את מי מעניין הסכסוך בין ראש הממשלה לבין שר הביטחון, כשאנחנו האזרחים נלחמים על קיומנו הכלכלי? כל מי שנאלץ ללכת לקניות לשווקים, יודע עד כמה הממשלה מזלזלת בנו ולא אכפת לה אם אתה מסוגל להתמודד עם הגזרות הבלתי פוסקות של שריה הבכירים, וחוסר המעש של האחרים, שרים זוטרים וחברי כנסת מן הקואליציה. ומי סובל מכך? האזרח הדפוק והמקטר שאין ביכולתו לשנות דבר.
איפה זה נשמע שמחיר העגבנייה הגיע ל13 שקלים, הכרוב ל- 10 שקלים, קישואים- 9 שקלים, וכמובן, כל שאר הירקות והפירות. תירוצי הירקנים והמרכולים ידועים ומוכרים,
חום, קור, אין ידיים עובדות וכ"ו… ומה שמעניין הוא, שכל הצרות האלו כביכול, באות תמיד לפני ובזמן החגים. האם אני צריך להסביר למה? הרי כולנו יהודים, לא?
וכדי להוסיף חטא על פשע, התבשרנו באמצעי התקשורת, שחברת יוניליוור מתכוונת להעלות את מחיר מוצריה ב-כ- 5%, מיד לאחר החגים וכל חברות המזון בעקבותיה. כל צרכן מצוי יודע שמחירי המותגים כמו: אסם שטראוס תנובה ודומיהם, יקרים לעיתים, בעשרות אחוזים ממוצרים אחרים מאותו הסוג.
לדוגמה: ליטר אחד של מיץ לימונים משומר של אסם עולה כשנים עשר שקלים, אותו מוצר מחברות אחרות עולה בין חמישה לשבעה שקלים. כנ"ל לקפה שחור, שוקולדים ועוד…ישנם כאלה שיטענו שהאיכות אולי טובה יותר, אבל המציאות היא אחרת.
הנה דוגמה שאיש לא שם לב אליה בלהט הקניות. אם שמתם לב, רוב המחירים הסתיימו ב-99, חכמי השיווק מצאו דרך לבלבל את הצרכן בדרך חכמה, להעלות מחירים מבלי שהקונה ישים לב לכך. איך? מוצר שמחירו היה לדוגמה, 4 שקלים ו-29 אגורות, עלותו השתנתה בין לילה, לארבעה שקלים ו 79 אגורות. הצרכן מבולבל וכבר לא זוכר אם זה היה 29 או 79אגורות, וכך שילם עלייה של כ-11%. האם לא שמתם לב לעליה ההדרגתית והזוחלת של הקפה השחור?! בקיצור, עובדים עלינו בעיניים, וכנראה שטוב כך לממשלה וכמובן גם לשר אוצר.
והרי לכם ציתות מן העיתון מיום 13/09/2012: "השרים עשו קומבינה, האזרחים שילמו יותר". "הדוח מוכיח: מחירי המזון לא סבירים". "הפיקוח הוסר בלי דיון".
"משרדי האוצר והחקלאות, הובילו להורדת הפיקוח על המחירים".
לא לחינם ציינתי, האם הממשלה, הנוכחית באמת לטובתנו? זכות התשובה בידכם…
למרות הכל, יש ביכולתנו אנחנו כצרכנים, לשנות לא במעט את התנהלותו של השוק הפרוע הזה, על ידי החרמת החברות המתעללות בנו. כן, אני קורא לזה התעללות. להפסיק לקנות
מוצרים בני קיימא של מותגים ידועים שמחירם מרקיע שחקים ללא כל סיבה, ולרכוש מוצרים דומים הנמצאים בשולי המדף ומחירם הוגן.