היום ה-01 במרץ , 2021

Select your Top Menu from wp menus

אשכנזים 'נגד' ספרדים

 

לפני שבועיים כתבתי כאן במדור שעסק בפילוג המפלגות הדתיות/חרדיות, שאיני מבין למה מפלגות כמו ש"ס ויהדות התורה אינם משלבות זרועות ומתאגדות, שכן בסך הכל הן מפלגות סקטוריאליות שדואגות לציבור החרדי בעיקר. הפעם ננסה להבין את ההבדלים מזווית יהודית ולא פוליטית.

נראה כי העדתיות והשלכותיה נמצאת באופן הכי בולט במגזר החרדי. דווקא שם, היכן שנאמר "שבט אחים גם יחד", אנו רואים החצנה והבלטה ברורה בין העדות. נראה כי אצל החילונים כמעט ואין חשיבות למוצא הסבא, וגם לציבור הסרוג נראה שמלבד ההלכות והמנהגים אין באמת יותר מידי סייגים. אך בציבור החרדי ההבדל הוא מוחצן, מובלט ומשפיע. שכונות חד עדתיות, ישיבות, כוללים, אזורי מגורים, גדולי דור ובעצם כל דבר שיכול להרים את דגל המוצא מתנוסס בגאווה בכל מקום.

אז נשאלת השאלה, למה?! ראשית כל צריך לדעת שזה לא נובע מתוך גזענות, התנשאות או חשיבות עליונה, אלא ממקום בהרבה יותר פשוט, רגוע ומוסכם. אף צד לא חושב שהוא טוב יותר או מקובל יותר על בורא עולם, ההיפך, השוני נובע מההיסטוריה שהובילה אותנו לגלות ולפירוד, ולוּ היינו יכולים,  היינו מקיימים את "איש אחד, בלב אחד" כמשמעו.
צריך לזכור שגם בעבר היו 12 שבטים, כשלכל אחד הייחודיות שלו, היתרונות והחסרונות. שורש ההבדלים בינינו נמצא עוד בסיפור הבריאה. חז"ל אומרים שקין והבל הם שני חצאים של השלם, קין היה יותר מצד הדין, קפדן, סוג של אשכנזי, והבל היה יותר עדין, מעגל פינות, סוג של ספרדי. אגב, אפשר להקביל את ההבדלים גם בין בית שמאי ובית הלל. מי שמכיר את ההלכה וההנהגה האשכנזית היא מחמירה יותר, אירופאית, אך מצד שני ההנהגה הספרדית היא יותר עממית וצנועה. לשם דוגמא. בבית כנסת ספרדי העולה לתורה יורד מההיכל, ומיד עובר ללחוץ יד לכולם (המהדרין גם מנשקים), אצל האשכנזים, המקום הראשון בו הם נעצרים הוא הכיסא.

חלק בלתי נפרד מהיהדות היא הליכה בדרך אבותינו, ולכן נוסח התפילה ואופי הלימוד בין הספרדים והאשכנזים הוא שונה, ומכאן מגיעה ההפרדה. זה לא אומר שצריך לשנוא חלילה או להתחרות אחד בשני, אלא בסה"כ להבין שהשיטה שונה. למה יש בתי ספר מקצועיים, ובתי ספר עיוניים? בדיוק מאותה סיבה, סוג אחר של לימוד. זה אומר שהם בתחרות? ממש לא.

ועכשיו בחזרה למציאות. נכון, אנחנו רואים גזענות (לפני מספר שנים פרשת עמנואל הייתה בכותרות), וגם פוגשים אנשים שלא מוכנים להינשא לבני עדה אחרת, ואף כאלה שרואים באחרים כעם אחר. אותם אנשים הם הבעיה, ולא השיטה. אותם יהודים מתנהגים כמו בשבט סגור ולא מוכנים לקבל שאצל בורא עולם מלבד מה שמרגיש הלב שום דבר אינו באמת חשוב. ולכן לא צריך להיבהל מההבדל, צריך להיבהל מההיבדלות של בני האדם. אלוקים יושב בשמיים לא מצדד באף אם להרוג את השני, והוא בטח לא מביע תמיכה במורדיםבזרםבמפלגה או חטיבה כזו או אחרת, שכן את כל הבעיות והוויכוחים אנחנו יוצרים. לכן תמיד תזכרו שגם אם אתם משתייכים לקבוצה מסוימת, במשחק הגדול, כולנו נבחרת ישראל.

צילום: ארז בן סימון.

 

פרשת השבוע – "יתרו"

הדובדבן שבקצפת הוא הנושא בפרשתנו "מעמד הר סיני". על נושא זה נשאלת שאלה קשה מאוד: בורא העולם כפה על עם ישראל לקבל את התורה שהרי אמר להם: "אם לא תקבלו את התורה, שם תהא קבורתכם" (גמ' בשבת). אם כן, מה הזכות בקבלת התורה אם ניתנה לעם היהודי עם ישראל בכפייה? ישנו משל של רבינו יוסף חיים זצוק"ל, לאדם שנשא אישה נאה, ולאחר חתונתו גילה שסובלת היא מדיכאון. בוקר אחד, קם וראה שאשתו התאבדה מדיכאונה, וכאשר סיפר זאת לשוטרים, חשדו בו שהרגה והשליכוהו למאסר. כשישב במאסר, ניגש אליו הסוהר ואמר לו: 'המלך משוכנע שחף מפשע אתה, ונאות הוא לשחררך ובתנאי שתישא את בתו לאישה'. חשב החתן ואמר: 'שמה יש בה פגם?' אך מה היה בידו לעשות, הסכים החתן לשאת אותה וערכו חתונה ברוב פאר והדר. כולם שמחו, מלבד אדם אחד, החתן. הוא ראה שרעייתו יפת תואר היא, אך אמר לעצמו: 'מסתמא בעלת מום היא מבפנים'. בבוקר בקומו, קמה רעייתו והביאה לו ספל קפה. נטל הוא את הספל מידה והטיחו ארצה ושברו לרסיסים. אספה היא את השברים, יצאה לארמון והביאה מן הקפה המשובח של המלך. הביאה לו את הספל, והוא נטלו ושפכו על בגדייה. ראתה שפחתה את כל אשר נעשה, וחיש מיד הלכה לארמון וסיפרה למלך את כל אשר עולל חתנו. ברוגז רב קרא לו המלך ואמר: 'אמור לי מה העונש אשר מגיע לך!' השתחווה החתן ואמר: 'כבוד מלכי אנוכי עפר לרגליך, אך הסבר טוב יש לי למעשה זה. אשתי הראשונה, יפת תואר הייתה, אך לקתה בנפשה. כאשר הוצע לי השידוך, הייתי בטוח שיש בבתך מום. לכן, החלטתי ליראות האם חולה היא בנפשה, אך כאשר ראיתי שבתך לא כעסה, שמחתי ליראות שאין בה מום פנימי. ועתה מלכי בקשה אחת לי: בחתונה הייתי טרוד מדאגתי, אבל עכשיו שליבי בטוח שאין כבתך טובת לב, אבקשך להסב עמנו למשתה ושמחה". שמח המלך וערך משתה והכול הסבו בו אושר. מכאן ברורה הסיבה מדוע חוגגים פעמיים את קבלת התורה בחג השבועות ובשמיני עצרת, כשבני ישראל קיבלו את התורה בו' בסיוון, עדיין לא ידעו מה כתוב כאשר אמרו: "נעשה ונשמע", לכן היה צורך לכפות עליהם, אבל אחרי שקראו את כל התורה כולה, ראו שמתוקה היא מדבש.

יהי רצון שנזכה לקיים את כל התורה בשמחה, ונזכה לגואל הצדק במהרה בימינו לא על ידי כפייה אלא על ידי מעשינו הטובים. אמן.

שלום בר יוחאי חיים

 

חידת השבוע – פרשת יתרו

1. על איזו מצווה מפורש בתורה שכרה? מהו שכרה, ואם לא מקיימים מצווה זו, מה עונשה?

2. בפרשתנו נאמר שמשה הלך לשפוט את העם למחרת. (פרק י"ח פסוק י"ג). באיזה יום מדובר ומהו מה שנאמר "ממחרת" (רש"י).

שני הפותרים נכונה את השאלות יכנסו להגרלה על פרס יקר ערך.
תשובות אפשר לשלוח למייל:
by2058@walla.com או להשאיר הודעה בטלפון:050-412-6233 עם שם ברור ומס' טלפון לחזרה, או דרך "צור קשר" באתר האינטרנט של "חדשות הגליל" –
www.news8.co.il

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad