היום ה-27 במרץ , 2020

Select your Top Menu from wp menus

סדר לקראת הסדר

 


השבוע נכנסנו לחודש ניסן, שזה הזמן לברך על האילנות. ולכן הרואה בימי ניסן אילנות שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך השם אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם".

– מותר לברך ברכת האילנות בשבת ויום טוב.

– אפשר לברך בין ביום ובין בלילה

– מברכים פעם אחת בשנה

מי מברך: הגברים והנשים חייבים בברכה זו.
היכן מברכים: טוב לברך ברכת האילנות על אילנות הנטועים בגנות ופרדסים שמחוץ לעיר, ומכל מקום, אין זה מעכב, ולכן אם קשה לו לצאת אל מחוץ לעיר מסיבת טירדא או חולשה, ומכל שכן מפני חשש ביטול תורה, יוכל לברך ברכת האילנות גם על אילנות שבתוך העיר.

– מה טוב שיצטרפו עשרה ויעשו כולם אגודה אחת בכנסיה לשם שמים לצאת לברך ברכת האילנות.

תנאים לברכה:  1. אילנות מאכל (ולא על אילן סרק).

                        2. אילנות עם פרחים (אפילו אם נשרו חלק מהפרחים כל שיש   פרחים מותר לברך).

                        3. שני אילנות אפילו מאותו המין (והמברך על מיני אילנות  הרבה הרי זה משובח).

– אם נפלו כל הפרחים אינו יכול לברך עוד.
– מותר לברך ברכת האילנות על עצי ערלה שהם בתוך שלש שנים לנטיעתם.

 

שבת הגדול

– שבת שלפני פסח נקראת "שבת הגדול", מפני הנס שנעשה בו.

– חובה קדושה להתאסף ברוב עם בבתי כנסיות, לשמוע דרשות רבני ישראל  בשבת הגדול, בכל מקום ומקום. ועל הרבנים להורות לעם את הדרך אשר ילכו    בה, בדיני פסח והלכותיו המרובים, ועריכת הסדר

  כמשפטו, לדעת מה יעשה ישראל, וירחיבו את הדיבור גם באגדה בסיפור יציאת   מצרים ופירושי ההגדה של ליל פסח להזכיר גבורות ה' עזוזו ונפלאותיו. וכל      המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו. אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם         הבא.

– יש נוהגים לומר אחר התפילה איש לרעהו "שבת הגדול שלום" או "שבת הגדול    מבורך", ומנהג יפה הוא.

 

המוצא חמץ ברשותו בפסח

– אדם שמצא חמץ בפסח:
ראיית חמץ: אין שום בעיה לראות חמץ שאינו בבעלותך לכן מותר לראות חמץ ברשות הרבים, למרות זאת אסור לגעת ולהרים אותו.  אך אם החמץ ברשותך:
ביום טוב: יכסהו בכלי עד צאת היום טוב, בצאת היו טוב ישרפהו
בחול המועד: ישרפהו.

 

מכירת חמץ

 הקדמה

לא רק שאסרה התורה אכילת חמץ אלא אף חמץ שבבעלותו של ישראל אסור בפסח, יש פיתרון להנצל מאיסור זה, שניתן למכור את החמץ שברשותו של ישראל קודם הפסח לגוי, כך שהחמץ עובר לבעלותו של גוי, ולאחר הפסח זוכים שוב בחמץ. ואין להרהר אחר מנהג זה.

 

אופן עשיית מכירת החמץ: הולכים לרבנות המקומית ושם יש שטר מכירה,   ממלאים את הפרטים: שם, כתובת, מקום הנחת החמץ הנמכר היכן נמצא בבית.

  הממונה יתן לכם לאחוז משהו ואותו ימשוך מידכם, בפעולה זו אתם מוכרים  לממונה ברבנות את החפץ שמשך מידכם עם החמץ המצוי בבתיכם. את החמץ    שקנה הממונה מכם הוא עצמו ימכרהו לגוי קודם הפסח, קניין זה הינו עד סוף     פסח בפסח החמץ חוזר לרשותכם.

חמץ הבלוע בכלים: אדם המוכר חמצו, יכוון בדעתו למכור אף את החמץ  הבלוע בכלים, אך לא ימכור את הכלים עצמם, שאם מכרם לגוי יצטרך לחזור    ולטובלם (בלי ברכה) לאחר הפסח, שכן היו ברשות גוי.  

– לכתחילה אין לעשות מכירת חמץ אלא ברבנות ולא באופן פרטי עם גוי.

 


כשרות אוכלים ומוצרים לפסח

– יש לקנות מוצרי מזון, אוֹכַלים ומשקאות הכשרים לפסח ללא חשש חמץ או   תערובת חמץ כלל.

– קניית מוצרים פתוחים יש לקנות רק מאדם ירא שמים שסומך על נאמנותו בכשרות המוצרים כגון: פיצוחים וכדומה.

– חמץ בפסח אוסר בכל שהוא, ולכן אם נפל חמץ לאוכל בפסח ונתערב בו, אוסר החמץ את כל האוכל אפילו יש פי אלף כנגדו.

– מוצרים שאין בהם חשש חמץ כלל, ולפני פסח נפל לתוכם חמץ והתבטל ב-60 (על פי פסיקת חכם).

   לספרדים: התערובת מותרת שכן אין החמץ חוזר וניעור.

   לאשכנזים: התערובת אסורה ואעפ"י שהתבטל קודם הפסח, חוזר וניעור ואוסר את התערובת בפסח משום שחמץ אוסר בכל שהוא בפסח.

– כל מוצר שנפסל מאכילת כלב אינו צריך הכשר לפסח, ומותר להשתמש בו לכתחילה, ולכן: כל חומרי הניקוי, מוצרי קוסמטיקה, מותרים בפסח ללא צורך בשום כשרות.

– מותר לעשן סיגריות בפסח גם אם יש בהם חשש חימץ משום שנפסלו מאכילת כלב.

– פירות מיובשים: ספרדים: מותר לאוכלם בפסח, אך יבדוק שאין בהם חשש חמץ (דבר המצוי מאוד).

  אשכנזים: נוהגים לאסור לאוכלם בפסח מחשש חמץ.

– פיצוחים, יש להיזהר ולא לקנותם מהשוק, אלא יקנם ממקום שיש בו השגחה מתאימה.

– המלח הדק הנמכר החבילות 1 ק"ג כשר לפסח גם ללא כול הכשר מיוחד.

– הסוכר מותר בפסח (שיש שרצו לאוסרו ואין לנהוג כך).

– תה וקפה מותרים בפסח אך יקנה בהשגחה המתאימה לפסח.

– מותר להשְׁרות המצה במים ללא כול חשש ומי שנהג ואסר על עצמו שריית מצה יכול לעשות התרה למנהגו

– מותר לטגן מצה בביצה בפסח.

——————————————————————————————————————————————————–

ניתן להיכנס לאתר "למען שמו(נה) באהבה ולקרוא את כל הלכות הפסח בהרחבה ובפשטות בנושאים: דיני חודש ניסן, ברכת האילנות, שבת הגדול, הגעלת כלים, זמן איסור חמץ מהתורה ומדרבנן, בדיקת חמץ, ביעור חמץ, המוצא חמץ במועד, חמץ שעבר עליו הפסח, מכירת חמץ, קטניות, מצה שמורה, איזה חמץ אסרה תורה וחכמים. הגדרת (חמץ, שאור, מחמצת, חוזר וניעור, נותן טעם לפגם,מי פירות, מצה שרויה,מצה שמורה) הכשר מוצרים, קניית בשר לפסח, תענית בכורות בערב פסח, עשיית מלאכה בערב פסח, אכילת מצה בערב פסח, סדר פסח, הלכות יום טוב וחול המועד. כתובת האתר: WWW.LEMAAN8.CO.IL

 

פרשת מצורע

כוח הדיבור

 

בפרשתנו כתוב:"זאת תהיה תורת המצורע". כדי להבין מדוע התורה מדגישה את כוח הדיבור, די להעיף מבט בהשפעתה של המילה על הסביבה. לדוגמא, אדם יכול להיכנס לחדר, לומר כמה מילים, וכבר הוא מצליח להרגיז את כל הנוכחים. הקדוש ברוך הוא נתן לנו הוראות מפורשות כיצד לשמור על לשוננו, עשה לנו מחסום עליון ותחתון בפה כדי שלא נתיר רסן לשוננו במהרה כי התוצאות הן חמורות, ואין פלא שכאשר האדם משחרר את הרסן הוא אינו יכול ליראות את הנזק החמור העלול להיווצר ממשפט אחד, וזאת נלמד מהמעשה הבא:

מעשה היה ברב מצפון הארץ שנסע לתל אביב כדי לבקר את משפחתו. בשבת הלך התלמיד חכם לבית הכנסת ודרש שם, כשפיו מפיק מרגליות. הציבור שתה בצמא את דבריו, והתרשם מאוד מדברי תורתו. בסעודה שלישית שוב דרש הרב, אך הוא ראה שחלה תפנית דרסטית בציבור, ואותם אנשים שהיו מקודם מרותקים למוצא פיו, החלו להזעיף לו פנים ולשלוח לעברו מבטי בוז מוסתרים. הרב פנה לקהל ושאל בתמיהה: "מה קרה כעת שנשתנו פניכם אלי? אני מבקש לשמוע במה העניין" הכריז הרב. קם הגבאי ואמר: "זה עתה נודע לנו כי כבודו לוקח ספרי התורה כביכול לבדיקה, ואח"כ מוכר אותם בגניבה, ואז כבודו בורח עד שיעבור הזעם". הרב תפס את עצמו ושאל את הגבאי באיפוק מאיפה הוא יודע את זה. הגבאי השיב שפלוני אמר את זה. כששאלו אותו השיב שפעם אחת הרב גנב ספר תורה. "האם ראית אותי גונב ספר תורה?", המשיך הרב ללחוץ. "לא, אבל פלוני אמר שהוא ראה". ניגשים לפלוני: "אתה ראית את הרב גונב ספר תורה?". "אמרתי שהרב גנב ספר, לא ספר תורה". "ומניין אתה יודע?", שואל הרב. האיש הצביע על איש למדן שהיה בקהל "הוא אמר כך בפירוש". הלמדן השתומם: "אני אמרתי שהרב כנב ספר?! אני בסה"כ שמעתי את הדרשה היפה של הרב, ואמרתי שמסתמא דרשה כזאת יפה הרב גנב מספר…"

כך נראה פטפוט מיותר…

 

חיים בר-יוחאי

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad