בתקופת הצבא השתדלתי לערוך לחיילים של הפלוגה שלי שיעורי תורה, עונג שבת ודיונים פתוחים בנושא יהדות מידי יום שישי (בהם היינו נשארים "לסגור"). בצבא כמו בצבא, פוגשים את כל סוגי האנשים, מוזרים, קיצוניים, מבריקים, קצת פחות וכו' וכו'. אחד החיילים שהגיע לאחד המפגשים נראה לי כזה שלא שממש מבין משהו בנושא יהדות, תורה ודתיים. הוא טען (ברצינות גמורה) שלפי מה שהוא יודע חרדים מקבלים עשרות אלפי שקלים מידי חודש בגין לימוד בכולל, שהם לא משלמים מע"מ אפילו במכולת ואפילו מקבלים 1000 שקלים על כל ילד חרדי שהם מביאים. לא ידעתי ממש מאיזה כיון לנפץ לו את הבועה, אך הייתי חייב להבין ולשאול אותו האם הוא יודע מה הם עושים כל היום בכולל. "ברור" הוא ענה בביטחון ואמר "הם לומדים תורה, על בריאת העולם, אברהם יצחק ויעקב וכל מה שכתוב בה". "רק תורה?", שאלתי אותו. "אז מה יש להם עוד ללימוד? בטח מה שלמדנו בבית הספר רק שכל אחד מפרש את זה בצורה אחרת". לפני שאמשיך, תשאלו את עצמכם, האם אתם יודעים מה באמת לומדים בישיבות ובכוללים? במה הם עסוקים כל כך כל היום, והאם בכלל אין לזה סוף? הרי זה לא כמו מעבדה שבא ממציאים ומגלים דברים חדשים, אלא לימוד ממקורות כתובים.
אז ככה, כמובן שאלפי הספרים התורניים בארון הספרים היהודי מקיפים ונוגעים בכל הנושאים שיש, החל במצוות היום יום (תפילות, נטילת ידיים, ברכות וכו'), דרך ספרי מוסר, ספרי הגות, ספרי הדרכה בנושאים שונים, דרך המון שבילים ונתיבים שמגיעים כולם לתלמוד, או בשמה האחר, הגמרא.
מה היא הגמרא?
הגמרא היא למעשה פירוש רחב-ממדים על המשנה, כלומר התורה שבעל פה. בזמנו היו שני מרכזי תורה מרכזיים, האחד בארץ ישראל והשני בבבל, ובכל אחד מהם צמח התלמוד. לכן יש תלמוד ירושלמי ויש תלמוד בבלי, שהוא הנפוץ והמשפיע מבין שניהם. התלמוד כולל מחלוקות בין אמוראים, מדרשים, פלפולים ואגדות (לא במובן המקובל כיום של "אגדה"), שכולם למעשה סיכומי דיונים שנערכו בבתי המדרש.
חלק ניכר מהתלמוד כתוב בארמית, וההבנה של הטקסט (גם ללא קשר לארמית) מורכבת מאוד ומצריכה הסתייעות במפרשים השונים רש"י, תוספות ועוד.
מבין הנושאים הנלמדים בכולל נחשב לימוד הגמרא הכי חכם והכי מפולפל שכל הספרות התורנית בנויה עליו. מלבד זאת הלימוד נותן לאדם לרדת לעומקם של הדברים ולהבין אותם מהשורש.
אם אני קורא רק את פסק ההלכה, אולי אקבל שורה תחתונה ומסקנות. זה כמו לעיין בדיאגנוזה של הרופא. אבל אם אני רוצה ללמוד לעומק, עליי ללמוד את הדברים משורשם, דרך כל הפלפול, המחלוקות והדעות, עד להלכה למעשה.
רק העולם הבא? מה עם העולם הזה?!
יש משהו בגֵן היהודי שקשור להשכלה, לחריפות, ליכולת ניתוח מבריקה. יש שיטענו שמדובר ביכולת מולדת, ויש הגורסים שמדובר במכשיר הכושר הטוב ביותר עבור השכל: הגמרא.
במחקר שאותו ערכו פרופ' איריס לוין, ד"ר יורם דמבו ממשרד החינוך ופרופ' רוברט סיגלר בו בחנו את ההשפעה שיש למערכות לימוד שונות על יכולת התלמידים לפתור בעיות ושאלות הגיוניות זאת באמצעות בדיקת יכולתם של 240 תלמידים, מחציתם חילונים ומחציתם חרדים, גילו להפתעתם החוקרים שהתלמידים החרדים פתרו שאלות מורכבות בגיאומטריה בצורה טובה יותר מעמיתיהם החילונים וזאת למרות שלא קיבלו השכלה פורמלית בתחומים אלו (מה שנקרא היום "לימודי הליבה").
המסקנות שלא איחרו להגיע פיארו ושבחו את מערכת החינוך החרדית, ובעיקר שמו דגש על האופן שבו לימוד סוגיות התלמוד מחדד את כושר החשיבה והופך אותם לחריפי הבחנה.
החוקרים כותבו כי "הגמרא היא טקסט משפטי, והלימוד בו מקנה ללומדים דרכי חשיבה וניתוח בעיות המחייבות התייחסות אנליטית ובחינתם בשיטות לוגיות… הצעיר החרדי מעסיק יותר את מחשבתו מאשר בן-גילו החילוני, הוא מתמודד טוב יותר עם החומר, למרות שבבית הספר החילוני משקיעים שעות רבות יותר בלימודים כלליים".
עוד כותבים החוקרים כי "שיטת הלימוד התורנית מדגישה את ההעמקה, ההבנה והלמידה כערכים בפני עצמם… היא שמה דגש חזק על הבנת הדברים, על חשיבה נכונה, על ניתוח מצבים שונים, רכישת כלים לפתרון בעיות, והפעלת המוח על כל צעד ושעל ובכל עניין ועניין; לברר ולפשט ספקות, להבחין בין אמת לשקר, בין טמא לטהור, בין מותר לאסור, בין טוב לרע, בין דעה זו לדעה אחרת, בין סברה נכונה לסברה מוטעית- המוח כל הזמן בפעולה".
בקוריאה לומדים יותר גמרא מבישראל
ספק אם מישהו מכם היה מעלה בדעתו אי פעם, כי בדרום קוראה הפכו את התלמוד לחלק מתוכנית הלימוד הקבועה. אבל זו המציאות: דרום קוריאנים לומדים את סוגיות הגמרא בעמקות רבה, בדיוק כמו להבדיל אלפי הבדלות, בחורי הישיבות.
שגריר דרום קוריאה בישראל הסביר את ההבדל בין ישראל למדינה אותה הוא מייצג: "כמעט בכל בית בקוריאה הדרומית ישנו תלמוד מתורגם. אך שלא כמו בישראל, גם האימהות הקוריאניות לומדות בו ומספרות מתוכו לילדיהן הצעירים."
על פי הנתונים עולה, כי בקוריאה יש יותר אנשים המחזיקים תלמוד מתורגם בבתיהם, בהשוואה לאלו המחזיקים את התלמוד בישראל.
"ניסינו להבין מהו הסוד של העם היהודי?", הסביר השגריר, יאנג סאם מה. "כיצד הם מצליחים, יותר מעמים אחרים, להגיע לכאלה הישגים מרשימים? איך זה שיהודים הם כל-כך גאונים? המסקנה שהגענו אליה היא שאחד מהסודות שלכם זה לימוד התלמוד".
יאנג הסביר כי העובדה שבישראל מלמדים ילדים כבר מגיל צעיר את התורה והתלמוד גורמת לפתח אצלם יכולות גבוהות.
"ההבנה הזו הביאה אותנו למסקנה שגם אצלנו צריך ללמד ילדים תלמוד. אנחנו מאמינים שאם נלמד את ילדינו תלמוד – נוכל גם אנחנו להיות גאונים, וזה מה שעומד מאחורי ההחלטה לשלב את התלמוד במערכת הלימודים בקוריאה הדרומית".
יאנג מספר, כי גם הוא התחיל ללמוד את התלמוד מגיל צעיר, וברשותו שני סטים של התלמוד, מתורגמים לשפת ארצו. האחד- אשתו קנתה עבורו, והשני – חמותו רכשה עבורו…
קול ששון וקול כלה
רב העיר הרב שלום לוי פונה אל כלות ערב נישואיהן ואומר: "אנא, טִבְלוּ סמוך ככל האפשר לחופה"
עניין החתונות האורתודוכסיות מטופל בכפפות של משי ברבנות ובמועצה הדתית בקריית שמונה. מתוך הבנה להבדלים הקיימים לעיתים אצל זוגות הרוצים להתחתן על פי כללי ההלכה ליחסם המעשי למצוות, יוצא רב העיר הרב שלום לוי בקריאה שהיא יותר בקשה מהכלות לפני יום נישואיהם לקבל בהבנה את הבקשה לטבול ממש סמוך לחופה.
הרב שלום לוי: "ישנן כלות העומדות להינשא ומבקשות לטבול כמה ימים לפני החתונה, דבר שההלכה לא מעודדת. אני קורא בקריאה של חיבה ואהבה לכל הכלות העומדות להינשא שיתכננו את ליל הטבילה כמה שיותר קרוב לחופה. לא נוכל לאשר טבילה יותר מיומיים מלפני חופה" אומר הרב ומדגיש שוב ושוב שבקשתו זו באה ממקום של קרוב וחיבה לכלות והדרישה לטבילה סמוך ככל האפשר ליום החופה היא דרישה הנסמכת על ההלכה. "במקרים מיוחדים יש לפנות אלי. כדאי לפתוח את חיי הנישואין ברגל ימין בזה שהם שומעות להלכה", אומר הרב שלום לוי רב העיר.
