לפני מספר שנים ראיתי סקר מגוחך באתר מתוכניות החדשות ששאל: "האם היית מעדיף לפזר את מקבץ החגים (בתשרי) ולפרוס אותם במהלך השנה, כדי שלא יהיו סמוכים זה לזה". ועוד יותר מגוחך שמישהו הסכים לענות על זה.
כן כמו שאתם מבינים אנשים לעיתים רואים את החגים כפולקלור נטו, ללא שום הקשר ליהדות. מבחינתם רימון, שופר וסוכה, אלא סממנים של תרבות יהודית. זה נשמע קצת קשה לעיכול, אבל אנחנו עומדים איפשהו בפני סכנה שהיהדות שלנו הופכת למעין מגזין בידור ותרבות, שהצורכים שלו רואים בו רק את הצבע והחיצוניות ולא את התכלית. כל אדם צריך להמשיך את החשבון נפש מהארבעים ימים האחרונים ולראות איך הוא רואה את החגים. כטרחה מייגעת, או גאוה והתלהבות על כך שזכינו להיות העם הנבחר?
אם כבר דיברנו על החגים אז סוכות הוא החג האחרון לפני "אחרי החגים". אז מה הוא למעשה עניין הסוכה ?
חג הסוכות נעשה זכר ליציאת מצרים. למרות שיציאת מצריים מתקשרת לכולם דווקא בפסח, אנחנו חוגגים את סוכות דווקא בחודש תשרי מהסיבה שזה הרבה פחות קל. בפסח, באביב, נורא כיף לצאת החוצה, לשבת בסוכות, להתענג ממזג האוויר הנעים. אבל עיקר האתגר הוא דווקא עם תחילת הסתיו. כשכולם נכנסים לבתיהם – עם ישראל דווקא יוצא החוצה לסוכות.
"בסוכות תשבו שבעת ימים. כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו הדורות שלכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל כשהוצאתי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כ"ג – לא ציטוט מדוייק) – כשבני ישראל יצאו ממצרים הם כמובן לא הספיקו לבנות בדרך בתים אמיתיים, עם טמבור, איטונג, אלא הסתפקו בסוכות – בתים זמניים ללא גג אלא עם סכך (ומכאן השם סוכה), ולשם כך אנחנו מזכירים את המאורע. ישנו עוד אלמנט חשוב מאוד שמזכיר לאדם שכל העולם הזה הוא ארעי. אין אדם שחי לנצח, ולכן שיהודי יושב בסוכה, שזהו למעשה בית ארעי, הוא נזכר שכל התכלית שלו בעולם זה לא לשבת ולראות כוכב נולד ולאכול ספגטי מוקרם, אלא לקיים את התכלית שלו.
החג נקרא גם "חג האסיף", מכיוון שהוא נחגג אחרי איסוף תבואת הקיץ, כשחוגגים את ברכת היבול. מעבר לכך, מדובר באחד משלושת הרגלים (ביחד עם פסח ושבועות). כשבית המקדש היה קיים היה נוהג חלק גדול מהעם לעלות בחג לירושלים ולבית המקדש. היום קצת קשה לעכל את זה (היום אנחנו חיים על גלגלים, תחשבו פעם מה זה להגיע משכונת הורדים לירושלים, על גמל). האווירה הייתה אחרת לגמרי.
ארבעת המינים
יש לא מעט פירושים נפלאים ונשגבים לארבעת המינים בתורת הסוד (הקבלה, אם תרצו), אבל ברמת הפשט המינים מייצגים את החלקים השונים בעם ישראל. חכמי הקבלה אומרים גם שארבעת המינים הם כנגד ארבע האותיות של שם השם, אבל ברמת הפשט יש הסבר מקביל: באתרוג יש טעם וגם ריח, ולכן הוא מקביל ליהודים שיש בהם גם מעשים טובים וגם תורה (מה שנהוג לכנות, הדתיים האמיתיים). בלולב יש טעם, שהרי מדובר בחלק מעץ התמר, אבל אין לו ריח, והוא משול ליהודים שיש בהם תורה, אבל הם לא ממש שקועים במעשים טובים (מה שנהוג לכנות בעדינות, הדתיים הפחות שלמים). בהדס יש ריח אך אין טעם, והוא משול לבעלי המעשים הטובים שאין בהם תורה (כלומר, לא דתיים אך אנשים טובים בעליל), ואילו בערבה אין לא טעם ולא ריח. תבינו לבד למי היא מתייחסת. ועם זה, בסוכות אנו מאגדים את כולם ומנענעים אותם. גם זה בא לסמל, מעבר לפעולות המדהימות שהפעולה הזו עושה בעולמות העליונים, שלמרות הכל, ובזכות הכל – כולנו מאוגדים, כולנו ביחד. דתיים, חילוניים, מסורתיים, יאפים, רוחניים, פוליטיקאים, מי שתרצו.
בסוכות יש גם את עניין האושפיזין שפירושו אורחים. לפי ספר הזוהר, שבעה מראשי האומה של העם היהודי – אברהם אבינו, יצחק אבינו, יעקב אבינו, משה רבינו, אהרון הכהן, יוסף הצדיק ודוד המלך – מגיעים לבקר מדי יום בסוכות בני ישראל. כמובן שמדובר בעניין רוחני – אל תתאכזבו אם לא תראו אותם פיזית – אבל הוא קיים ועוד איך בממד מסוים. ביום ראשון מגיעים כל השבעה כשאברהם אבינו בראשם, ביום השני הם מגיעים כשיצחק אבינו בראשם, וכן הלאה, לפי הסדר שמנינו. מעבר לאושפיזין האלה יש גם חשיבות גדולה בהזמנת אושפיזין בשר ודם, כלומר להזמין אורחים עניים או בודדים אלינו לסוכה. בזה יש, כמובן, גם טעם וגם ריח.
שאל את הרב
ש: אצלי בבית לא רוצים לעשות סוכה ואני היחידה שמקפידה…
רציתי לשאול אם בכלל אפשר לעשות את חג סוכות בלי סוכה?
ת: נשים פטורות לגמרי מסוכה.
את כל סעודות והלכות החג עושים כרגיל ללא סוכה
———————————————————–
ש: קרוב משפחה חוגג בר מצווה לבנו בחול המועד סוכות. מהו הדין לגבי סוכה ומה מותר כן לאכול באולם בלי סוכה? או אולי שמא אסור כלל לאכול?
ת: לנשים מותר לאכול הכול מחוץ לסוכה.לגבר מותר רק לשתות מים ולאכול פירות דגים בשר. ולא לאכול לחם או מזונות. ראוי לנסות ולשכנעו שלא יחגוג את כניסת בנו למצוות באיסור והמתין עד לאחר הסוכות או למצוא אולם שיש לו סוכה.
———————————————————–
ש: רציתי לדעת האם גברים חייבים לישון בסוכה?
בעלי ואני גרים במושב אני מאוד דואגת שבעלי ישן בסוכה בחוץ אני דואגת מעקרבים,נחשים וכ"ו… וגם שבמקרה לא יפרוץ למושב מישהו ערבי או מישהו אחר
האם חובה לישון בסוכה?
ת: שומר מצוה לא ידע רע, ואף חיה לא תזיקנו. הסוכה היא שמירה לכל המזיקים, וסוככת עליו ועלייך.
———————————————————–
ש: שלום,האם בסוכות אפשר להעביר אש לאש ולבשל(כגון בראש השנה)למחרת ערב סוכות?
או עלי לנהוג כשבת?-להשאיר אוכל בפלטה ושעון שבת??
ת: סוכות דינו כחג שמותר להעביר אש ולבשל.
