געגועים/ליאורה בן אשר
הקידמה, הטכנולוגיה והחדשות
מעלים געגועים וזיכרונות
לימי התום הפשטות והטוהר
פחות אורות במה וזוהר.
הסתפקות במועט, שמחה אמיתית בלב
תחת הישגיות שחיתות וכאב.
נוכח דור העכבר והמקלדת
געגוע ל'קלאס', מחבואים ותופסת.
ביום מרתון עם הזמן ועומס בעבודה
שנחתם ב'פסט-פוד' במסעדה
ערגה למטבחה של סבתא עם ריח התבשילים
ותשוקה עזה לכבוש שוב את ספסל הלימודים.
כיסופים לעבודה עברית, זיכרון מתוק
תחת עובד זר שלא כחוק.
שכנות טובה עם בני הדודים
כבוד הדדי והכנסת אורחים.
ימים של בית פתוח בלי סורג וגדר
תחושת ביטחון ואמון מלא בשוטר.
העומדים בראש היו מושא הערצה
ללא רבב ללא כתם, אח איזו החמצה…
…והיום כאן, עכשיו ועתה געגוע ממשי
לחורף אמיתי, קר, גשום ומוחשי!
