היום ה-26 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

אקדמיה וקהילה, לא סיסמא

המכללה האקדמית תל חי שברה את לוחות השיש שהיו למחיצה וירטואלית ובאה עם כל הכבוד וההערכה אל אלה שמסיבות שונות לא באו בשערי האקדמיה.

ד"ר אמיר גולדשטיין, בן קריית שמונה, מנהל בי"ס דנציגר עד לאחרונה, מספר על החוויה האקדמית-אנושית-חברתית בפרויקט המיוחד "אקדמיה בכיכר".

ד"ר אמיר גולדשטיין: "בשנה החולפת הייתה לי זכות לקחת חלק פעיל במפגשים מהנים ומרתקים שהתקיימו בשעות הערב ושביקשו להתחיל תהליך של כתיבת ההיסטוריה של קריית שמונה. למעשה, מדובר ב'מיני קורס' אקדמי לכל דבר, בו השתתפו עשרות תושבים מקריית שמונה ומהאזור: צעירים ומבוגרים, סטודנטים וגמלאים שיצרו יחד אווירה מרוממת רוח.

הכל התחיל מיוזמה של ד"ר איילת שביט, חוקרת מחוננת ומרצה לפילוסופיה במכללה האקדמית תל חי שיחד עם תלמידתה, יעל סילבר, ועם אנשי מאהל המחאה המקומי, יצרו את מיזם 'אקדמיה בכיכר'. איילת פנתה אלי וביקשה שאקח על עצמי ללמד קורס שלא יעסוק דווקא בתחום ההתמחות שלי בהיסטוריה אלא בנושא חדש לחלוטין. לאחר לבטים קלים, הבנתי את הפוטנציאל של הרעיון: מצד אחד, זו דוגמא מרתקת לדרך בה אקדמיה וקהילה יכולים להיות מעורבים בתהליך של כתיבת היסטוריה מקומית: התושבים יקחו חלק בתהליך באמצעות סיפורים אישיים ומשפחתיים שיביאו, תעודות ותמונות שימצאו בבתיהם ולא פחות חשוב במסרים שיבטאו בדיונים שיתקיימו במהלך הקורס.

מצד שני, המהלך ישתלב ביוזמה אותה אני מוביל, עם שותפים נוספים, לחדש את המוזיאון המקומי של קריית שמונה.

מיהרתי לשתף את ירדן ארליך שמנהל מטעם עיריית קריית שמונה ומשרד ראש הממשלה את תהליך חידוש המוזיאון. ירדן הסכים עימי שיש כאן הזדמנות ממשית לשתף את תושבי העיר והאזור בתהליך התחדשות המוזיאון דרך הקורס והמיזם של 'אקדמיה בכיכר'. צללתי בהנאה גדולה לתוך החומרים ההיסטוריים וגיליתי שהסיפור של קריית שמונה הוא מרתק, ייחודי ומחכה לרגע שייספרו אותו בדרך מכובדת ויסודית כמקרה מבחן להתפתחותה של עיירה בפריפריה הישראלית וליחסי הגומלין בינה לבין סביבתה ובינה לבין רשויות השלטון. בניתי, עם ירדן, ארבעה מפגשים. בכל זאת, שאלתי את עצמי: את מי זה מעניין? בכל שבוע הייתי משוכנע שאגיע לאודיטוריום של בית-הספר 'דנציגר' ואמצא את עצמי לבד. להפתעתי, על אף הגשם, הקור והשעה המאוחרת, הפתיעו אותי בכל שבוע כשישים אנשים יקרים. האווירה הייתה נפלאה. המפגש שנוצר בין תושבי קריית שמונה, תושבי הקיבוצים והסטודנטים היה מעורר השראה. ההקשבה להרצאות הייתה מלאת עניין וסקרנות והסיפורים האישיים של המשתתפים תרמו תרומה רבת משמעות לקורס.

תוך כדי הקורס גיליתי מסמכים מרתקים. חשוב לא פחות, תוך כדי הקורס ובעקבות התיאור ההיסטורי שפרסתי על תהליך הקמת המעברה, מצאו גם חלק מהמשתתפים מסמכים ארכיוניים שלא ידענו על קיומם. כך לדוגמא, התגלה היומן של אליעזר קרול, איש כפר גלעדי, שקלט את משפחות העולים מתימן שהיו הראשונות להתיישב ב'חלסה' בקיץ 1949. הקורס המחיש לכולנו את הפוטנציאל הייחודי שיש להעמקת הקשר בין אקדמיה לקהילה. המקרה של המכללה האקדמית תל חי וקריית שמונה הוא דוגמא מאלפת לאפשרות של שני הצדדים להרוויח מתהליך משותף ומפעילות משותפת.

החיים לעיתים מתגלים כאכזריים. לפני כחודש, כפי שאתם יודעים, נהרג אלעד ארליך ז"ל, אחיו של ירדן ובנם של לאה וחנוך שהיו בין המשתתפים המרכזיים בקורס, בתאונת דרכים מיותרת ומכאיבה במיוחד. אלעד שנטל חלק אף הוא במפגשים על 'ההיסטוריה של קריית שמונה' הותיר אחריו את אשתו יפעת (לבית כהן) ואת בנו עומר. הוא עצמו נכד למקימי העיר ולבוניה.

משפחת פרוחי שהגיעה מפרס ומשפחת כהן שהגיעה ממרוקו מהוות דוגמא נפלאה לתפיסה שהולכת ומתגבשת אצלי: האנשים שהקימו את קריית שמונה בעשר אצבעות ובנו, סללו וייערו את הגליל העליון בעשר אצבעות, היו חלוצים ציוניים מסוג מיוחד. הם עסקו בבנייה פיזית ורוחנית תוך התמודדות עם אתגרים קשים של היאחזות בארץ ישנה חדשה ובאזור ספר שהציב בפניהם קשיים כלכליים, חברתיים, תרבותיים וביטחוניים. תוך כדי הכנת הקורס הגעתי לתובנה. הם שונים מחלוצי העלייה השנייה או השלישית שהגיעו בגפם, הותירו את משפחותיהם מאחור ובנו כאנשים צעירים את הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל. דור מייסדי קריית שמונה מאופיין ב'חלוציות מסורתית'. הם לא קרעו את העבר ואת המסורת הדתית ואף סירבו להותיר מאחור את משפחותיהם. הם התמודדו עם הצורך לבנות עיר ולייסד קהילה תוך כדי שהם מטפלים כמיטב יכולתם, בהוריהם, במבוגרי המשפחה, בילדיהם ובאנשים נוספים שעלו עימם מערי המוצא. אלא שדור עולי העלייה הגדולה של שנות החמישים לא זכה בהוקרה בזיכרון הישראלי הקולקטיבי. לכן, נכון לכנות אותם 'חלוצים אלמונים'. בשונה מעולי העליות הראשונות, לא כתבו עליהם בספרי ההיסטוריה.

אני פונה אל כל מי שקורא את הדברים להצטרף ולהיות שותף שלנו. בשנה הבאה אעביר קורס נוסף בנושא 'ההיסטוריה של קריית שמונה'. הפעם המחשבה היא איך לקחת את הדברים צעד אחד קדימה. אני מקווה שיגיעו עוד תושבים מהעיר, אנשים מהקיבוצים ומהמושבים, סטודנטים סקרנים ומזמין גם לחפש ולפשפש בסיפור המשפחתי שלכם (בעיר ובאזור) ביחס למה שהתרחש בהיסטוריה המקומית או האזורית שלנו כדי לשתף במהלך הקורס.

'אקדמיה בכיכר' הוא יוזמה מופלאה של 'המכללה האקדמית תל חי' בתוך קהילה מופלאה של קריית שמונה והגליל העליון.  לצאת מהבית בערב ללמוד על תחום אקדמי כלשהו, ובמקרה של 'ההיסטוריה של קריית שמונה', לקחת חלק פעיל בכתיבת ההיסטוריה ובחידוש המוזיאון, תתברר לכם כחוויה תרבותית ומהנה".

 

הניסיון המוצלח והמרתק של השנה החולפת ב'אקדמיה בכיכר', מבטיח לפחות דבר אחד. יהיה מעניין (מאוד).

אולי יעניין אותך

Bottom ad