· אין לקחת עצים, לצורך בניית הסוכה, מיערות הקרן הקיימת או מעצים הנטועים בעיר, אלא אם קיבל רשות מפורשת מהממונים (משום גזל ומצווה הבאה בעבירה), ואסור לברך בסוכה כזו ברכת "לישב בסוכה"
· מי יכול לבנות סוכה? ילדים ונשים: מותרים לכתחילה.
גויים: אם בנה סמוך לחג כשרה, ועדיף שישראל יחדש בה דבר.
· סדר בניית הסוכה. לכתחילה, עדיף לבנות את הדפנות ורק אח"כ להניח את הסכך, אך בדיעבד, אם הניח את הסכך ורק אח"כ בנה את הדפנות – הסוכה כשרה.
· את דפנות הסוכה עושים מכל דבר שעומד ברוח מצויה ולא מתנדנד, כגון: כותל, אבנים, מעקה מברזל, עצים, פלסטיק וכו', בין מקבל טומאה ובין לא.
· דופן העשויה מבד, ניילון או פלריג. פסולה ואינו יוצא ידי חובת מצוות סוכה. המברך בה "ליישב בסוכה" מברך ברכות לבטלה (הדבר מצוי היום מאוד, והרבה אנשים נכשלים בזה).
· לבוד – פירוש המילה לבוד: "מחובר". כל שני עמודים, שאין בניהם מרחק של יותר מ-3 טפחים (פחות מ-24 ס"מ), אעפ"י שאינם צמודים זה לזה, ויש ביניהם אוויר – רואים אותם כאילו הם מחוברים ממש ואין ביניהם מרחק כלל.
· ישנם חמישה תנאים לסכך כשר:
1. גידולו מן הארץ (ולא פלסטיק או מתכת וכדומה).
2. תלוש מהארץ (לא מחובר לאדמה).
3. אינו ראוי לקבל טומאה (ולא דבר שיש עליו תורת כלי).
4. הצל מרובה מהשמש.
5. תחת כיפת השמים בלבד (ולא תחת עצים, גג או מרפסת).
סכך פסול – כאשר עוברים אפילו על אחד התנאים הנ"ל – הסכך פסול. עוד הוא פסול אם ריחו רע, או שעליו נושרים ממנו, שיש חשש שהאדם יצא מהסוכה בגלל חסרונות אלו. כן גם נסרים (עצים) שיש ברוחבם 4 טפחים (גזרת תקרה אשר יבואר להלן), סכך גזול (ובדיעבד כשר), וכאשר השמש מרובה מהצל.
· צל ושמש. צריך שצל הסוכה יהיה מרובה על חמתה. אם חמתה מרובה על צלה – הסוכה פסולה, ולכן יוסיף סכך עד שבסוכה יהיה יותר צל משמש. אם ברוב הסוכה צלה מרובה מחמתה, ובמיעוט חמתה מרובה מצלה, מותר לשבת אפילו תחת המיעוט שחמתו מרובה, לפי שהוא בטל ברוב. כלומר, סוכה כשרה שיש בה יותר צל משמש – מותר לשבת בכל מקום בסוכה, ואף על פי שיושב תחת מקום שיש בו יותר שמש מצל. הדבר אינו פוסל, שכן מיעוט השמש שבסוכה בטל לרוב הצל שבה.
· צפיפות הסכך (כוכבים). לכתחילה צריך שייראו כוכבים מהסכך (כוכבים גדולים או קטנים). אמנם, אפילו אם לא נראים כוכבים כלל, הסכך כשר, אך עדיף שימעט מעט מהסכך, שייראו מעט כוכבים. ואפילו אם הסכך צפוף כל כך, עד שמי גשמים לא עוברים דרכו, הסכך כשר, אך טוב למעט מן הסכך שיוכל להיכנס גשם.
· השהייה בסוכה. הסוכה היא זכר לענני הכבוד ולסוכות שהיו במדבר. כשיושב בסוכה, צריך לכוון במצווה זו זכר לענני הכבוד. כל רגע ורגע שאדם יושב בסוכה, מקיים מצוות עשה מן התורה, שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים. בכל שבעת הימים, עושה אדם את סוכתו קבע ואת דירתו עראי, ולכן יכניס לסוכה כלים נאים וכו', כפי שהיה דר בביתו. בכל רגע שאדם שוהה בסוכה, מקיים מצוות עשה מן התורה, ולכן ישתדל לשהות בסוכה ככל היותר. מצווה, שעיקר דירתו של אדם תהיה בסוכה במשך כל החג, וכן הדין לכל תשמישיו שיהיו בסוכה, לרבות לימוד תורתו.
· אכילה ושתיה בסוכה בלילה הראשון. בליל יום טוב הראשון של החג, יש מצות עשה לאכול כזית פת (בערך פרוסת לחם) בסוכה. הגמרא מציינת שישנו קשר בין אכילת מצה בליל פסח, ובין האכילה בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות, ולכן, שיעור אכילת לחם מעיקר הדין הוא – כזית (כ-27 גרם). יש המחמירים – כביצה (כ-54 גרם). את השיעור יש לאכול לכתחילה ב- 4-5 דקות, בדיעבד ב- 7.5 דקות.
· אופן האכילה של הלילה הראשון. מעיקר הדין, ניתן לאכול את הלחם עם שאר מאכלים (סלטים וכדומה). המחמירים אוכלים את הלחם לבד, בלי כל תוספות (כפי שאוכלים בפסח). יש לבוא תאב לסעודה של היום הראשון.
· אכילה ושתיה בשאר ימות החג. בשאר ימי החג (חוץ מהיום הראשון) אין מצוות עשה של סעודה בסוכה, אך אם רוצה לאכול, חייב לעשות זאת בסוכה.
· נשים הרוצות לאכול ולשתות בסוכה, לא תברכנה ברכת "לישב בסוכה", שכן הן פטורות מסוכה.
· אם ירדו גשמים תוך כדי אכילתו בלילה הראשון, ונכנס לביתו לקדש ולאכול, והסתיימו הגשמים – חייב לאכול כזית לחם בסוכה מהתורה.
· בשאר הלילות, אם נכנס לביתו, אפילו לא התחיל סעודתו – אין מחייבים לחזור לסוכה עד שיסיים סעודתו, אפילו אם הסתיימו הגשמים. המחמיר לחזור לסוכה מיד בסיום הגשמים, תבוא עליו ברכה.
חיוב אכילה בסוכה לילדים
· קטן מגיל 5-6 שנים חייבים לחנכו במצוות סוכה, על כן יש להסביר לו וללמדו שלא לאכול מחוץ לסוכה.
ברית מילה בחג סוכות. נכון לעשות את ברית המילה בסוכה, ואת סעודת ברית המילה בסוכה, ואם נעשתה באולם, אסור לאכול "אכילת קבע" המצריכה סוכה (כגון: לחם או מזונות מעל 54 גרם), אלא יאכל אוכל שאינו מצריך סוכה, כסלטים וכדומה.
· שינה בסוכה. השינה בסוכה חובה, וחמורה שינה בסוכה מאכילה בסוכה, שכן: "אכילת עראי" מחוץ לסוכה מותרת, אך "שנת עראי" מחוץ לסוכה אסורה.
· החייבים הם גברים בלבד. ילדים שהגיעו לחינוך, טוב לחנכם במצווה זו (הכל לפי הבנת הילד).
· הפטורים משינה בסוכה. אדם המצטער בשהייתו בסוכה (לא כל מצטער פטור, אלא לפי הכללים שלימדונו חז"ל, כאשר יבואר), כשירדו גשמים (ויבואר להלן), נשים וילדים קטנים.
· המצטער בסוכה, פטור מהסוכה. לא חייבה תורה לשבת בסוכה כאשר האדם מצטער בישיבתו. ישנם מספר מקרים שבהם דנים את האדם כמצטער הפטור מסוכה (דווקא במצוות סוכה פטרה את המצטער ולא בשאר מצוות).
· זמנים שבהם האדם נחשב למצטער: כשיש בסוכה זבובים, יתושים רבים המטרידים, נחשים ועקרבים, כשיש בסוכה ריח רע מאוד, כשהאדם חולה שאין בו סכנה, אפילו רק יש לו כאב ראש, שיניים, גב, איבר מסוים וכו', וכל שכן אם הוא חולה שיש בו סכנה. כשיורד גשם, אפילו מועט, במזג אויר כגון: רוח קשה, חום כבד, קור כבד, כשצריך לעזור לאשתו בטיפול הילדים בלילה (כגון שיש ילדים קטנים הבוכים, ילד חולה). כשהאישה מפחדת לישון לבד בביתה – הבעל נחשב למצטער. קטן שהגיע לחינוך, וקשה לו לישון בחוץ מחמת הקור. ישנם מצבים שבהם המצטער פטור מסוכה, ואסור לו להחמיר על עצמו לשהות בה, כגון שיורד גשם. ישנם מצבים שבהם המצטער פטור מהסוכה, ומותר לו להחמיר על עצמו לשהות בה, כגון בשאר המקרים הנ"ל. כללים נוספים ל"מצטער": במזג אוויר של רוח וקור, ראוי לאדם להתלבש היטב ולהתכסות בשמיכה כפי שהיה מתכסה בביתו אם היה לו קר, ולא יפטור עצמו בקלות יתירה ממצוות סוכה החשובה.
· אסור לשטוף כלים וקערות ולהחליף חיתול לתינוק בסוכה. מותר לעשן וליטול ידיים.
שמחת תורה
בשבוע הבא נשמע המון מושגים: חג שני, שמחת תורה, שמיני עצרת, סוכות ב', הקפות, חול המועד וכו'. אז בואו נעשה קצת סדר
אחד החגים השמחים ביותר בלוח השנה העברי הוא שמחת תורה. זהו היום בו אנו מסיימים לקרוא את התורה ומתחילים אותה מחדש; ביום שמח זה עורכים הקפות עם ספרי התורה, ורוקדים ושמחים בשמחת התורה.
אז מה בדיוק עושים בשמחת שם? הנה רשימת המצוות והמנהגים אותם מקיימים ביום מיוחד זה.
מדי שבוע בבית הכנסת קוראים בתורה פרשה אחת מחמישה חומשי תורה. קריאת התורה מחולקת כך שבמשך השנה נסיים את קריאת כל חמשת חומשי תורה (עוד על קריאת התורה תוכלו לקרוא כאן).
בשמחת תורה מסיימים את התורה בקריאת הפרשה האחרונה, וזאת הברכה, ומתחילים לקרוא את הפרשה הראשונה, פרשת בראשית. אנו שמחים בשמחת התורה על כך שזכינו לסיים מחזור נוסף של קריאה בתורה ולכן יום זה נקרא בשם "שמחת תורה".
האדם שמתכבד לעלות לעליה האחרונה בה מסיימים את ספר התורה נקרא חתן תורה, ומי שמתכבד בעליה הראשונה של ספר בראשית נקרא חתן בראשית.
לרגל שמחה מיוחדת זו, אנו עורכים טקס מיוחד שנקרא בשם הקפות. בליל שמחת תורה וביומו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים את בימת הקריאה שבע פעמים ויוצאים בריקודים נלהבים יחד עם ספרי התורה. גדולי ישראל במשך הדורות הדגישו את מעלת הריקודים והשמחה ביום זה. אז אל תהססו, הצטרפו למעגל וריקדו גם אתם!
ארבעה סוגי שמחות
בחג סוכות יש ארבעה סוגים של שמחה: השמחה הראשונה היא השמחה הפשוטה של החג שאנחנו חשים נוכח אוכל טוב, בשר ויין, בגדים יפים ואווירת החג הנפלאה. שמחה שנייה היא שמחת בית השואבה, שעליה נאמר שמי שלא ראה את שמחת בית השואבה בבית המקדש לא ראה שמחה מימיו, והיא נעשתה על ידי כלי נגינה. השמחה השלישית, היא שמחת יום טוב באחרון שאחרי חג הסוכות, ביום שמיני עצרת. לפי היהדות, בכל ימי הסוכות אלוקים שמח עם כל אומות העולם, הואיל והיו מקריבים לו קורבנות בבית המקדש כנגד כל אומה ואומה ואילו בשמיני עצרת הוא ייחד זמן מיוחד רק עִם 'עָם ישראל', מתוקף אהבתו אליהם. זהו זמן שרק עם ישראל מקריב לו קורבנות. השמחה הרביעית היא שמחת תורה, והיא הגדולה מכולן. בדרך כלל, לפי ההלכה, ביום טוב אסור למחוא כפיים, ואולם בשמחת תורה התירו, אפילו אם חל בשבת. זאת למה? כי ביום הזה אנחנו מציינים גם את השמחה של שמיני עצרת וגם את שמחת תורה. אנחנו שמחים שזכינו בתורה הקדושה, שמכוונת אותנו בכל צעד בחיים שלנו, היא מעין ספר הוראות יצרן, שאלוקים הואיל בטובו מתוקף אהבתו אלינו לתת לנו, ושמי שמספיק חכם משקיע את חייו ללמוד את הספר הזה ולקיים אותו. בכל מקרה, על כל יהודי לשמוח ביום הזה. גם מי שעדיין לא זוכה ללמוד תורה ולקיים אותה. כי התורה טבועה בנשמתו, והולכת איתו תמיד.
סגולות לשמחת תורה
ככל שאדם שמח יותר עם התורה, כך יושפע עליו שפע רב יותר של ישועות, בדמות פרנסה, בנים, שמחה, זיווג, נחת וברכה לכל השנה. בנוסף, הגאון ר' חיים פלאג'י זצ"ל כותב שמאוד חשוב להיזהר בתפילות שמיני עצרת-שמחת תורה, "כי אין בכל אלו הימים יום רצון לה', לשמוע ה' תפילתו בכל מה דבעי כיום הזה". בנוסף, גם רבי מרדכי מנדבורנא כותב שחשוב מאוד לסיים ספר תהילים ביום הזה, והבעל שם טוב הקדוש מוסיף שמי שיכוון בתפילתו היום הזה, תפילתו תהיה בכוונה כל השנה.
שמיני עצרת
בחוץ לארץ חוגגים יומיים חג, היום הראשון מכונה 'שמיני עצרת' והיום השני מכונה 'שמחת תורה'. קהילות רבות נוהגות לערוך הקפות גם בליל שמיני עצרת אך ההקפות העיקריות נערכות בלילה וביום השני, בשמחת תורה.
על שום מה מקיפים?
בשעת ההקפות, שעושים בזמן שמחת תורה, מקיפים את הבימה שבע פעמים, יחד עם ארבעת המינים וספר התורה שמוציאים במיוחד מההיכל, תוך שמחה גדולה, ריקודים ושירה. ההקפות הן שבע במספר, זכר לבני ישראל שהקיפו את חומת יריחו שבע פעמים, ואז מבלי שלחמו או הפעילו כל כח פיזי, החומות פשוט נפלו.
תפילת גשם
חג שמחת תורה מבשר גם את בוא החורף, ולפיכך בתפילת שמונה-עשרה יוסיף השליח ציבור תפילה מיוחדת המבקשת מבורא עולם שייתן גשם לארץ הצמאה. בארץ אומרים את התפילה בשמחת תורה, ובחו"ל בשמיני עצרת.
הלכות חול המועד
הימים שבין ראשון ושביעי של סוכות נקראים חול המועד. להלן תקציר להלכות הימים הללו:
– ילבש בגדי חג בימי חול המועד
– יקנה לאשתו וילדיו מתנות לחג
– אין מניחים תפילין (אך כמובן שמתפללים שחרית כרגיל.
– מצווה לעלות לירושלים- לישיבות ולכותל אף בזמן הזה.
– עשיית מלאכה בחול המועד, שאינה צורך המועד: אסור מדרבנן ויש אוסרים מהתורה. לצורך המועד: מותר
– כל מלאכת דבר האבד מותרת אף שאינה צורך המועד כגון: צרכי הרבים, דואר, בנקים, חנויות אוכל או במקרה שיש חשש לפיטורים מהעבודה. הכלל העולה: כל שיש הפסד או דבר האבד מותר.
– כל סחורה שאינה צורך המועד אסורה בין לקנות ובין למכור אך בדבר האבד מותר כגון אם המחיר יעלה או לא ימצא דבר זה שוב בשוק.
– אסור לתקן את הרכב בחול המועד אלא אם כן התיקון אינו מלאכת אומן.
– אסור להדפיס ספרים בחול המועד
– מצווה להסתפר ולהתגלח לפני החג
– אסור להסתפר ולהתגלח בחול המועד
– מותר לשטוף הבית
– מותר לצחצח נעליים
– מותר לגהץ
– אסור לכבס בחול המועד אפילו לצורך המועד אלא אם כן אין לו בגדים כלל והם צורך המועד
– מותר להקליט ברשמקול, וידאו וכן מותר לצלם
– מותר לנגן
– אין מתחתנים בחול המועד
– אסור לכתוב אך דבר האבד, כגון חידושי תורה שנתחדשו לו או עניני עבודה מותר.
שאל את הרב
– האם יש איסור מהתורה לעבוד בחול המועד?
"חול המועד נקרא 'מקרא קודש' ולכן יש איסור לעבוד בו. אולם, אדם שכיר שאם ימנע יפטרו אותו או בעל עסק אם יסגור בחול המועד יגרור הפסדים, מותר באופן שכזה לעבוד כיון שזה בגדר דבר האבד שהתירו חכמים לעבוד".
הרב רפאל סבתי
פהשקווילים
– ארגון יד עזרא ושולמית (בשיתוף המועצה הדתית) מארגן לנו שמחת בית השואבה שלא נראתה כמוה בעיר מזה שנים. בתוכנית: מוזיקה, ריקודים, הגרלות פרסים יקרי ערך (אופניים פרס ראשון), כיבוד עשיר (וופל בלגי, קרפ צרפתי, פופקורן וכו'), אופניים, מגנטים, מופע זיקוקים ופירוטכניקה ועוד. הערב יתקיים ביום שני (מוצאי חג ראשון), ה-28.9, בשעה 20:00 בבית "יד עזרא ושולמית". הכניסה חופשית, הפרדה מלאה.
– בית מדרש לנשים של תנועת "אמונה" תשע"ו. בימי שני בבוקר, עם הרב אמיר כץ והרב שמואל זיוון, ארוחת בוקר קלה ואווירה משפחתית ומיוחדת. הפתיחה: בע"ה ביום ב', ו' חשוון תשע"ו (9.10.2015). לפרטים והרשמה: תהילה חקק- רכזת "אמונה".
0545956657 (ניתן להצטרף לתוכנית מלאה או חלקית).
– תפילה בסגנון תימני מתקיימת מידי שבת (וחגים). ערבית: כניסת שבת. שחרית: 08:00. מנחה: 13:15 בקיץ, 12:15 בחורף, בבית עזרא למרפא (כולל "עטרת זקנים"), ברחוב דן דיין.
