מה קרה שם?
לפני פחות מ-2,000 שנה (בשנת 70 לספירת הנוצרים) נחרב בית המקדש השני, ועם ישראל גלה מארצו. במשך תקופה ארוכה הסתובבנו בארצות שונות, נרדפנו בידי בני דתות אחרות, אבל למרות הכל שרדנו, ובדיוק כמו שהובטח במקורות, בסופו של דבר גם חזרנו לארץ, באופן חסר תקדים בהיסטוריה, לאחר כ-2,000 שנות גלות, ובנינו כאן מדינה שנחשבת בעיניים תורניות כ"אתחלתא דגאולה", תחילת הגאולה. אחד הדברים הבודדים שנשארו להשלמת תהליך הגאולה (לצד ביאת המשיח, כמובן) הוא בניית בית המקדש.
וחוץ מזה, למה תשעה באב הוא יום "קשה" כל כך?
ביום תשעה באב, במשך הדורות, התרחשו ארבעה אירועים חמורים:
– בית המקדש הראשון והשני נחרבו.
– נגזר על אבותינו, שלא יכנסו לארץ ישראל ויאלצו לשהות במדבר 40 שנה.
– העיר ביתר נלכדה.
– טורנוסרופוס הרשע חרש את שרידי בית המקדש וסביבתו.
למה באמת נחרב בית המקדש?
פעם אומרים עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות, ופעם תולים זאת בביטול תורה. רבי משה אלשיך, שחי בזמנו של האר"י ז"ל, הסביר שכאשר בני ישראל לומדים תורה, זה עושה נחת רוח לקב"ה והוא מאוד שמח. זה כמו נגן שמנגן למלך וגורם לו נחת רוח ושמחה בנגינתו. אם בעם היו לומדים תורה בזמן בית המקדש הראשון, אז למרות שפיכות הדמים, העבודה הזרה וכו', התורה הייתה מחפה עליהם. אבל ברגע שלא הייתה להם גם התורה, לא נותר משהו שיחפה עליהם. גם היום, ברוך השם, מדינת ישראל שורדת ואפילו מצליחה. אנו מייחסים זאת ללומדי התורה, שבזכותם הקב"ה מחפה על עם ישראל.
למה לא בונים את בית המקדש השלישי?
בהתחשב במגוון המכשור והכלים שעומדים היום לרשות ענף הבנייה, ברור שמבחינה טכנית זו לא בעיה להקים את בית המקדש מחדש, אפילו בגרסה הרבה יותר מפוארת ומשוכללת מבתי המקדש הראשון והשני. צריך לזכור שבית המקדש הוא לא רק מבנה אדריכלי מרשים שבנוי לפי מידות מדויקות שכתבות בתורה, אלא גם מקום השראת השכינה. כשבתי המקדש היו בנויים ועם ישראל היה ראוי, השכינה שרתה שם וכאשר לא נעלמה. אגב, בזמן שטיטוס החריב את בית המקדש הוא היה השכינה כבר הסתלקה ממנו, ובאותו רגע יצאה בת קול ואמרה 'בית חרוב החרבת'. כלומר, ממילא החרבת רק אבנים, ממילא לא הייתה במקום השראת שכינה.
ואם בכל זאת נבנה אותו?
אם מעשינו יהיו ראויים, אלוקים עצמו יוריד את בית המקדש מוכן מן השמים (כן, ממש כך). זו הסיבה שאנחנו בוכים בתשעה באב מדי שנה, לא על בית, הרי תמיד אפשר לבנות בית אחר, אלא כי לכל אחד מישראל יש כיום חסימה רוחנית. היום הרבה יותר קשה לתקשר עם אלוקים מאשר פעם. בעבר שלמה המלך אמר שכל מי שמתפלל בבית המקדש, אפילו גוי, אלוקים ישמע את בקשתו. היום אדם יכול להתפלל, ובקשתו לא תמיד תישמע ותתקבל. הגמרא אומרת שמיום שחרב בית המקדש, מחיצה של ברזל מפסיקה בין ישראל לבין אביהם שבשמיים. משמע שיש כאן חסם רוחני שנוצר כתוצאה מהיעדרו של בית המקדש. לכן לא יעזור שאנשים יבנו את בית המקדש, כי אנחנו לא מחפשים את המבנה אלא רק את הצד הרוחני שייפתח.
וכשהמקדש ייבנה, איך זה ישנה את החיים שלנו?
השאלה הזו זהה בהשאלה לסיטואציה בה נבוא לאדם עיוור ונשאל אותו איך ייראו חייו אחרי שיעבור ניתוח שיחזיר לו את מאור עיניו. בכל אופן, אדם יוכל להגיע לפסגות רוחניות בלתי מוגבלות. גם הנשמה תגדל מבחינה אלוקית, הקשר בין האדם לבין האלוקים יהיה גדול .
זה היה נורא מזמן. למה להמשיך להתאבל, לצום וכו'?
זו שאלה שנשאלתי בשבוע שעבר ע"י חבר לעבודה מוסלמי. הוא טען שאנחנו כבר בארץ שלנו אחרי 2000 שנות גלות, ותהה על טעם האבל. התשובה הברורה היא שאנו עדיין מאמינים באמונה שלמה שאכן ייבנה המקדש, ונזכה לגאולה השלמה בביאת משיח צדקנו בקרוב. מספרים שהמצביא הגדול נפוליאון סבב פעם ברחובות היהודים בתשעה באב, וראה שהיהודים יושבים על הקרקע ובוכים. הוא שאל לפשר הדבר, וענו לו: 'ליהודים היה פעם איזה בניין גדול ומקודש, והוא נחרב להם'. לשאלתו מתי אירע הדבר, ענו לו שזה אירע לפני למעלה מאלף וחמש מאות שנה. הוא התרגש כל כך ואמר: 'עם שבוכה כל כך הרבה זמן על חורבנו, אין ספק שיזכה לראות בתקומתו'".
כמה המנהגים באמת חשובים?
בתשעת הימים אנו נוהגים במספר מנהגי אבלות שמתגברים ככל שתאריך ט' באב מתקרב.
"טיולי כיף", אכילת בשר, חתונות, בגדים חדשים ושאר סממנים משמחים, הם מחוץ לתחום. אך פעמים רבות אנו רואים שאנשים נמנעים מלאכול בשר במשך תשעה ימים, אך לא צמים בט' באב, שזה למעשה התעסקות בטפל לעומת העיקר. אותם מנהגים הם רק מנהגים (ללא זלזול בחשיבותם) אך צום תשעה באב זו הלכה חקוקה, ולכן אם כבר אנו באמת רוצים להזדהות ולהתאחד עם שאר עם ישראל באבלות שלנו, חשוב שנדע שהצום ביום תשעה באב חשוב יותר מכל ההנהגות שמסביב.
האם באמת אסור ללמוד תורה ביום תשעה באב?
אלוף אולימפי
לפני כשלושה שבועות כתבנו כתבה על הבריכה האולימפית, והעלינו טענות על ההתנהלות מצד מנהלי הבריכה בשעות ההפרדה לציבור הדתי. מאז פרסום הכתבה, לקח מנהל הבריכה שמעון ביטון את הבקשות והערות לתשומת ליבו, ומאז שינה את נהלי הכניסה לילדות לגיל 5 מקסימום (באימות תעודת זהות) בימי בשעות השחייה לגברים. בנוסף לכך הבטיח שמעון שעד שבוע הבא יאטמו החורים בגדר ובכך בעיית הצניעות (לפחות מהפן הזה) תיפתר. כל שנותר לשלמות טוטאלית זה לדאוג למצילות בשעות השחייה לנשים, ובא לציון גואל
זו ההזדמנות לפרגן גם למצילים רז דותן למשה אלחדד שעושים עבודת קודש ובזכות ערנותם ומקצועיותם מונעים אסונות ובעיות למתרחצים.
פרשת מטות
בפרשתנו מצוונו הבורא על דיני הנדרים. כח גדול יש בביטחון בה' אלוקינו שכל המצוות אשר מצווינו צריכים אנו לעשות אפילו על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וזאת מכוון שאנו בשכלנו המצומצם לא מבינים לפעמים את כוונת הבורא. אקח דוגמא: מצוות כיבוד הורים היא מצווה אשר השכל האנושי מבין שיש לעשותה בשיא השלמות, וזאת מכוון שההורים הם שותפים לבורא בביאת האדם לעולם. הם העוזרים, והם המפרנסים, הם הדואגים וכו', אך ניקח לדוגמא מצווה שאינה שכלית: "שילוח הקן". על קצה המזלג אפשר לומר שעיקר המצווה היא שילוח האם מגוזלה שנולד לה זה עתה, מצווה הנראית לכאורה אכזרית. אך שוב, שיכלנו הקטן לא יכול להבין זאת. כמה גדולה מידת הביטחון בה', כח הדבקות בו, כח העין הטובה והמחשבה הטובה. כמה אמת ועומק מונחים בפתגם "חשב טוב ויהיה טוב". לפעמים המחשבה הרעה על השני יכולה לקלקל לו, לא סתם אמר החזון איש זצ"ל בהסבר העניין "בשעה שבני אדם מתפעלים על מציאות מוצלחת, הם מעמידים מציאות זו בסכנה". אבותינו נזהרו מעין רעה. מלהיחשף, מלהציג את עושרם וקניינם לראווה. אין ספק בכך שהם לא היו מסכימים שמספרי המכוניות יסגירו את שנת היצור. שכל פריט לבוש יציג את "סמל המעמד". בזמנו הגיע אדם למרן הרב ש"ך זצ"ל ואמר לו כי הוא חושש מעין הרע מכוון שקנה לאשתו "מרצדס" חדשה, והוא ישמח אם הרב ייתן לו עצה איך להינצל מעין הרע. הרב ש"ך שאלו: אתה יודע גמרא? ענה האיש: לא. ומשניות? לא. ותורה? לא. הביט בו הרב ש"ך בתמיהה ואמר: "אז מדוע שיעשו לך עין הרע?". הרב ש"ך באמת לא הבין מה יש להתגאות במרצדס חדשה. אם אין תורה למה שיהיה לאותו האיש עין הרע? לאיזו גדולה הגיעו גדולי ישראל.
ויהי רצון שישמרנו הבורא מכל המזיקים וניראה את הטוב שבשני, כי רק ע"י החיבור בין עם ישראל ו"הכיף שיש לשני", רק ע"י זה יגאלנו הגואל גאולת צדק במהרה בימינו-אמן.
שלום בר-יוחאי חיים
פהשקווילים
הסרט "זוהר הרקיע" מגיע לקריית שמונה
תנועת "אמונה" מזמינה את הציבור ביום ב', א' ר"ח אב (8 ביולי) להקרנת הסרט "זוהר הרקיע" שעוסק בסוגית ההכנה המנטלית שעברו חיילי צה"ל לקראת משימת ההתנתקות מגוש קטיף שבחבל עזה, בקיץ תשס"ה .
הסרט מבית היוצר של בית המדרש לקולנוע "תורת החיים" זכה בפרסים רבים והוקרן במקומות רבים בארץ (לאחר הסרט יתקיים דיון עם יוצר הסרט בני גל).
הערב יתקיים במרכז לחינוך יהודי בשעה 20:00, עלות השתתפות: 20 שקלים. לחברות "אמונה", 15 שקלים. לפרטים: תהילה חקק: 054596657
