היום ה-16 בספטמבר , 2024

Select your Top Menu from wp menus

הפרטים שמאחורי הפורים

 

את סיפור מגילת אסתר רובנו מכיר על בוריו. אחשוורוש, המן, ושתי, אסתר ומרדכי, השחקנים הראשים, "מככבים" בתסריט שנקרא 'מגילת אסתר'. סיפור אמיתי ומדהים על טובים ורעים, עם סוף אופטימי. אך עם זאת, לסיפור המגילה ישנם המון מדרשים שמביאים חז"ל ועוד תוספות שקרו "מאחורי הקלעים" ומובאים במספר ספרים שבאוצר הספרייה היהודית. הבאנו לכם עשרה נתונים שלא תמצאו במגילה, שהובאו מרבותינו הקדושים. תיהנו.  

מי אתה אחשוורוש?

אחשוורוש כלל לא היה מזרע המלוכה, אלא הגיע לשלטון על ידי עושרו הגדול. לפני שהיה מלך הוא היה שומר הסוסים של המלך שקדם לו, בלשצאר, שלגמרי במקרה היה אביה של ושתי. הוא שילם שוחד לאנשי השלטון על מנת לקבל את המלוכה, ומאחר ולא היה מהשושלת ה"נכונה" האחיזה שלו בשלטון לא הייתה מספיק יציבה. לכן כשכתוב במגילה "בשנת שלוש למלכו עשה משתה", הכוונה היא למשתה שנערך על מנת לחגוג את ההתבססות בשלטון, שלוש שנים לאחר כיבושו.

 

המן היה צדיק או רשע?

מסתבר שאחשוורוש היה מלך לא פחות עריץ ואכזר, אלא שבמגילה הפרט הזה לא מצוין מסיבה פשוטה: היא נכתבה על ידי מרדכי ואסתר עוד בימי חייו, והם לא רצו לכתוב עליו דברי גנאי בשל שלום המלכות.

מה באמת קרה במשתה?

ושתי לא הייתה האדם הכי ביישן או צנוע, בדיוק להפך. אבל קצת לפני שקראו לה פרחה בגופה צרעת, לכן סירבה לבוא, מחמת הבושה. אז ושתי הוצאה להורג, ואחרי שעבר אחשוורוש ההאנג-אובר הוא הבין מה עולל, והצטער מאוד. לעומת גיבורי הסיפור, מרדכי העדיף לא להגיע משום שידע שבמשתה תהיה הוללות, ולכן הזהיר את כל היהודים לבל ילכו לסעודה. הם לא ממש הקשיבו לו, חשבו שהוא פשוט לא מבין בפוליטיקה, וסברו שעליהם לפתח קשרים עם השלטון, גם אם יחטאו תוך כדי.

 

מאיפה מרדכי צץ פתאום?

מרדכי לא היה סתם יהודי פשוט כמו שאפשר היה לחשוב, אלא אחד משריו החשובים של אחשוורוש. בירושלים, לפני הגלות, היה מחשובי הסנהדרין (בית הדין של אז), אבל בחורבן בית ראשון הוגלה על ידי נבוכדנצאר. בהמשך עבר עוד כמה מקומות עד שהתיישב בשושן, שם היה המדריך של עם ישראל בתקופת הגלות הקשה.

 

מה הקשר בין המן למרדכי?


על פניו, בפשט המגילה, נראה שלא היה ביניהם קשר מיוחד מלבד עוינות בלתי מוסברת. חז"ל מספרים שלפני כן היו שניהם שרי הצבא בצבאו של אחשוורוש, כשמדינה אחת מרדה בו, והמלך ציווה על שניהם לדכא את המרד. כל אחד יצא עם הגדוד שלו לדרך הארוכה אך בזמן שמרדכי ציווה על חייליו לאגור מזון, כי הרי אי אפשר לדעת מתי תגיע האספקה הבאה, חייליו של המן אכלו את כל הצידה לדרך והחלו להשתגע ברעבונם ורצו להרוג אותו. המן פנה אל מרדכי בתחינה לקבל מעט אוכל, ובתמורה התחייב שיהיה מעתה עבדו (ההתחייבות אף קועקעה על ירכו). אלא שתקופה קצרה לאחר מכן, כשהמן קודם בתפקיד, הוא ראה את מרדכי ודרש ממנו להשתחוות לו. מרדכי טפח על ירכו בתגובה, כאומר "איך אדון ישתחווה אל עבדו?" בתקופה מוקדמת יותר, אגב, עבד המן כספר – או שמא מעצב שיער? – בכפר בשם קרצום.

 

למה אסתר ביקשה מהיהודים שיתפללו ויצומו למענה?

מעבר לכוחה של התפילה והבקשה מבורא העולם, יש כאן אלמנט של תיקון: תשע שנים אחרי שהיהודים התהוללו בסעודתו של אחשוורוש ואכלו מאכלות אסורים, עכשיו הם נדרשים לצום.

על איזה עץ נתלה המן?

בשעה שבא המן להכין את העץ (שהוא בעצמו נתלה עליו לבסוף) קרא אלוקים לכל העצים ושאל מי רוצה שיתלו את המן עליו? התאנה, הגפן, הרימון, האתרוג, הזית, התפוח, הארז, הדקל, התמר והערבה הציעו את עצמם, ותירצו בכל מיני מעלות שיש בהם, שעוזרים לעם היהודי לקיים מצוות. ואז פנה הקוץ לקדוש ברוך הוא ואמר "לי אין במה להתפאר, אין לי פרי ולא פרח, ואפילו שמי נקרא קוץ". וכך בחר בורא עולם שיתלו את המן בעץ קוצני.

 

איך אסתר הצדיקה היתה עם גוי?


מרדכי לימד את אסתר קבלה מעשית ועל ידי זה אסתר יצרה כמין שד (שדה) שהיה בדמותה ואיתה היה אחשוורוש מקיים יחסי אישות ואחשורוש חשב שזאת אסתר.

אז מה קרה בסוף?
היהודים יכלו לצאת מהמקומות בהם התחבאו מפחד, לקראת י"ג באדר, התאריך בו שאר העמים הצטוו להרוג את היהודים ולבזוז את רכושם. אבל באותו יום הכל התהפך, ולא רק שהיהודים לא נהרגו, הם אף הרגו בשונאיהם שתכננו להרוג אותם בתאריך האמור. גם בניו של המן נהרגו (אחרי שהמן עצמו כבר נתלה על העץ), ואילו זרש ברחה למקומות מרוחקים והתפרנסה מקיבוץ נדבות.

 

איך יודעים שהסיפור נכון מבחינה היסטורית?

קודם כל, מדובר במורשת אבות, שזו כבר סיבה טובה. מעבר לכך, חוקרים רבים מספרים שיש במגילה ביטויים המגלים בקיאות בשפה ובהלך הרוח הפרסי באותן שנים. המלך אחשוורוש מזוהה עם מלך האימפריה הפרסית באותה תקופה, חְשָיַרְשָ, קברם של מרדכי ואסתר נמצא על פי המסורת בעיר האמדאן שבאיראן (ועל פי דעות נוספות הקבר נמצא בגליל), ואם תשימו לב תגלו שבקרב היהודים יוצאי איראן וקווקז הסמוכה יש המון נשים העונות לשם אסתר. בקווקז, אגב, ביטאו זאת כ"איסתיר", מלשון הסתיר – היא הרי הסתירה את זהותה ואת זהות עמה מפני המלך אחשוורוש.

 

ושאלת השאלות: למה אוזני המן?

על פי חז"ל, המן חזר לביתו לאחר ההשפלה ההיא כשאוזניו מקוטפות (כלומר ללא אוזניים). אוזני ההמן משולשות מאחר ונהג לחבוש כובע קצינים משולש (א-לה נפוליאון), ויש האומרים ששלוש הפינות הן זכר לשלושת ימי הצום של אסתר המלכה.

 ————————————————————————————————————————————————–

ליל ויום פורים

מספר נקודות עיקריות לגבי משלוח מנות:

שולחים 2 מנות לאיש אחד ובזה יוצאים ידי חובה

כל המרבה לשלוח מנות איש לרעהו הרי זה משובח

המנות צריכות להיות דווקא אוכל ולכן השולח דבר שאינו אוכל כגון: בגדים, ספרים, סיגריות, כסף וכו'- לא יצא ידי חובה

עדיף שהמנות יהיו מוכנות וראויות למאכל. לחם חשוב מנה

ממתקים נחשבים למנה. המנות צריכות להיות כשרות ולכן השולח בשר "לא חלק" לספרדי לא יצא ידי חובה או שאין כשרות כלל. השולח בעילום שם לא יצא ידי חובה.

חשוב שהמנות יהיו חשובות כפי ערך הנותן והמקבל

תלמיד יכול לשלוח לרבו ולהפך. בן יכול לשלוח לאביו ולהפך

החייבים במשלוח מנות: גברים, נשים, ילדים מעל גיל 13, בנות מעל גיל 12 וטוב לחנך קטנים שהגיעו לגיל חינוך במשלוח מנות

עני חייב במשלוח מנות. אישה תשלח לאישה וגבר ישלח לגבר (מחשש נישואין).

ניתן לשלוח מנות ע"י ילדים. השולח לקטן לא יצא ידי חובה ("איש לרעהו") וקטן נחשב עד גיל מצוות שהוא 13.

זמן משלוח מנות ביום ולא בלילה. טוב לעשות סעודת פורים לאחר ששלח משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.


ליל ויום פורים

מתלבשים בבגדי יום טוב. מוסיפים "על הניסים" בתפילות ערבית שחרית מנחה ובברכת המזון בי"ד וט"ו. מניחים תפילין כרגיל.

מצווה לשמח את הקטנים בפורים במיני מתיקה ומעדנים

טוב ללמוד שעה אחת ביום פורים קודם או בתוך הסעודה

פורים מותר בעשיית מלאכה ובמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושים והעושה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם והיום המנהג בכל מקום שלא לעשות מלאכה.

מלאכת דבר האבד מותרת

מותר להתגלח לצורך היום אם לא התגלח מקודם

מותר להתחפש בפורים רק שלא ילבש גבר מלבוש אישה ולהפך, וטוב שגם ילדים לא ילבשו מלבוש ילדה ולהפך

אסור לעשות "רב פורים" (עיין חזון עובדיה "פורים" עמוד רא)

מותר להתחתן בפורים

אדם ששתה והזיק את רכוש חברו חייב לשלם

אין אבלות של שבעה נוהגת בפורים

אין עולים לבית הקברות בפורים

בישיבות נוהגים לשורר ולרקוד בליל פורים

 

סעודת פורים

מצווה להרבות בסעודת פורים ויוצאים ידי חובה בסעודה אחת

מעיקר הדין אין צריך לאכול לחם, אך טוב לכתחילה לאכול לחם בסעודה. יש להדר אחר בשר בהמה כמובן "בשר חלק"

גם אישה חייבת בסעודה זו ותשתה רק מעט יין. יאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר ידו משגת וישתה יין עד שיירדם בשכרותו (בשיעור "ההשתכרות").

 

זכר למחצית

מי חייב: יש אומרים גברים מגיל 20 ומעלה – עיקר הדין. יש אומרים גברים מעל גיל 13 – טוב להחמיר כן

יש אומרים אפילו עבור נשים וילדים ואפילו עבור מעוברות, מי שיכול.

כמה נותנים:  – יש אומרים 9 גרם כסף טהור

 – יש אומרים 3 חצאי שקלים

     – יש אומרים חצי שקל

     – יש אומרים די ב 10 אגרות

 

למי ניתן הכסף: מוסדות תורה וישיבות.

  מתי נותנים:    החל מראש חודש אדר עד סוף החודש

                       טוב לתת לפני קריאת המגילה אם לא נתן עדיין

 

 —————————————————————————————————————————————————– 

פרשת 'צו' שמירת המחשבה

בפרשתינו כתוב:"צו את אהרן ובניו ותאמר להם זאת תורת העולה". בזמן שבית המקדש היה קיים, מי שפגם במחשבה, היה מביא קרבן הנקרא: "קורבן עולה". ידוע שכשאדם רוצה למנוע שימוש באחד מאבריו יכול הוא לכסותו. וניתן דוגמא: אדם יכול לכסות אפו מלהריח דברים אסורים, וכן אוזניים שיכול לכסותם מלשמוע דברים אסורים, אך למחשבה, אין מכסה. וצריכים אנו להשתדל להרחיק מעלינו את היצר הרע במחשבות זרות וכדי שנבין את גודל חומרת המחשבה, ניתן דוגמא: כשאדם נמצא בבית הכסא אסור בתכלית האיסור להרהר בדברי תורה, אך אם גבר עליו יצרו וחשב מחשבה אסורה כגון על אישה, יכול להרהר בדברי תורה על מנת שתצא ממנו מחשבה זדונה זו, ואפילו שהוא בבית הכסא.

עד כמה חשובה שמירת המחשבה נלמד מהמעשה הבא: כשנפטר רבי משה קורדבירו עליו השלום, הלך האר"י הקדוש ללוותו והצטרפו אליו תלמידיו הגדולים. לפתע פנה האר"י אל הסובבים אותו ואל: "מי מכם רואה איזה שהוא דבר?" מכל הנוכחים, רק בחור צעיר כבן חמש עשרה, ניגש אל האר"י ואמר לו: "אני רואה". "מה אתה רואה בני?", שאל האר"י. "אני רואה עמוד אור סביב מיטתו של רבי משה", השיב. האר"י הקדוש התפעל מאוד מהבחור ואמר לו: "בני, תבוא אל ביתי. אני אהיה לך לאב ואתה תהיה לי לבן ואלמד איתך תורה". כפי הנראה רצה האר"י לקחתו לחתן לביתו. למחרת, משהגיע הבחור אל האר"י, הביט האר"י בפניו וראה ברוח קודשו שנטמא באותו לילה בטומאה היוצאת מן הגוף. נזף בו האר"י ואמר: "את המדרגה שלך איבדת! צא מביתי, איני רוצה לראות עוד פניך". ממעשה זה אנו רואים מה מחשבה אחת שאיננה טהורה יכולה לגרום. איזה עולם נפלא איבד הבחור ההוא. קודם החטא, היה בדרגה נפלאה ומי יודע עד כמה היה הולך האיש הזה הלוך וגדול במעלות רוחניות ונשגבות, אולם הכל איבד בלילה אחד, והכל בגלל פגם המחשבה. ויהי רצון נזכה לטהר את מחשבותינו והכל מתוך בריאות ושמחה-אמן.

 

 

גם שבת זכור

שבת הסמוכה לפורים נקראת "פרשת זכור".

בשבת זכור אנו מקימים מצוות עשה דאורייתא הנקראת: "מחיית עמלק".

בשבת מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים בפרשת השבוע (פרשת: צו), ובשנייה קוראים בפרשת כי תצא: "זכור את אשר עשה לך עמלק". וזאת מפני שני טעמים: הראשון. רש"י במסכת מגילה בדף כט' עא' אומר שהטעם הוא כדי להסמיך את מעשה עמלק למעשה המן. השני. המן היה מזרעו של עמלק, ולכן סומכים את פרשת זכור לפורים. וצריך לדקדק מאוד בקריאת פרשת זכור, וצריך להוציא בבית הכנסת את ספר בתורה הכשר והמהודר ביותר שיש בבית הכנסת.

אחר קריאת פרשת זכור מפטירים בשמואל א' פרק טו': "פקדתי את אשר עשה לך עמלק", ומנהג הספרדים להתחיל מ-"ויאמר שמואל אל שאול". בזמן קריאת "פרשת זכור", כל הציבור צריך לשתוק ולהאזין לקריאת הפרשה מהשליח ציבור הקורא בתורה, ומן הראוי להזהיר את הציבור לבל יפריעו על ידי הכאות ברגליהם בעת שמזכירים "עמלק" פן יגרמו מכשול שלא ישמעו הקריאה כרואי, ויצא שכרו בהפסדו. בנוסף, השנה, שנת תשע"א, מכוון שחל י"ג אדר ב' בשבת, לא אומרים צדקתך במנחה.

חיים  בר יוחאי

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad