עדי רן – גלגל של הצלה
אחרי הדיסק הקודם (והמצוין) של עדי רן "נקודות של כיסופים", נוצרה ציפייה גדולה לקראת הדיסק החדש של "מלך הרוק" החרדי, אחד מאבות המייסדים של המוזיקה האלטרנטיבית-יהודית. "גלגל של הצלה", הדיסק החדש, והשישי במספר נראה קצת מרתיע מהפרונט, שכן העטיפה שלו נראית מוזרה ולא מושקעת, אך מה שיש בו מבשר אחרת לגמרי. לטעמי, זהו הדיסק הטוב ביותר של עדי רן, שלאט לאט משתחרר מהשירים הנח-נחים שלו לטובת יצירות מופת אותן הוא שולף בקלות. האלבום מכיל 10 רצועות השמעה אשר עוסק על "התנגשות הציביליזציות" או יותר נכון בקונפליקט בין העולם הרוחני לעולם החומרי. ובעיקר בקשר הנפלא המרתק והמדהים של האדם על אלוקיו.
השירים הבולטים הם: לא להתרגש, טיפסתי בהר, עולם חסד, משה, ופתיל תכלת, כשהשניים האחרונים הם הטובים ביותר לטעמי. מומלץ, בשיא החום, ליום קריר ומחוספס.
דלתי תשובה – נדב בכר ואורן צור חוזרים לניגונים
את נדב בכר הכרתי, או יותר נכון שמעתי, לראשונה בשיריו של השחקן-זמר, גילי שושן. כשהבנתי שיש כאן פוטנציאל, מיד חיפשתי עליו קצת
כעת חוזרים נדב בכר ואורן צור לסיבוב חדש של ניגונים חסידיים המיוחסים לתלמידי הבעל שם טוב הקדוש ולחסידות חב"ד, בביצועיים אקוסטיים מיוחדים ומרגשים. האלבום החדש שרואה אור בימים אלה נקרא דלתי תשובה, מתארחים בו הזמר ארז לב ארי ונגן הקלרינט חיליק פרנק, איתם השניים משתפים פעולה בשנים האחרונות. למרות שהניגונים באלבום משתייכים ברובם לחסידות חב"ד לדורותיה, לכל שיר יש צבע אחר, נגיעה שונה ונראה שמאחורי כל שיר יש סיפור מעניין שמועבר דרך הניגון. יש לציין שמלבד שני שירים כל הדיסק הינו אינסטרומנטלי, והשיר הבולט הוא "קול ביער" עם ארז לב ארי, שהושמע רבות בתחנות הרדיו בארץ.
יצחק מאיר וחברים – נפגשים ביום שבת
יצחק מאיר (28) (אחיו הוא העיתונאי ידידיה מאיר) החל לארגן לפני כמה שנים ערבים ששמם "עושים שבת ביום חמישי": יחד 
עם קבוצ חברים הוא מנחה קבוצות של חילונים ודתיים ברחבי הארץ, שמתכנסים מדי יום חמישי בערב לשיר את שירי השבת. חלקם כבר מכירים אותם אבל נהנים להבין מחדש את המילים והמשמעות, וחלקם שומעים אותם לראשונה בחייהם.
כנראה שהאווירה עשתה את שלה, ועכשיו פנה יצחק לאלבום חדש המכיל אסופה מכובדת של זמירות שבת קודש מחצרות חסידיים ובתי ישראל, לכבוד שבת כמובן. אלבומו הקודם אגב, עסק בזמירות לליל שבת קודש ואילו הנוכחי הוא אלבום כפול שמתמקד בשירים המושרים בצפרא דשבתא. האחד הוא על קטעים התפילה המושרים בבתי הכנסת והשני הוא זמירות לשולחן השבת.
גיוון מרענן שנמצא גם הפעם מתגלם בדמות אמנים אורחים שמוסיפים את התבלין שלהם לשיר: שדרן הרדיו הנודע יוסי גיל שמתגלה גם כבעל מנגן מוכשר, הזמר אבי בניון, הכנר הבינלאומי אייל שילוח, הזמר שלמה אברמסון מצמד העקבות וילד הפלא צביקי רובין.
הניגונים החסידיים העתיקים מוגשים לראשונה בלשון עברית (ולא "עיבריס") ובעיבוד חסידי אותנטי. אתם מוזמנים להכיר לנשמה שלכם את "נשמות חדשות".
שלמה כ"ץ – הופעה חיה במלבורן (אוסטרליה)
בד"כ דיסק בהופעה חיה מיועד לכאלה שכבר אוהבים את היוצר ועוד יותר את שיריו, ורוצים לשמוע שוב את אותם שירים אהובים רק
בעיבודים אחרים, עם קצת אקו, מחיאות כפיים ושינויים, לכן מראש תהיתי אם כדאי לסקר דיסק בהופעה חיה, אך אחרי ששמעתי אותו לאורך ולרוחב, ניתן להצביע עליו כפוטנציאל הכי גדול של שלמה כ"ץ להתמכרות לביצועים וקול הנפלא שלו.
לרגל יום פטירתו של ר' שלמה קרליבך שחל לפני חודש הוציא שלמה כ"ץ – את אלבומו השישי – "הופעה חיה במלבורן, אוסטרליה" הכולל שני ניגונים לא מוכרים של קרליבך.
האלבום מכיל את שיריו המוכרים של כ"ץ, כמו: והכהנים, ניגון נשמה, ניגון נבו, שבת קודש ועוד שירים מרוממים. ישנם גם שני ניגונים לא מוכרים של ר' שלמה קרליבך זצ"ל שרואים כאן אור לראשונה. כיאה לאלבום הופעה חיה, הביצועים האלבום מלהיבים במיוחד ונוגעים בנימי הנשמה היהודית.
הופעתיו הרבות של כ"ץ מתקיימות ברחבי הגלובוס. בכל פעם שמופיע, ממלא את הקהל בהשראה עם שירים וניגונים המתובלים בדברי התורה מיוחדים וסיפורים מרגשים ומרתקים. בארץ, הוא מלמד נגלה לצד תורת החסידות. במשך השנים הלחין לא מעט שירים וניגונים נפלאים במיוחד, שהספיקו להשתרש היטב בציבור, שלא תמיד יודע מי עומד מאחוריו.
שאל את הרב
שאלה:
אני מתחתנת בעוד חודש, בע"ה, ורציתי לדעת האם יש בעיה בכך שאשאיר את שם משפחתי הקיים.
תשובה:
לא ראוי מבחינה הלכתית לעשות כדבר הזה, כי האישה הולכת אחרי בעלה ועוזבת את אביה ואמה, ואשר על כך נאמר "למשפחותם לבית אבותם". המשפחה הולכת אחרי האב, ויש בזה טעמים נוספים.
שלום, ברצוני לשאול האם הקמעות שקונים בקברי צדיקים הם אסורים? יש לי קמע של רבי מאיר לרפואה, האם אני צריכה לשאת אותו עימי? בנוסף לכך, הייתי לפני ראש השנה במירון בקברו של הרשב"י, ושם אבי קנה לי קמע למרות שאני לא מאמינה בכך, אלא בתפילות ושיחות לבורא עולם. הקמע נקנה מרוכלים ברסלבים שנמצאים ליד מתחם הקבר והם אמרו לי שבתוכו יש ברכה מיוחדת מהרב נחמן. יש לציין שאני לא נושאת זאת עימי. מה דעת ההלכה לגבי זה, והאם לשים אותם בגניזה או מקום אחר?
תשובה:
יש להקדים ולומר שע"י שמות הקודש, ושמות המלאכים אפשר לפעול ישועות, רפואות וכו'.
וכל זה יכול לעשות זאת אך ורק אדם צדיק אמיתי וקדוש שמבין בכך והאחרון שבהם היה סגן המקובלים הרב יצחק כדורי זצ"ל שקמיעותיו פעלו ישועות מכוחו וקדושתו ואין אחריו מי שמבין ומסוגל לכך!
יתרה מזאת , קמיעות שלא נעשות ע"י צדיק אמיתי, לא זו בלבד שאינם פועלות לטובה אלא שגורמות נזק, ובפרט שלצעירנו רוב הקמיעות המסתובבות בארצנו יוצרו והוטבעו "בסין".
כך שאדם בסך הכל מפסיד סכומי כסף תמורת חתיכת מתכת ריקה מתוכן, הגם שחקוקים שם שמות קודש ומלאכים והדבר היחיד שצריך לעשות הוא לגנוז אותם.
וצריך להיזהר בזה ואפילו אם המציע נראה "דמות חרדית או רבנית". והדבר חמור בהשקפת התורה שהסחר אינו מביא לשום תועלת (חוץ מרווח כספי לסוחרים שלו) אלא לנזק בלתי הפיך לאמונה התמימה, עד שיכחת הקב"ה, ח"ו, פועל הכל.
ותמיד ידענו שכשיש לאדם צרה ח"ו יש כתובת אחת והיא תפילה לבורא עולם "כי קרוב השם לכל קוראיו", ונוסף לכך קבלות טובות וחיזוק בשמירת מצוות ותו לו. (וכמובן ברכה מתלמיד חכם המרביץ תורה ברבים תמיד מועילה).
