כל אחד מכיר כמה וכמה אנשים שבאמת לא מאמינים בשום דבר. רובם גם לא יודע שום דבר על היהדות האמיתית, והידע והתפיסה שלו ניזונו בד"כ מהתקשורת, מהלימוד המוטעה של התנ"ך בבתי ספר חילונים, מטוקבקיסטים כאלה ואחרים ומעוד מקורות שהם בעצמם לא באמת מכירים לעומק את היהדות ואת מה שהיא מציעה ומצפה. בכל אופן, אותם יהודים שבחרו לא לקיים תורה ומצוות, לא ממש בחרו למעשה, שכן הם בסה"כ ממשיכי הדרך לאותה דרך בה התחנכו וגדלו, דבר לגיטימי וברור.
השאלה שנשאלת היא – עד כמה אנשים כאלה, שמבחינה הלכתית יכולים להיחשב ל"תינוק שנשבה", יידרשו לתת את הדין על כך שלא שמרו שבת, לא צמו ביום כיפור ובטח שלא קיימו את שאר המצוות? האם מערכת השכר והעונש לא חלה עליהם כי הם לא ידעו? ואם הם כן ייענשו, במה הם בעצם אשמים?
הרב אהרון לוי, מרצה בכיר בארגון הידברות התייחס להגדרה הזאת ואמר: "ההגדרה המקורית של 'תינוק שנשבה' מופיעה בחז"ל, ומתייחסת לתינוק שעוד לפני שעמד על דעתו, נלקח על ידי גויים וגדל איתם מבלי להכיר את מוצאו היהודי", הוא אומר. "במקרה זה, הוא אינו נענש על ידי הקב"ה. כיום אנו משתמשים במושג הזה כדי לתאר אנשים שגדלו תוך ידיעה שהם יהודים, אבל לא מכירים את יהדותם. אבל בימינו כמעט כל חילוני שגדל כיהודי נתקל לפחות פעם אחת בחייו בהזדמנות רצינית לברר את זהותו היהודית. לכן קשה להגדיר היום יהודי שחי בין יהודים כתינוק שנשבה".
לטענתו של הרב לוי, עדיין, במהלך חייו הוא פגש אנשים דתיים, ראה מודעות על הרצאות יהודיות, ולכן היה צריך לבדוק את היהדות שלו. אמנם הוא שוגג, קרוב לאונס, אבל לא פטור לחלוטין".
לעומת זאת, ישנן דעות מקלות יותר שאומרות שאי אפשר לבוא בטענות לאדם ולומר לו "למה לא עשית?" כשהוא לא ידע. אמנם בדמוקרטיה אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש, אבל ביהדות ידוע ש'אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו'. ולכן, לא יבואו לאדם כזה בטענה למה לא הניח תפילין או שמר שבת, כי הוא באמת לא ידע על כך. אבל האלוקים יבוא אליו בטענה שעיקרה: 'אתה אדם חושב, למה לא בדקת? האם לא שמעת על יהדות? האם לא שאלת את עצמך איך העם היהודי שורד נגד כל סיכוי? האם לא התעוררו בך סימני שאלה?
ובאמת שהיום, במיוחד היום, אנחנו רואים את בני האדם בחיפושים אחרי האמת, הנסתר, הנגלה, היגיון וכו'. אנשים טסים להודו, עושים יוגות למיניהם, מתחברים לכל מיני קבוצות וארגונים שמתיימרים לחפש את האמת הפנימית שבכל אחד, אך לא נקפו אצבע כדי לחקור על הזהות היהודית שלהם ואת המהות ותכלית שלהם. למרות זאת, עם יד על הלב, איך שהיהדות מוצגת היום בטלוויזיה, בבתי הספר ואפילו ברחוב, באמת קשה לבוא לכאלה שנרתעים לבוא לכולל ולשאול את השאלות המהותיות, במיוחד כשרואים כאלה שהולכים בדרך היהדות, אך בכל זאת סורחים ומתנהגים לעיתים בצורה גרועה יותר מאלה שאומרים שהחיים האמיתיים נמצאים בתיאטרון, במגרש או בכל מקום אחר
אך בכל זאת, כאמור, אי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש (במיוחד אחרי שקראתם את המדור הזה…). בנוסף לזה, צריך לזכור שישנם כאלה שכן עושים את החיפוש וחוקרים את היהדות ובכל זאת לא "נמשכים". כמובן שזה תלוי באופי האדם בעבר שלו, אך צריך לזכור שהמחקר האמיתי על צריך להיות גיחה חד פעמית לאיזה שכן עם זקן ולשאול שאלות מהותיות , אלא בירור יסודי עם אנשי מקצוע, כלומר רבנים שעוסקים בתחום, מה שאמור להניב את כל התשובות.
לסיכום, קשה מאוד "לעמוד" בקריטריון של "תינוק שנשבה", שכן העולם מוצף בתוכן יהודי ראוי בכל פינה ולנו נותר רק לבדוק, לחקור ולגלות את המציאות.
