היום ה-20 בנובמבר , 2017

Select your Top Menu from wp menus

ושוב על החניות

קריית שמונה אינה ככל הערים האחרות בארץ נכון, אנחנו רוצים להדמות לנסיכויות כמו נתניה והרצליה, אבל אנחנו דומים יותר לכפר בגדה המערבית, ואפילו גרוע יותר, אנחנו  כולנו, כן כולנו במעצר בית. אין נכנס ואין יוצא. לבנק או לדואר, לקופת חולים, ואפילו לא לעירייה ולשאר המוסדות אסור לגשת אלא תמורת תשלום או קנס. רובינו ננטוש את מרכז העיר שלך לטובת הסביבה הקרובה. גזרת החניה היא וידוא ההריגה של קריית שמונה. אני אישית, לא מתכוון להישאר כאן, ואפילו בגילי, אני אעזוב את העיר שהשקעתי בה את צעירותי, ועשיתי לא מעט עם כל הענווה, למענה, ללא כל פרסום ותמורה.

אני רוצה לשאול את כבודו שאלת תם. אני מתנדב בשלושה גופים שונים, האם אני צריך לשלם על התנדבותי זו עשרה שקלים ליום בתמורה הפוכה? ומה עם החולים המבקרים כמעט יום-יום בקופות החולים השונות? ומה עם אלה שמוותרים על תרופות מסוימות בגלל חוסר אגורות בכיס, האם יצטרכו לוותר על עוד תרופה למען החניה?

היה פעם ניסוי בקריית שמונה של אכיפת חנייה בתשלום שלא צלח. גם בקריית מלאכי נאלצו לבטל על התכנית הזאת. בכל זאת ישנה דרך לשיפור החניות כאן, בלי להזיק ולהציק לציבור הרחב, שכל חטאו הוא להיות תושב הקריה, לוּ רק הייתם משקיעים במחשבה לפני הלהיטות לצבוע את המדרכות בצבעי הדגל הצרפתי. הרי לכם כמה הצעות היכולות לשפר מצב החניות:

1) לאכוף את חוק החניות לפי חוקי התנועה הארצית, כמו איסור חניה באדום לבן, בצמתים, במעברי חציה, על המדרכות חניות כפולות ועוד

2) להגיע להסכמים על גביה קולקטיבית שנתית עם המוסדות השונים כמו קופות החולים, העירייה, מועצת הפועלים וכו’.

3) לאפשר חניה של שעתיים חינם לתושבי הקריה, כמו בקריות ליד חיפה, לאסור על בעלי העסקים לחנות בתחום עסקיהם כדי לאפשר לקונים הפוטנציאלים להגיע אליהם

4) לסלק מהנוף את כל הרכבים המוצעים למכירה בשדרות תל חי, וחונים שבועות במקום. אם המטרה שלכם להרוויח כסף ולהיתפש לזקנם של המגולחים, כדאי לכם לחפש מקור הכנסה אחר.  

ועוד שאלת תם, מדוע כל רחוב הרצל מסומן בכחול לבן, פרט בקרבת בית הספר המתמיד והקיוסק שממול? האם נגמר הצבע?

 

החופשה בארץ

בניגוד למדינות אחרות בעיקר באירופה, עם ישראל לא יכול להרשות לעצמו חופשות ארוכות אם בכלל, ואין כאן המקום לפרט את הסיבות. אבל בכל זאת, הסיבה העיקרית היא חוסר האמצעים הכספיים מאלץ את המשפחה הממוצעת, להישאר בבית עם הילדים שאינם יודעים נופש מה הוא. אם פעם הייתה אפשרות להגיע לבית הבראה ההסתדרותי דרך מקום העבודה, היום רק בעלי מזל והשתייכות למקום עבודה מסודר, זוכים לפריבילגיה של 3-4 ימים בבית מלון.

בעלי האמצעים מעדיפים לנסוע לחו”ל, שם יחידת נופש זולה בהרבה מזאת שבארץ כולל טיסה “והכול כלול”.

מי אשם בכך? בתי המלון בארץ שמנצלים רצון העם לצאת מעט “להתאוורר”, ומנחיתים עליו מחירים של חדרים מזהב. האם מישהו יכול להסביר לי מדוע לילה אחד בבית מלון בארץ, עולה 450 שקלים כולל ארוחת בוקר, בו בזמן שבחו”ל זה עולה רק מאה ומשהו דולר כולל טיסה והכל כלול? אני בא בטענות גם לבעלי הצימרים “היוקרתיים” שמחיריהם מלטפים את השמים. מה שהתחיל בבקתה, הפך לארמון שכמובן הרחיק מעמך ישראל, אפילו לחשוב בלנפוש במקומות אלה. אנחנו מדינה של בורגנים, בה הפער בינם לבין פשוטי העם הולך וגדל, עד שבאיזה שהוא מקום, החבל המחבר בינינו ייקרע…

יוסי פרטוק

 

 

 

אולי יעניין אותך