היום ה-27 באוקטובר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

שם (מ)שמיים

חז"ל אמרו שבזכות שלושה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו שמם (שמות), לשונם (צורת הדיבור) ומלבושם.

עניין השמות הוא נושא חשוב מאוד בעם היהודי, שכן ישנם "כללים" רבים בבחירת שמות, שיכולים להטיב או חלילה להזיק לאדם.

ראשית כל, צריך להבין ששמו של האדם הוא המהות שלו, כלומר שמו משפיע עליו לאורך כל החיים ובעצם בונה במידה מסוימת את אופיו ועתידו. רבותינו אומרים שהקדוש ברוך הוא שם בפי ההורים את שם התינוק הנולד, ולהם ניתנת זכות הבחירה האם לבחור בשם זה או אחר.

 

אם בעבר היהודים שעלו ארצה התהדרו בשמות מהמקורות (לפחות רובם), כאלה שליוו את עם ישראל במשך 2000 שנות גלות, כיום המציאות השתנתה כשבכל דור ודור אנו מוסיפים לארסנל השמות היהודיים ועוד ועוד שמות חדשים.

 

בשנת 1950 השמות הנפוצים ביותר לבנות היו אסתר, רחל ושרה (לפי הסדר), כיום (2013) השמות הנפוצים ביותר הן שירה, נועה ותמר. בקרב הגברים – בשנת 1950 היו יוסף, משה ואברהם אטרקציה, כיום השמות איתי אורי ונועם שולטים בגני הילדים ובבתי הספר.

 

ננסה לגעת במספר נקודות ונבאר את התייחסות היהדות כלפיהם.

 

שמות של גויים

התרבות המערבית לא פסחה גם על שמותיהם של היושבים בציון, ובמיוחד בעשור האחרון אנו רואים שיותר ויותר הורים בוחרים שמות לועזיים מהתפוצות לילדיהם. בשמות סטפני, מייקל, סן, שון, מאי וכו', אין זיקה יהודית מה שהופך את הנושא לבעיה תורנית. לא מצוי שאבא יהודי יקרא לבנו אחמד או מוסלמי יקרא לבנו דוד, אך שמות מערביים דווקא כן אופנתיים במשרד הפנים ולכן צריך לזכור כי לא טוב לנו לקרוא בשמותיהם, גם אם הם נורא מושכים מבחינה אופנתית. אומנם בדירוג 20 השמות הנפוצים ביותר (בנים ובנות) אין אזכור של שם לועזי, אך צריך לזכור לקוות שהמגמה תמשך.
אגב, אין שום חשש לקרוא להורים בשמות שניתנו להם ביידיש או בלאדינו, שהם תרגומים של לשון הקדש, שנכנסו לשפת היהודים באותן תקופות. אבל כשקוראים על שם סבא או סבתא ששמם הוא בשפות אלו, יש לקרוא על שמם בתרגום השם לעברית.

 

שמות של זכרים הניתנים לנקבות, וההיפך

כאשר קוראים לבת בשם זכרי, ההשפעה עלולה להיות שלילית עבורה. האישה עלולה להיות תוקפנות ומרידה, ובנוסף, כח הפריון שלה עלול להינזק. ואכן, ישנם מקרים של בעיות פוריות שבהם תלמידי חכמים תולים זאת בשם הזכרי של האישה, כמו דניאל, ומייעצים לה לשנותו. לעתים שינוי או תוספת שם או אפילו הוספת אות הא בסוף השם כבר יכולה לשנות את המצב לטובה. בנים  הנקראים מורן, שירן וכו', או בנות הנקראות גיא, מתן וכו' פשוט מעוותים את היעוד של שמם.
כמו כן ראוי לא לקרוא לבת בשם הדומה בשורשו לשם של בן, כמו: רפאלה, דניאלה, שרונה, יוספה וכדומה. שזה עלול להפריע לילדה כשתגדל להיזכר תמיד על שם פלוני שעל שמו היא קרויה.

 

טרנדים אופנתיים: כמו פלג, רגב, הוד, ליאם וכו', אינם בעיתיים כלל, אף על פי שאינם קיימים בתורה, אין בהם שום דבר פסול.

 

שמות של חיות: גם שמות של חיות כמו אריה, צבי, איילה, דב (נהוג אצל האשכנזים), אינם בעיתיים, כל עוד לא מדובר בחיה רעה, שפלה או עם זיקה למשהו שפל כמו נחש, ינשוף חמור וכו'.

 

 

שמות רעים: יכולים לגרום לאדם סבל גדול מאוד כמו. שמות כמו נמרוד (שהיה הראשון למרוד בקדוש ברוך הוא) או דין (שמושך על הילד דינים) צריכים שינוי.


 

 

שני שמות: אומנם טוב לקרוא לילד בשני שמות, אך צריך להיזהר מכך שאחרים לא יקראו לו בשם אחד. יש מקרים ששני השמות הם תוצאה של ויכוח בין ההורים, זה אומר שם אחד וזה אומר שם אחר, וכמוצא של פשרה קוראים בשני השמות. לעיתים יש סיבות אחרות, אולם במקרים כאלה רצוי להקפיד לקרוא לילד בשני השמות, לפחות מידי פעם.

 

שמות של נפטרים: מומלץ שלא לקרוא שם לילד על נפטר, אלא אם כן ידוע שהנפטר היה צדיק גדול. אך בוודאי שאין לקרוא בשם של אדם שמת מיתה משונה, כגון שמת בקיצור ימים, או שנרצח, או ששלח יד בנפשו. לעתים זה נובע מתוך כוונה טובה, מתוך רצון להנציח את זכר בן המשפחה שנפטר, אך יש בכך סכנה גדולה, כי עלולים לקשור את גורלו של הנולד עם גורלו של המת.

 

שמות חיבה וקיצורים: כותב הרב זמיר כהן בספרו "אדם ועולמו" :כאשר קוראים לאדם בשמו והוגים את שמו, נוגעים בצינורות השפע של האדם ומפעילים אותם, ואם מחסרים משמו השלם,  פוגמים ומשבשים את השפעתם הטובה של צינורות השפע. לכן ראוי שלא לקצר את שמו של האדם. אם, למשל, שמו יוסף, יש לקרוא לו בשמו השלם ולא בכינוי המקוצר יוסי, ולכל הפחות יש להקפיד על כך מידי פעם, לקוראו בשמו המלא".

 

בחירת השם: אומר הרב שמואל אליהו: "קריאת השם היא הזכות של ההורים ולא של הסבא והסבתא או הדודה, ולכן הוא צריך להיות כזה שההורים רוצים בו. הם צריכים להחליט על כך בהסכמה בינם לבין עצמם. אחרי שהחליטו ראוי להתייעץ עם רב לראות שהשם הוא שם טוב ומקובל, כי לפעמים אפשר לטעות ולקרוא בשם שלא טוב לילד ויפגע בו בהמשך החיים. אם יש ויכוח בן הבעל לאישה הם צריכים לדעת כי כל שם שלא מתאים לאחד מהם, לא יקראו בו. יחפשו עוד ועוד שמות עד שימצאו שם שמתאים לשניהם. את השם ראוי לקבוע רק אחרי הלידה. לפני כן אפשר להעלות רעיונות של שמות שונים, אבל ההחלטה הסופית צריכה ליפול אחרי הלידה".

 

משמעות השם: הגמרא מספרת שרבי מאיר היה בודק את שמות האנשים לדעת את מעשיהם על פי משמעות שמותם, ואילו רבי יהודה ורבי יוסי לא הקפידו על כך. יום אחד ביקשו השלושה להתארח בשבת בפונדק. כששמעו את שם בעל הבית, "כִּידוֹר", אמר רבי מאיר כי מדובר באדם רשע, והסביר זאת על פי הפסוק "כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה".

 רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצל המארח את כספם ורבי מאיר החביא את שלו. במוצאי שבת הם ביקשו את הפיקדון, אך בעל הבית טען כי "לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם". רבי יהודה ורבי יוסי הוציאו את כספם בעורמה מאשתו של "כִּידוֹר", אך בעלה, ששמע על כך מאוחר יותר, רצח אותה. מכאן ואילך למדו חכמים מרבי מאיר לבדוק את בני האדם בשמות. לא שהשמות אומרים בוודאות על תכונותיו של האדם, אבל הם יכולים ללמד אותנו לחשוש.

 

שינוי שם: מתי משנים שם? כתב הרמ"א (יו"ד סי' של"ה סעי' י'): "יש אומרים שמי שיש לו חולה בביתו, ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים". ועוד כותב הרמ"א: "נהגו לברך חולים בבית כנסת ולקרוא שם חדש, כי שינוי השם קורע גזר דינו".

במקרה שאדם מרגיש שאין לא מזל, יש נוהגים לעשות שינוי השם. צריך להזהיר שלא ימהרו לעשות לאדם שינוי השם אלא על-פי פסק הלכה מרב מוסמך (ולא לחפש רבנים בגוגל). וגם כשיש צורך בשינוי שם, לא תמיד יש צורך לשנות את השם לגמרי, כי לפעמים מספיק להחסיר אות אחת ונחשב כשם אחר לגמרי. גם אם מוסיפים או מחסירים אות, עם כל זה טוב שיקבלו ברכה מרב מוסמך.

 

פרשת שבוע

בסיעתא דישמייא מתחילים אנו את החומש השני מתוך חמישה חומשי תורה, הלא הוא ספר "שמות". חכמינו זיכרונם לברכה, גילו לנו כי הספר הראשון (בראשית) נקרא "ספר האבות", ואילו הספר השני (שמות) נקרא "ספר הבנים". אנו מתחילים בפרשה זו את כל השעבוד של עם ישראל בארץ מצרים כשפרעה הרשע מענה אותם בחומר ובלבנים ובעבודת פרך. לא לסתם נאמר בפרשה "ויקום מלך חדש אשר לא ידע את יוסף", כי הרי פרעה ידע שרק בזכות יוסף מצרים הפכה לאימפריה העולמית, ואז מתחיל השעבוד של העם הנבחר, עם ישראל. פרעה רצה להשמיד את עם ישראל, אך לא מועיל, כי בורא עולם הבטיח לאברהם אבינו ע"ה וארבה הרבה את זרעכם ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים". ואת הפריה של עם ישראל אנו רואים בפרשה: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו באד מאד ותמלא הארץ אותם". החיד"א מפרש שכל אחת ילדה ששה בכרס אחד, וידוע שדרך התאומים להיות חלשים, אך בורא עולם ברחמיו שלח מלאכים להניקם ולחזקם. וכוונת הפסוק "ותמלא הארץ אותם", שהיו יולדות בשדה, וגדלים ע"י המלאכים וזה גרם להם שיהיו עצומים בכוח גדול. מהפסוק "ברך בניך בקרבך", לומדים אנו כי הבנים יתברכו במעיה של האישה. על כן חשוב לאשה, הרוצה שילדיה יתחנכו ויהיו לבני תורה, לשמור על  מצוות "טהרת המשפחה" שזו אולי הזכות הראשונית שהרך הנולד יתחיל בקדושה וטהרה. מי שרוצה הבטחה לבנים טובים, שמכבדים את הוריהם, אין ספק כי הסגולה היא שמירה על מצווה יקרה זו, וזאת נלמד ממעשה שהיה בבית החולים "וולפסון" שבחולון, שם שכב תלמיד חכם אחד לאחר שנפצע בתאונת דרכים. לחדרו הוכנס חולה נוסף: אדם בגיל העמידה, בעל חנות לבגדים ב"אופנה מתקדמת". לאחר שיחה קצרה נתברר שהוא מגיע מקיבוץ של "השומר הצעיר". בזמן שהותם בבית הרפואה, נכנסו שני צעירים, לבושים כאברכי חמד, ומיד שהבחינו בחולה השני-ניגשו אליו, נפלו על צווארו, חיבקוהו ונישקוהו וישבו לדבר עימו כשעה ארוכה. בתום שיחתם נפרדו ממנו לשלום והלכו. בצאתם פנה התלמיד חכם אל שכנו ושאלו מי הם האברכים הללו ומה מעשיהם אצלו. "שמע ואספר לך, השיב בן שיחו "בשנות השואה אשתי הייתה בת שש שנים. יום אחד תפשה אותה אמה בידה ואמרה לה: 'בתי, אני הולכת כעת, את לא תראי אותי יותר. אני מבקשת ממך שתבטיחי לי: כשתהיי גדולה תשמרי על טהרת המשפחה, כעת אינך מבינה מה זאת, אבל לכשתגדלי תביני ותשמרי את ההלכות. זו הבקשה והצוואה האחרונה שלי ממך'. הבת הבטיחה ונפרדה מאמה בבכי. כשגדלה ועלתה לארץ, עמדה להינשא לבן זוגה. בקשת אמה נחקקה היטב בליבה. היא פנתה אל בעלה, שזה אני, ואמרה לי: 'להכל אני מוכנה, לאיזה אורח חיים שתרצה. אבל בתנאי אחד: 'טהרת המשפחה אני שומרת'. אני שראיתי את נחישותה, הסכמתי לזה ונישאנו". כאן עצר המספר בסיפורו. המתין התלמיד חכם להמשך ולבסוף שאלו: "עדיין אינני מבין מי הם שני האברכים הללו?". "אלו שני הילדים שלי"! זעק ופרץ בבכי…

בברכת שבת שלום

שלום בר יוחאי חיים.

 

חידת השבוע

1.מיהם שתי המיילדות שלא שמעו לציווי פרעה?

2. מהו הזמן שהשתעבדו עם ישראל במצרים?

 

 

פהשקוולים
טיול לירושלים יתקיים בתאריך ביום רביעי, כט' בטבת ה-1.1.2014 . הטיול יכלול את קבר מרן הרב עובדיה יוסף, רבי חיים בן עטר (אור החיים הקדוש), הכותל המערבי ושוק מחנה יהודה. מחיר: 120 ₪ (לא כולל ארוחה), יציאה בשעה 07:00 מהמשטרה. לפרטים: 052-9593304

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad