 

שבת "פרה"

השבת קוראים את "פרשת פרה". מוציאים בבית הכנסת שני ספרי תורה, באחד קוראים בפרשת השבוע, פרשת שמיני, ובשני קוראים את פרשת פרה: "והנפש הנוגעת תטמא עד הערב". ולדעת רוב הפוסקים, אף קריאת פרשת פרה היא מצוות עשה מן התורה, ואף על פי שיש חולקים על זה, יש להחמיר כדעת האומרים שהיא מן התורה, ועל כן יקראוה בספר התורה הכשר והמהודר ביותר שיש בבית הכנסת, והשליח ציבור והקהל יכוונו לצאת ידי חובה מן התורה. אחר קריאת פרשת פרה, מפטירין ביחזקאל.

בר יוחאי חיים

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad