היום ה-24 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

איך נראה הנוף של עדן?

באמונה המונוטאיסטית מאמינים כל הדתות שישנו מקום מיוחד הנקרא "גן עדן" אליו מגיעים האנשים הטובים לאחר הפטירה, וכן כדי להגיע לשם צריך לקיים מצוות. באיסלאם מבטיחים נשים ותענוגות חומריים, לעומת זאת ביהדות (וגם בנצרות) מתארים את המקום כאזור רוחני מיוחד הכולל נשמות, מלאכים ללא אלמנטים מ"העולם הזה".

"צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם, ונהנים מזיו השכינה" הוא התיאור המפורסם ביותר של חז"ל לגן עדן. מה זה אומר בדיוק? "מדובר במשל לסוג של עונג ברמה ששייכת לעולם הנשמות", מסביר הרב זמיר כהן, יו"ר ארגון הידברות. "אי אפשר לדבר שם על שתיה, אכילה ושאר הנאות חומריות שיש בעולם הזה, כי שם אין גוף, תאוות, יצרים והנאות מהסוג שיש כאן בעולם החומרי. מדובר בעונג ברמה אחרת.

וכשחז"ל אמרו 'בראשיהם', המשמעות היא לא שיש להם כתר פיזי על הראש. הכתר מייצג מלכות, שחרור מתלות ומשעבוד ליצרים, בניגוד לאדם שמגיע לעולם הרוחני כאשר הוא עדיין משועבד וכבול ליצרים שונים מבלי שתהיה לו יכולת להגשים את תאוותיו. לעומתו, הצדיק דומה למלך, נשמתו הנקייה מסוגלת להתחבר למקורה האלוהי, בהתאם למידה בה קיימה את תרי"ג מצוות, או שבע מצוות בני נוח אצל גויים".

 

       איך זה יכול להיות שלכל אורך ההיסטוריה אף אחד לא ביקש תיאור מוחשי יותר?

"הרמב"ם באמת שואל מדוע אין תיאור של גן עדן ביהדות, בדומה לדתות אחרות. ואז הוא עונה שכשם שאי אפשר להסביר לעיוור מלידה מהו צבע, כך אי אפשר להמחיש לאדם, בהיותו בתוך גוף בעולם הזה, מה זה גן עדן. שהרי אדם חומרי אינו יכול להכיל עונג רוחני נשמתי טהור. ומכיוון שהתורה היא תורת אמת, והיא לא מנסה לעבוד על אנשים ולרמות אותם או לתת להם הבטחות של חומר שהן בכלל לא נכונות, ההבטחות מופשטות יותר. בדתות אחרות, שאגב, העתיקו מהיהדות את המושג 'גן עדן', ניסו להבטיח הבטחות כיד הדמיון, אבל כל בר דעת מבין שמאוד הגיוני שמושגים כאלה אינם שייכים לעולם רוחני".

 

       ועם כל הרוחניות כזו, כולל ההתענגות על זיו השכינה – לא משעמם שם קצת?

"בהקדמת ספר הזוהר מסופר שרבי חייא ביקש לראות את מקומו של רבי שמעון בר יוחאי לאחר פטירתו. רק לאחר שצם ארבעים יום כפולים הוא ראה אותו מוסר שיעור תורה בפני צדיקים בגן עדן, וכשסיים את שיעורו התרומם להיכל גבוה יותר. בספרי הקבלה מוסבר שאף על פי שגם אדם הלומד תורה בעולם הזה אמנם מרגיש עונג ומילוי פנימי, כל אחד לפי דרגת עמלו וטהרתו אבל הוא עדיין אינו חש את העונג האמיתי של הנשמה. שהרי הגוף החומרי משמש כמחיצה בפני אור השמש. בגן עדן, במקביל לעונג הדבקות במקור האלוהי, מתענג האדם בלימוד התורה ואף עולה מהיכל להיכל בהתאם לדרגתו הרוחנית".

 

       עדיין, קצת קשה לקבל איזו תמורה שאנחנו לא בדיוק מבינים את מהותה. זה כמו לעבוד אצל אדם שמבטיח לך תמורה מסוימת בדרך שאתה לא ממש מכיר.

"השאלה היא האם מדובר באדם מאמין או לא מאמין. אם אינו מאמין, גם אם הוא יקבל הבטחות על מיליון דולר במזומן, הרי שלא יאמין להן, זה לא יעשה לו כלום. אדם שמאמין שיש בורא לעולם שרוצה לגרום לו עונג, שהרי כל התכלית של הבריאה היא להיטיב עמנו, סומך על הבורא שהוא בוודאי ייתן לו הרבה יותר מכל ההנאות שבעולם הזה. חז"ל מציינים ש'יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה', וקורת רוח משמעותה שאתה עדיין לא נהנה מהדבר עצמו. זה כמו שאתה עובר ליד מאפיה ומריח את הריח, וכבר נהנית קצת. חכמי הקבלה מסבירים שאם ניקח את כל ההנאות של כל האנושות, מאדם הראשון עד אחרית הימים, כולל תענוגות מלכים, הנאות הזוכים בפרסי ענק, אוכלי מאכלים משובחים לאורך כל הדורות וכו', זה עדיין לא מגיע לשעה אחת של קורת רוח בעולם הבא. כי עונג חומרי הוא מוגבל ועונג רוחני הוא בלתי מוגבל".

 

       גן עדן שאנחנו מדברים עליו זה אותו גן עדן שבו היו אדם וחווה?

"לפני שאדם וחווה חטאו בעץ הדעת, גן עדן היה ממוזג בתוך העולם הזה, כמו שיש נשמה רוחנית בתוך גוף חומרי. האדם הראשון היה חי בהארות מסוג אחר. נכתב, לדוגמה, שהוא יכל לראות מסוף העולם ועד סופו, כלומר כל החומר היה באיכות שונה לחלוטין. הגאון מווילנא כותב שאז הכל היה מרוכז, נשמת אדם הראשון כללה את כל הנשמות העתידיות, מצווה אחת של עץ הדעת כללה את כל תרי"ג מצוות וכן הלאה. כאשר אדם חטא, הכל התפזר והתפרק. היום אנחנו עובדים כדי להחזיר את העולם למצב של האדם לפני החטא, ולהוסיף עוד כדי להגיע לתיקון המושלם, שאדם הראשון היה אמור לעשות אם היה עומד בניסיון של עץ הדעת. בסוף התהליך, בימות המשיח, גן עדן העליון יחזור ויתמזג בעולם הנוכחי".

 

צ'ק בטוח

אז למה בכלל לשנות את אורח החיים לטובת שכר שנקבל רק בעוד זמן רב? לרב יפתח סופר (המלמד מידי יום בכולל צהריים בבית "חזון עובדיה") יש תשובה מעניינת. "גם בעולם הזה אפשר לראות שאנשים מוכנים לעבוד שבוע שלם וחודש שלם ובסופו לקבל את משכורתו", הוא אומר. "יש כאלה שלומדים באוניברסיטה כמה שנים טובות ועובדים בכל מיני מקומות במקביל כדי לשלם שכר לימוד, וכל זה כדי להוציא איזשהו תואר מסוים. האדם חושב לעצמו 'אסבול כמה שנים טובות, ואחר כך תהיה לי עבודה טובה בלי בעיות', למרות שהוא יודע שלא תמיד זה כך, ושכלל לא בטוח שתהיה לו עבודה במקצוע שלו. אבל בכל זאת הוא מנסה.

 

המשנה במסכת אבות אומרת 'ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך', כלומר, תהיה בטוח שבעל הבית ישלם את שכרך. הרי ברור לפי התורה ולפי אינספור עדויות שיש עולם הבא, וברור שצדיק ורשע לא מקבלים שכר דומה, לכן יש תמורה. לא אולי, לא יכול להיות, אלא בטוח. והשכר, כאמור, הוא לאין ערוך, שזה העידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא".

אולי יעניין אותך

Bottom ad