להבדיל מחגים אחרים, חג שבועות שיחול ביום שלישי הקרוב, אינו מצוין בתורה עפ"י תאריכו המדויק, אלא בציון יום החמישים לספירת העומר (שמתחילה למחרת יום טוב הראשון של פסח) וכן הוא החג היחיד מבין שלושת הרגלים שאין לו חול המועד.
הכל החל בשנת 2448 לבריאת העולם כשהופיע אלוקים בהר סיני אל מול כל העם – מהמנהיגים ועד לאנשים הפשוטים ביותר – והעניק לנו את התורה. זה קרה ביום שבת, במעמד שנחקק עמוק בתודעה הישראלית ומאז עבר מדור לדור, ועובדה שעד היום אנחנו מציינים את המאורע ההיסטורי.
בליל החג נוהגים להישאר ערים וללמוד תורה במשך כל הלילה (תיקון ליל שבועות) שכן בני ישראל נרדמו ולא התעוררו בזמן לקבלת התורה, ומשה היה צריך לעבור ולעורר אותם, וכתיקון התקבל המנהג ללמוד כל הלילה ולהיות ערים בבוקר ומוכנים למתן התורה. על פי החסידות והקבלה, יש ערך מיוחד ללימוד התורה בלילה זה, ויש בכוחו להשפיע על איכות הלימוד במהלך כל השנה שאחריה.
לשבועות יש עוד מספר שמות שמבטאים את מהותו של החג. בספר דברים פרק ט"ז כתוב: "ועשית חג שבעות להשם אלוקיך". השם "שבועות" נקרא כך משום שמסתיימים 7 השבועות שהתחלנו לספור מפסח. שמות נוספים הם "חג הקציר" (בתקופה זו מסתיימת עונת הקציר, וכשבית המקדש היה קיים היו מביאים מהחיטים החדשים שקצרו), "חג הביכורים" (במקביל מתחילה עונת הביכורים – כל בעל מטע של פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל לקח את הפירות הראשונים והביא אותם אל בית המקדש) ו"עצרת". השם הזה אינו מהתורה – כך פשוט כינו אותו חז"ל, בהתייחס לעובדה שמדובר בחג המהווה המשך ישיר לפסח. ומה הקשר לפסח? כי ליציאה ממצרים אין כל משמעות, אמרו חז"ל, ללא סיום התהליך – קבלת התורה בהר סיני. אגב, מעניין לגלות שבניגוד לשאר החגים אין בשבועות סממן חיצוני (חנוכייה, שופר, סוכה וכו'), אולי מלבד טנא הביכורים שקשור בכלל למהות אחרת. הסיבה היא שדווקא בגלל שמדובר בחג מתן תורה, אין סמלים חיצוניים העלולים להסיט אותנו מהמהות עצמה.
למרות זאת, אנו שואלים את עצמנו, למה כל המאכלים החלביים נקשרו לחג? אז ראשית כל צריך לזכור שהתורה נמשלה לחלב ("דבש וחלב תחת לשונך", שיר השירים ד') וכמו שתינוק יכול להתקיים רק בזכות חלב אם, כך התורה מספקת תזונה רוחנית לנשמה. אבל ההסבר המעשי יותר נוגע לכך שמיד אחרי קבלת תורה בני ישראל חזרו איש איש לביתו ורצו לאכול. אבל אחרי שקיבלו את כל הציוויים ונכנסו לעול תורה ומצוות, הכנת בשר כבר לא הייתה פשוטה כל כך. עכשיו הם הצטוו לבצע הכנות רבות, להכשיר כלים, לבדוק את סכין השחיטה, לשחוט בדרך מסוימת וכו', וכמובן שלקח להם זמן להיערך לכך, מה גם שאותו יום היה יום שבת, בו אסור לשחוט או לבשל. אז הם פשוט אכלו מאכלי חלב, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת.
עוד סוג של סימן הוא קריאת מגילת רות. רות הייתה גיורת שקיבלה את חוקי התורה בלב שלם (ורק כך, למעשה, הגיור תקף). דווקא בשבועות אנחנו די דומים לגרים, שכן חוגגים את מתן התורה וכך מקבלים על עצמנו מחדש את החוקים והמצוות. עוד סיבה לכך היא סיפור המגילה שהתרחש בתקופת הקציר של השנה, ולכן נוהגים לקרוא אותה דווקא כעת. אגב, שבועות הוא יום הלידה והפטירה של דוד המלך, שהיה כזכור מצאצאי רות ובעלה בעז.
פהשקווילים
שלום בית וחינוך באהבה.
הרבנית עליזה פרץ – מרצה ויועצת חינוכית מגיעה אלינו מגיעה לקריית שמונה לסדנא לשלום בית וחינוך ילדים. הסדנא תתקיים בכל יום ראשון בבימת תל חי רח' הר גילה. המחיר (הסמלי) הינו עשרה שקלים למפגש. בסה"כ יתקיימו בין עשרה לחמישה עשר מפגשים. התשלום מותנה בהרשמה מראש.
להרשמה ופרטים נוספים:053-5321213 הסדנא תהיה לע"נ סעדיה קסלסי בן מרים ז"ל.
שאלת השבוע
1. מדוע קוראים לחג השבועות בשם זה?
2. מאיזה גיל התגייסו לצבא השם?
קול השופר וריח שושנים
תשאלו כל אדם מה סמלו של חג ראש השנה, יענה: שופר. יום הכיפורים –תענית. חג הסוכות – ארבע מינים. פסח-מצה והגדה. וחג השבועות? פרחים, ירק, ריח שושן וענפי יער. בית הכנסת מקושט, הבימה טובלת בירק, פרחים נעוצים בכתרי ספר התורה. הבית מקושט בפרחים בשלל צבעים-איזה יופי, איזה נוי. הפרחים בחג השבועות אינם מדאורייתא ואף לא מדרבנן. מנהג ישראל הוא, מנהג קדום מאוד. עוד לפני כאלפיים וחמש מאות שנה, כאשר המן הרשע קיטרג באוזני אחשוורוש על מנהגי היודים, הזכיר את מנהגם לעטר את חג השבועות בפרחים. מקור המנהג התגלה לנו ע"י חכמינו זיכרונם לברכה, שהר סיני עטה כולו ירק לקראת מתן תורה, פרחים בשלל צבעים. ובעת מתן תורה סיפרו לנו חז"ל, שנתמלא כל העולם כולו ריח בשמים.
אך השאלה מה כל כך חשוב בפרחים? והלא ידוע שהר סיני היה עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה'. ההר בער באש עד לב השמים. נורא הוד היה המאורע, אש ולפידים, ענן ועשן וקול שופר חזק מאוד וכי בלעדי הפרחים והדשא לא היה מתן תורה מספיק מרומם ומלא הוד? ועוד שהרי המימד המרשים במעמד הר סיני נכתב בתורה: "ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר, וקול השופר חזק מאוד, ויחרד כל העם אשר במחנה".? התשובה לכך פשוטה ועם זאת יסודית וחשובה. שני פנים לו למתן תורה: מחד, אש שורפת וקול שופר מחריד. אך עיקר התורה הוא "חיים הם למוצאיהם". תורת חיים וחסד. לפיכך הסמל העיקרי במעמד הנשגב היו עבורנו הפרחים דווקא, ירק העשב. הבשמים שמילאו את העולם עם כל דיברה, היופי הנשגב שבתורה. ההנאה שבלימודה, השמחה שבקיום מצוותיה, אותם אנו מציינים. הפרחים והשושנים בחג השבועות יכולים להוות סמל לריח התורה שכולו עונג, והלומד תורה כולו מבושם בריחה של תורה. יהי רצון שנזכה להתבשם כולנו לקראת חג מתן התורה בריח גן עדן, הריח הטוב והרוחני.
בר-יוחאי
