היום ה-29 באוקטובר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

האם מותר להשבע?

פרשת  השבוע (מטות) מדברת על  דיני נדרים ומסבירה שכל מה שאדם נודר או אוסר על עצמו עליו לקיים. לאחר מכן מופיעים דינים שונים ועל האפשרויות השונות להפר נדר שלך או של מישהו אחר (ומתוך כך גם למדו חכמים בדוחק רב את האפשרות להתיר נדר). ענין נדרים חמור ולכן מקובל מאד להוסיף את הביטוי "בלי נדר" אחר כל אמירה שמשתמע ממנה התחייבות כלשהי.

אנו רואים כי רק כשיש בעיה מאוד גדולה, כמו עבירה שהאדם מתקשה מאוד לעמוד בניסיון שלה. כדי לזרז את עצמו מותר לו להישבע שהוא לא יעשה את הדבר הזה או לא יגיע למקומות מסוימים שמובילים אליה.

חכמים נזהרים שלא להישבע אפילו על אמת, כי לפעמים אדם נשבע על פרטים שרק לאחר מכן הם מתבררים כלא נכונים או לא מדויקים, למרות שהוא היה בטוח שהם נכונים. הגמרא מביאה מעשה באישה שאדם הפקיד אצלה דינר בשנת בצורת. היא שמה את הדינר בתוך כד קמח. לאחר זמן הזדמן אצלה עני שביקש צדקה, והיא אפתה לו לחם. מבלי לדעת, המטבע נכנס לתוך הקמח, כך שהיא נתנה לו לחם עם מטבע בתוכו. כשבעל הדינר המקורי בא אליה וביקש את כספו, היא נשבעה שלא נהנתה מהמטבע, ואפילו נשבעה ואמרה שאם היא נהנתה המטבע – שייפטרו הבנים שלה. לא יצאו ימים רבים, ונפטרו שני בניה. למה קרה כך? כי כשהיא אפתה לעני ובפנים היתה מטבע, היא נהנתה בכך שהיא היתה צריכה להשתמש בקצת פחות קמח. כלומר, יש דברים שאדם לא לוקח בחשבון, ולכן אנו נוהגים להתרחק מנדרים ושבועות, ולהוסיף במקרים מסוימים 'בלי נדר'.

לדיבור  שלנו יש ממש כוח לשנות את המציאות. כמו שברכה מצדיק טובה, ואף אחד לא רוצה שיקללו אותו – עלינו לדעת שלנדרים ולשבועות יש כוח גדול. ואם אדם נשבע – הוא יכול אפילו, בלי לרצות, לפגוע באנשים שיקרים לו. אדם צריך לדעת שלדיבור יש ממש כוח לפעול ולשנות דברים בעולם. הרי כל הבריאה נבראה בדיבור, וכל מה שמחיה דבר הוא האותיות שבתוכו. יש לאדם כח בדיבור שלו לגזור דברים ולשנות מציאות. אין לזה הסבר פשוט, אלה פשוט דברים עמוקים ונשגבים שחז"ל לימדו אותנו.

התורה החמירה מאוד באדם שמחלל את דיבורו ואינו מקיים את נדריו ושבועותיו. עד כדי כך שאמרו בגמרא: "בעוון נדרים בניו הקטנים של אדם מתים".

המציאות מראה כי אנשים רגילים להשבע, שכן אפשר לשמוע מהם על ימין ועל שמאל שהם נשבעים בחיי ילדיהם או הוריהם. רבותינו מסבירים מהי "שבועת שווא"? – כאשר נשבעים על דבר שהוא ברור כגון: "אני נשבע לך שזה כיסא", הרי זו "שבועת שווא", כל שכן כאשר אדם נשבע לשקר, שזה חמור יותר.

 

האם נכון שאסור לנדור או להישבע אפילו על אמת?

מן התורה אין איסור לנדור או להישבע, אבל בגלל החומרה הגדולה של שבועת שקר, חכמים גינו את מי שנודר או נשבע אפילו על אמת. משום כך אנשים יראי שמים נזהרים מאוד שלא להישבע כלל, וכאשר הם מבטיחים משהו הם אומרים בפירוש 'בלי נדר'. חשוב לדעת שגם ביטויים כמו 'בחיי ש…', או 'באמא שלי', עלולים להיחשב כשבועה וצריך להיזהר מהם.

אמנם, ישנו סוג אחד של שבועות ונדרים שחכמים שיבחו – התחייבויות שהאדם לוקח על עצמו כדי להתחזק במצוות ובמידות טובות. כך למשל אדם שחושש שהיצר הרע יסית אותו לעבור עבירה, ולכן הוא נשבע או נודר להימנע מהעבירה או מהדברים המביאים אליה, כדי לחזק את עצמו. אמנם גם את הדבר הזה אין לעשות אלא אם כן אין ברירה אחרת, ורק אם האדם מכיר את עצמו ויודע שלא יעבור על הנדר או השבועה בשום אופן.

כיצד אפשר להתיר נדר או שבועה?

אם אדם נשבע או נדר, ואחר כך קרה דבר בלתי צפוי שגרם לו להתחרט על כך, ההלכה מאפשרת להתיר את ההתחייבות בפני שלושה אנשים שמהווים מעין 'בית דין'. האדם מספר לשלושה את הנדר או השבועה, והם מוודאים שאילו היה יודע את מה שיקרה, לא היה נודר או נשבע מלכתחילה, ושעתה הוא מתחרט על עצם ההתחייבות. אחר כך הם אומרים 'מותר לך, מותר לך, מותר לך', ובכך הנדר או השבועה בטלים. חשוב לדעת שלא בכל מצב אפשר להתיר נדר או שבועה, ולכן יש להתייעץ עם רב בכל מקרה לגופו.

חשוב לדעת שאם אדם עושה פעולה חיובית יותר משלוש פעמים, לפעמים הדבר מקבל תוקף של נדר. כלומר, אם אדם קבע לעצמו לקרוא תהילים כל יום או להתענות בימי הסליחות, טוב שהוא יגיד על כך 'בלי נדר'. אם הוא לא אמר, עליו לעשות התרת נדרים – ללכת בפני שלושה אנשים שצריכים למצוא לו פתח חרטה, כלומר את הצד שאם הוא היה יודע אותו, הוא לא היה נודר מלכתחילה, ואז הם מתירים לו את הנדר.

 

פהשקווילים

* ביום שלישי, ה-4.8 יגיע הזמר יעקב שוואקי להופעה נדירה בצפון (ביער עין הוזים) כחלק מפסטיבל בין הכרמים שיערך באזור. ההופעה תתקיים תחת כיפת השמיים באוירה מיוחדת וישתתפו בה 'מועצת השירה היהודית' – ההרכב המוסיקאלי בניצוחו של ישי לפידות.

אולי יעניין אותך

Bottom ad