היום ה-28 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

החברה הכלכלית לעידן חדש

 

       ישיבת מועצת העיר הדחויה התקיימה השבוע, כהרגלה המגונה, באיחור ובהרכב חסר (6 מתוך 13) של חברי מועצה. ושוב, אנו חייבים לציין, את היחס המזלזל של חברי המועצה, כל אחד בתורו, כלפי הציבור, שולחנה של המועצה ולסדר היום העומד על הפרק.

       לא תופתעו לדעת שאילו המועצה הייתה מביאה לדיון את כל הנושאים הטעונים דיון, חבריה היו צריכים לישון בשקי שינה ולחיות על סנדביצ'ים ומים מינראליים.

       אולם, המציאות בה מתפקדת המועצה שברה את כל שיאי הזלזול בתואר "חבר מועצה" ו"נבחר ציבור".

       חשוב לציין, שאם מדבריי נשמעים דברי הטפה וחינוך, אז זו טעות בפירוש ובהבנת הדברים. חבריי המועצה חייבים, כאנשי ציבור ונבחריו למלא את תפקידם, לא רק על פי החוק היבש לנוכחות מינימום בישיבות במהלך השנה.

       הישיבה, נפתחה שוב באיחור של חצי שעה, במקום בשעה היעודה שש בערב, בשש וחצי. מיותר לציין שיש לא מעטים, ועבדכם ביניהם המגיעים בזמן ולפני השעה היעודה, וזמנם לא פחות יקר מזמנו של כל נבחר ציבור…

     

        החברה הכלכלית על השולחן והתקנון

       הישיבה הוקדשה כולה לחברה הכלכלית, לדיווח ואישור מינויים, התקשרויות והחלטות. חלקה הראשון של הישיבה התנהל כ'אסיפה כללית' של החברה, הכוללת בנוסף לבעלי התפקידים גם חברי מועצת העיר.

       גולת הכותרת, ולמעשה העניין החשוב ביותר שנדון, אישרור תקנון החברה.

       עד לא מזמן הנושא היה פרוץ, לא רק בחברה הכלכלית של קריית שמונה, וכל אחד 'בנה' לעצמו 'תקנון כבקשתך'.

       המהפך חל כאשר משרד הפנים החליט להפקיע מידי החברות הכלכליות את הסמכות לכתוב לעצמן תקנון, וכפה תקנון אחיד ומחייב לכל החברות הכלכליות באשר הן.

       חתן השמחה היה עו"ד יורם ביטון, אימת החברה בשנים האחרונות. עו"ד ביטון, עוד בטרם הפך לעורך דין, ביקר את התנהלותה של החברה הכלכלית ואת ראשיה משך שנים, תבע אותם לא אחת בבתי משפט וגם זכה בתביעותיו.

       הדיון עצמו היה ענייני והתייחס לשלל הנושאים, התחומים, העיסוקים והפעולות של החברה הכלכלית.

      

       נחסוך מכם את פרטי הדוחות הכספיים ומאזני הביניים שהוצגו בצורה מקצועית ובהירה על ידי רואי החשבון שהחברה הכלכלית התקשרה איתה לאחרונה (חברת B.D.O), ונעבור לעניין המהותי שישפיע מעתה ואילך על עבודתה של החברה הכלכלית.

       עו"ד יורם ביטון, נשכר על ידי מנכ"ל החברה הכלכלית להוביל את המהלך המשפטי לשינוי והטמעת התקנון בנוהלי העבודה של החברה.

       עו"ד ביטון: "החל משנת 2003 החברה הכלכלית פעלה כחברה עבריינית (בעבר), חברה אשר גרמה לציבור נזקים כספיים ותדמיתיים קשים ביותר ובהם: גניבת "החממה הטכנולוגית" בשווי של מאות מיליוני שקלים. ניסיון שכשל להונות את העירייה בסכום של 4.9 מיליון שקלים מכספי הארנונה בעסקת "סלילים חולה". אי גביית מאות אלפי שקלים ממקורבים עבור דמי שכירות לנכסי העירייה. מסירת עבודות קבלניות למקורבים וקליטת עובדים שכל כישוריהם הוא קרבה מיוחדת לראש העיר", אומר עו"ד ביטון את הרקע בו פעל בעבר והנושאים בהם טיפל, עו"ד ביטון מוסיף, "פעלתי מול החברה הכלכלית ומול העירייה במטרה למנוע שחיתות ולקיום מינהל תקין, בין היתר באמצעות תלונות ועתירות לבית המשפט שכולן נמצאו מוצדקות, זאת כאשר לאורך כל השנים חוק חובת המכרזים לא חל על החברות הכלכליות, מה שאפשר לראש העיר להטיב עם מקורביו, דבר שלא התאפשר לו במסגרת העירייה עצמה".

       כאמור, בכל אותן שנים התנהל מאבק חסר פשרות מול שני הגופים הללו עירייה והחברה הכלכלית.

     

      – הדבר האחרון שהיה אפשר לצפות, שאתה תטפל בנושא התקנוני של החברה בה נלחמת שנים. מה קרה?

      עו"ד ביטון: "לפני מספר חודשים, פנה אלי מנכ"ל החברה הכלכלית, מר דני קדוש, הציג בפניי דו"ח ליקויים מביקורת של משרד הפנים וביקש לרכוש את שירותיי כעורך דין לתיקון הליקויים ובהם עריכה מחדש של מסמכי היסוד של החברה. לאחר בדיקה, התברר לי כי השירות המשפטי שהתבקשתי לבצע, הם אותם הדברים בדיוק עליהם נאבקתי כל השנים ובהם בין היתר כתיבת תקנון חדש לחברה, זאת כאשר התקנון החדש מכיל בתוכו שורה ארוכה של נושאים חשובים ביותר המחייבים את החברה הכלכלית לפעול כמו כל רשות ציבורית אחרת, בשקיפות, בהגינות, בשוויוניות ובנאמנות לציבור והחשוב שבהם הוא חוק חובת המכרזים".

     

       – אתה חושד שהיה מניע כלשהו בבחירה שלך?

       עו"ד ביטון: "לא עניין אותי המניע (אם קיים זה) שבחרו דווקא אותי, ראיתי בכך זכות גדולה לבצע את העבודה ולקחת חלק חשוב ביותר בהבראת החברה הכלכלית, ועל כך אני רוצה להודות למנכ"ל וראש העיר.

       אני חייב לציין שבמסגרת העבודה, זכיתי לקבל שיתוף פעולה מלא ומוחלט של הנהלת החברה, מתוך רצון אמיתי לתקן את הליקויים ולפעול בעתיד ע"פ התקנון  החדש".

 

      אחרי שלמד עו"ד יורם ביטון את התקנון החדש, הוא החל בתהליך הטמעה, ובישיבת מועצת העיר והאסיפה הכללית, התקנון אושר. עתה מחכים שמשרד  הפנים יאשר אותו.

        

       להלן מספר מסעיפי התקנון החדש שעושים את השינוי בין מה שהיה בעבר לבין מה שעתיד להיות המצע המשפטי על פיו תתנהל החברה.

 

סעיפים חדשים מהתקנון החדש

 

– "חובת מכרז. לא תתקשר החברה בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה או לרכישת שירותים אלא על פי מכרז, על פי חוק חובת המכרזים תשנ"ב-1992 והתקנות שהותקנו לפיו, תקנות חובת המכרזים (תאגידים מקומיים), התשע"ג – 2013.

– "תנאי קבלה לעבודה ותנאי העסקה. כללי קליטת עובדים וקידומם החלים על הרשות המקומית יחולו על החברה ובלבד שלא ייקלט אדם לעבודה בחברה שלא על פי מכרז פומבי. כללי המכרז יקבעו על ידי החברה ויהיו דומים לכללים הנהוגים ברשות המקומית ובכפוף לכל דין. סולם הדרגות ותנאי השכר וההעסקה לא יחרגו מהמקובל ברשות המקומית. כללי ניגוד עניינים והעסקת קרובי משפחה, החלים ברשויות  המקומיות יחולו גל על החברה ועובדיה.

 

– "מינוי מנכ"ל ועובדים בכירים. מינוי כזה יבוצע בהתאם הוראות חוזרי מנכ"ל משרד הפנים, המתפרסמים מעת לעת.

       דיווח לרשות המקומית. אחת לשנה ובכל עת לפי דרישת ראש הרשות המקומית או מועצת הרשות המקומית, יוגש לרשות המקומית דו"ח בכתב על  פעילות החברה, הדו"ח יוגש למועצה על ידי יו"ר דירקטוריון החברה".

אחת מן החוליות החלשות בכל חברה עסקית או ציבורית, היא זהות בעלי זכות החתימה על מסמכים, התקשרויות ותשלומים.

זהותם, תפקידם ומחויבותם, הם הבסיס להצלחה או הכישלון לעיתים, שלא לדבר על מעידות או מעשים הגובלים בפלילים.

– "מורשי חתימה. לחברה יהיו לפחות שני מורשי חתימה שחתימות שניהם ביחד יחייבו את החברה, לפחות אחד ממורשי החתימה יהיה נציג הרשות המקומית מקרב הסגל הבכיר של עובדי הרשות המקומית. לא ניתן יהיה לחייב את החברה ללא חתימת נציג הרשות המקומית מקרב הסגל הבכיר שהוא מורשה חתימה. על אף האמור בסעיף זה, בהתחייבויות כספיות עד סכום של 30,000 שקלים ניתן יהיה לחייב את החברה בחתימת אחד ממורשי החתימה בלבד, גם אם אינו נציג הרשות המקומית".

במהלך הדיון חלקו לעו"ד ביטון מחמאות הן מצד העירייה והן מצד החברה הכלכלית, וזה לא עניין של מה בכך בקריה…

עתה, משהתקנון אושר, יוצאת החברה הכלכלית לדרך בה המטריה המשפטית תהיה נוחה יותר לפעילותה העסקית. שאלת הנאמנות של החברה וראשיה תהיה נתונה על פי התקנון החדש לטובת הציבור ובמסגרת החוק והתקנון.

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad