הראיון הבא נולד אחרי שקראתי בדף הפייסבוק שלי את המכתב ששלח מישל לשר האוצר לפיד, המכתב נכתב ממקום מאוד אישי וכואב.
תוכן המכתב, שלבטח לא ישנה מאומה, אביא תיכף בהמשך אבל עוד קודם קצת על האיש ועל התחנות בחייו של מישל, אותן תחנות בזמן שהפכו ועיצבו את אישיותו. בגיל 17 עזב מישל את קריית שמונה והצטרף לגרעין נח"ל של השומר הצעיר בקיבוץ ברעם. אחרי מסלול פיקודי בצה"ל הוא חזר לקיבוץ והתגורר שם במשך עשר שנים.
שם הוא פגש את טליה מתנדבת צעירה שעלתה מדרום אפריקה והם התאהבו ממבט ראשון. לאחר הנישואין האזרחים בחו"ל, הם חזרו לגור בקריית שמונה. טליה משפטנית בהכשרתה התקבלה לנהל את היחידה להתפתחות הילד ומישל פעיל חברתי נבחר להיות חבר מועצה מטעם ש"ס.
כאן עברה טליה תהליך גיור בבית הדין של הרב צפניה דרורי. בעקבות תהליך הגיור חזרה כל המשפחה בתשובה.
לפני כשנה הנישואין עלו על שירטון, טליה עזבה לתל אביב ומישל נותר בקריית שמונה.
לאורך שנים גילה מישל מעורבות חברתית ורצון לתרום לקהילה. בעקבות הגזירות הכלכליות האחרונות הוא מפרסם בכל דרך אפשרית את מחשבותיו ודעותיו במיוחד על הפגיעה בשכבות החלשות. במאמר שהוא מפנה ליאיר לפיד וחלק קטן מתוכנו מובא כאן, הוא כותב כך. "אני אב חד הורי מגדל במציאות בלתי נתפסת ארבעה ילדים. וואלה אשבור לך מיתוס, אני לא מוכר ברווחה ולא בשום גורם אחר מהסוג הנ"ל, אני מרוויח שכר מינימום ומשלים אותו באין ספור שעות נוספות. שירתי בצבא ובמילואים בגאווה רבה ומחנך את ילדי לאהוב את הארץ ואת ערכיה. אז פרזיט אני בטוח לא ואחריות אני לוקח עד בלי די. מאיפה האומץ שיש לך להוריד אותי ואת ילדי אל עבר קו העוני?!".
– מישל, קראתי את המכתב שלך לשר האוצר. יש שם אמירה מאד נוקבת מאד כואבת. בוא נגיד שיאיר לפיד יושב כאן מולך, תסתכל לו בעיניים, מה היית אומר לו?
"האמירות שלי הן לאו דווקא אישיות אלא הרבה פעמים חברתיות, ציבוריות. כמי שמכיר מגוון אנשים רבים עוד בהיותי חבר מועצת עיר. כך שהנגיעה הציבורית היא לא זרה לי היא חשובה לי והיא עוטפת אותי לאורך כל הזמן.
אני מאמין שיש מקומות אחרים שצריך לנגוע בהם ולא באוכלוסיות החלשות שמשתכרות שכר מינימום.
רוב המחאה היום נעשית דרך הרשתות החברתיות, וזו הדרך היום לנסות ולשנות עוולות חברתיות".
– איפה זה תופס אותך באופן אישי, כמישל שמגדל ארבעה ילדים?
"המצוקה תהיה ברמה הזאת שהנתינה שלי כאבא בבית תרד באופן יחסי בעשרים אחוז. יש הרבה מקומות אחרים שצריך לנגוע בהם ולא באוכלוסיות שמשתכרות שכר מינימום".
– היית אדם חילוני עד שטליה החלה לעבור תהליך גיור, מה הביא גם אותך לחזור בתשובה?
"התחלתי להכיר את עולם היהדות מעבר לרמה המסורתית שבו. אלא יותר לעומק. וכמו כל דבר שקורה ביהדות כשאתה נוגע בו וחוקר אותו לעומק, אתה נשאב לתוכו. זה מגנט. ואז התחיל תהליך החזרה בתשובה שלי שבעצם נמשך עד היום".
– אתה יכול להצביע על נקודת המפנה, מתי שמת את הכיפה?
"זה לא קרה ביום אחד. זה תהליך שאדם עובר עם עצמו ועם המשפחה וזה לוקח זמן וטוב שכך. זה לימודים בלתי פוסקים. תהליך החזרה בתשובה כלל את כל המשפחה וכמובן את טליה".
– ואז נולדו הילדים?
"יובל ואביב נולדו עוד כשהיינו חילונים. וגם הם היו חלק מהתהליך. יש לנו 3 בנים ושתי בנות. הבן הבכור בן 18 החליט להישאר עם טליה בתל-אביב. אני מגדל שתי בנות (8,10) בנים (13,16)".
– תאר לי סדר יום שלך, אתה גם מבשל?
"אני עושה הכול. הכול. אני קם בחמש וחצי בבוקר מעיר את הילדים כמו בכל בית. זה בית רגיל לגמרי, רק שאין את הקטע של חלוקת המטלות. לקחתי אחריות אבסולוטית. אין שום סיבה בעולם שאימא חד הורית מצליחה לעשות הכול וגבר לא".
– אתה אבא ואימא?
"אני אבא ואימא, חבר, אח הכול. אני מחלק את היום בצורה כזאת שהוא מתחיל מוקדם ומסתיים אל תוך הלילה. היום מתוח ומחולק לפרקים של מטלות בית, עבודה. אני חייב לציין שהבעלים של חברת מטיילי קריית שמונה שם אני עובד מאד קשובים ומגלים אכפתיות ורצון טוב ללכת לקראתי ומקלים עלי בסידור העבודה. אני נמצא בסביבה תומכת וזה יאמר לזכותם.
אני מגיע אל הילדים לאורך כל היום. אני מסיע אותם לחוגים, לא מפספס שום דבר שקשור לבתי הספר שלהם ולחינוכם. ועדיין משאיר לי גם זמן לפעילות ציבורית. בבחירות הקרובות אני מתכוון להתמודד למועצת העיר".
– איפה אתה מוצא את הקושי, מה קשה לך?
"החוסר בשעות במהלך היום. אני, מלהבדיל הרבה אנשים אחרים שרואים ושומעים את הסיפור שלי ופוקחים קצת עיניים, אני רואה בזה דבר טבעי לחלוטין מבחינתי. אני מאמין בשוויון מלא בין בני זוג".
– למה נלחמת לקבל את הילדים, במציאות הישראלית במרבית המקרים האימא מגדלת את הילדים.
"אני באופי לא מקבל דברים כמובן מאליהם. אני מאמין שהיכולת שלי לתת ולהעניק היא לא פחותה דווקא בשל היותי גבר. והסכמתיות שבד"כ הילדים במדינה נשארים אצל האימא לא הייתה מקובלת עלי מעולם. אני מאמין שלילדים בגילאים האלה היום בטוח וטוב יותר לגור בקריית שמונה ולא במרכז הארץ. יש לנו מערכת חינוך טובה עם יום לימודים ארוך, יש להם חוגים והתוצאות הם פועל יוצא של השקעה".
– מי האדם שהכי השפיע עליך בחיים?
"ללא ספק אימא שלי".
– איפה זה בא לידי ביטוי?
"מוסר העבודה שלה. בגלל מוסר העבודה שראיתי ולמדתי בבית, זה היה אבן שואבת וגורם מכריע. מה שאתה למד בבית, אתה לא מקבל בשום מקום אחר".
– מההיכרות האישית שלי עם אמך שעבדה שנים רבות כאם הבית של העירייה, סימונה היא אישה עם המון חוכמת חיים.
"בהחלט. עד היום כשיש לי התלבטויות ושאלות היא
הכתובת, אין כתובת אחרת".
– מה עם זוגיות חדשה, יש מישהי בחייך?
"זוגיות מבחינתי היום זה בגדר אוטופיה, אני לא חושב על זה בכלל".
– אתה לא מפנה לזה מקום?
"אני לא יכול לפנות ואני גם לא רוצה לפנות לזה מקום. אני רוצה להקדיש את כולי לילדים. יש מחיר לגידול הילדים ואני עושה את זה בלי התלבטות וללא היסוס. כדי שזוגיות תהיה מוצלחת היא צריכה להיות מושקעת. ואני מבחינתי נותן לילדים את כל כולי….".
