היום ה-20 באוקטובר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

למה המצוות לא משתדרגות?


מכאן, כידוע, אנו למדים על הלכות פסח, הלכות קורבן, מזוזה וכו'. אך לעיתים אדם יכול להרהר (ואף לערער) לעצמו, האם אותן מצוות שניתנו לפני אלפי שנים, אינן "ישנות" וכבר לא רלוונטיות?.
פעמים רבות אנו כשאנו קוראים הלכות ומגלים על שם מה נכתבו, אנו רואים כי ישנם מצוות שנפסקו ל"זכר", ל"זיכרון" ובגלל מאורעות שהתקיימו בעבר. כך למשל הצומות שלנו (עשו לעצמכם מבחן פתע, על שום מה אנו צמים את "צום גדליה"?). וכן, ישנן מצוות רבות שהיו קשורות לגולה, וכבר אינן שייכות לארץ ישראל, ולכן צריך לחשוב אם אותן מצוות "פרימיטיביות" עדיין רלוונטיות ואם בכלל לא צריך לעשות שדרוג או רה-ארגון לשולחן ערוך (חלילה). אם כך צריך לבאר ולהבין לעומק את הסיבה, בה אנו, עם ישראל היושב בציון בעולם טכנולוגי וטכני, צריכים להתנהג כמו אבותינו הקדומים.

מה מלאכה בהדלקת אור בשבת?
פעם, כדי להדליק נר או אבוקה היו אבותינו הקדמונים צריכים לעשות מלאכה של ממש, היום, בסה"כ ללחוץ על מתג קטן, לכן השאלה המתבקשת היא, האם המצווה הזו למשל הינה רלוונטית לדורנו?
הרב יצחק פנגר, מסביר "צריך להבין דבר אחד לפני הכל: אנחנו מאמינים שהתורה ניתנה על ידי בורא עולם, לכן בוודאי שהן רלוונטיות לתמיד, שהרי הוא צופה את העתיד ומכיר גם את העידן המודרני. הגישה היהודית היא שהמצוות נועדו לטובת האדם בעולם הזה ובחיי הנצח. בעולם הזה, בגלל התועלת שיש בהגבלות שבהן: גם חינוך לריסון ולדחיית סיפוקים וגם מבחינה בריאותית ותועלת זוגית, חברתית וכד'. בחיי הנצח, כדברי הזוהר, לפיו מספר מצוות עשה ולא תעשה שבתורה הוא כמספר האברים והגידים שבגוף ובמקביל בנשמת האדם, כך שכל מצווה מתקנת ומאירה את אותו אבר המכוון כנגדה".
אם נעזוב רגע את העניינים הרוחניים שמאחורי ההסבר, וניגש רק להגיון הבריא בעולם הזה נבין שגם מבחינה טכנית, אומנם מדובר רק במתג חשמל רגיל, אך העניין הוא שמאחורי הקלעים, אי שם מהחור בקיר ועד חוט הלהט, נוצר משהו חדש על ידינו, ולכן צריך לזכור שלא צווינו רק על עשיית מלאכה, אלא ישנם גם עניינים של יצירה.
ואף על פי כן, עדיין ישנם מצוות שנגזרות מבית המקדש ומימים עברו ועדיין משפיעות עלינו ועל ההלכה היום. לרב פנגר יש הסבר גם לזה "בורא עולם חילק את המצוות. יש מצוות שלא נוהגות בזמן הזה, יש מצוות שקיימות רק עבור אנשים שחיים בארץ ישראל, יש מצוות ששייכות רק לבית המקדש וכן הלאה. כלומר, בורא עולם תזמן את המצוות בהתאם למצב וכיוון שהתורה עצמה ניתנה לאדם לנצח, היא לא צריכה להשתנות כמו שהאדם לא השתנה. עם זאת, מדהים לגלות שלכל התפתחות טכנולוגית ניתן למצוא מקור הלכתי. למשל, בהלכות שבת בתורה לא כתובות המילים 'מיקרוגל' או 'חשמל', אז ודאי שבורא עולם נתן בתורה כלים כיצד לפתור כל בעיה טכנולוגית עם חומרי הגלם שהתורה הגדירה עבורנו. כלומר, יש מצוות שהתורה לא דיברה עליהן, אבל כן נתנה לנו כלים לטפל בהן".

שבת = פרהיסטוריה?

הדבר שאנו חייבים להבין הוא שבורא עולם לא רוצה שנרגיש חלילה שמצוותיו מקשות עלינו את החיים וגורמות סבל, לכן הותר שימוש ב"פטנטים" וכלים שמספקים לנו יכולות שלכאורה היו מוגבלות. כך למשל שעון שבת, מכירת חמץ, גוי של שבת וכו'. צריך להבין, אותם "כלים", אינם קומבינה של היהודים כנגד היהדות, אלא מקורם והאסמכתא שלהם נמצאת בדיוק איפה שבורא עולם כתב את ההלכות האסורות.

 

פרשת שבוע

פרשת "בא"

התפילה-מרכז חייו של היהודי

בפרשת בֹא, פרשת השבוע, מצינו איך פרעה שואל את משה: "מי ומי ההלכים". ראיתי בספר ברכי נפשי שאלה מעניינת: מה התכוון פרעה בשאלתו 'מי ומי ההלכים?', וכי כוונתו הייתה לקבל רשימה שמית של כל ההולכים? נראה שלא זו הייתה כוונתו, ומתוך פרוש השאלה כפי שנסביר, נוכל ללמוד על השקפתו המוטעית של פרעה לגבי היחס שמגלה השם יתברך. מלך מצרים לא האמין שהקב"ה, מאזין לקטנים ושומע לכל מלה בתפילתם. השקפה של הגויים היא, שאין זה "מכבודו" של הבורא להתעסק בתפילותיהם של "אנשים פשוטים", בוודאי לא בבקשותיהם של ילדים קטנים. בשאלתו של פרעה "מי ומי ההלכים" הייתה מונחת תמיהה רבתי: הרי הקב"ה שומע רק לגדולי האומה, אם כן, ברצוני לדעת מי ההולכים מתוך גדולי העם, שכן לא יעלה על הדעת שאשחרר את הגדולים שבכם. השיב על כך משה לפרעה: "בנערינו ובזקנינו נלך", והיא-היא גדולתו של אלוקינו, שמעביר על מידותיו ומתנהג בענוותנות, ומאזין גם לכולם של הקטנים. אשרינו שזכינו שתמיד יהיה מי ששומע את תפילותינו, ולא משנה באיזו דרגה רוחנית אנו מצויים.

מעשה שהיה כך היה: אחד מתושבי בני ברק בשם ראובן הלך להתפלל שחרית, ובסוף התפילה נגש אליו חבר בבית הכנסת ועל פניו חיוך מלא סוד. "רוצה לשמוע משהו" הוא שאל. אמר לו ראובן: "בשמחה". הוא הוציא מכיסו מכשיר הקלטה קטן ובקש ממנו להאזין. הוא הפעיל את המכשיר וגופו של ראובן חשב להתעלף. בהקלטה נשמע אדם בתפילתו, אך המילים-אבוי-יוצאות מפיו בצורה מקוטעת, באופן נורא ואיום. כמעט ולא היתה מילה אחת שיצאה מפיו בבהירות. הקול היה חורק, לא ברור לחלוטין, והמילים יצאו מן הפה במהירות. "בהתחלה" אמר ראובן, "לא ידעתי מי מתפלל בצורה כל כך לא ראויה, עד שקלטתי שאני הוא ולא אחר". מה היה אומר אותו אדם כשהיו משמיעים לו את תפילתו בבית דין של מעלה? שמח אותו ראובן שמהשמים נתנו לו להאזין ל"תפילתו" פה בעולם הזה ולא חס ושלום אחרי מאה ועשרים, בבית דין של מעלה. "הצעתי לכל החברים שלי" סיים ראובן, "להניח על השולחן מכשיר הקלטה קטן בעת התפילה, ולאחריה למצוא מספר דקות של פנאי כדי לשמוע את תפילתנו".  צריכים אנו לדעת שלנו יש זכות. שלוש פעמים ביום להתפלל ובכל עת למלך ולבקש ממנו כל מה שרוצים ויהי רצון שה' יקבל תפילתנו ברצון אמן.                                                                                     
 בר יוחאי חיים


 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad