היום ה-25 בספטמבר , 2017

Select your Top Menu from wp menus

הפרת הסדרי ראייה, מה עושים?

זוגות רבים נאלצים להתגרש מסיבות שונות ולעיתים גם משונות, במהלך שנות הנישואין נולדים להם ילדים משותפים. על פי רוב נקבעת משמורת הילדים בידי אחד ההורים (בדרך כלל בידי האם) ואילו ההורה השני זוכה להסדרי ראייה.    

מאחר ומדובר לא פעם בגירושין כואבים, טעונים, אשר מובילים את ההורים לידי "משחק" וכלי המשחק הינו הילדים, וזאת תוך הפרת הסדרי הראייה.                                   

מיותר לציין כי הסדרי הראייה נקבעים בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה ודינם הוא כפסק דין חלוט.

 

 

הפרת  הסדרי ראייה מצד האם:

גברים רבים יודעים לספר על מלחמות עקובות והכל כדי למנוע מהם מימוש הסדרי ראייה אשר נקבעו.

נשים רבות נוטות להפר את הסדרי הראייה בדרכים ובתירוצים שונים כגון " הילד במסיבה", "הילד ישן אצל חבר", "לילד יש טיול" וכיוצא בזאת. תירוצים אלו הינם יריית פתיחה לשיטה אשר הולכת ומתפתחת.                                              

במידה והאב חש כי התירוצים הינם הדרך להערמת קשיים ולאי כיבוד הסדרי הראייה רשאי הוא לפנות למספר גורמים בעניין זה:

 

א. פנייה לבית משפט: במסגרת תביעה העוסקת בביזיון בית המשפט (הווה אומר: אי קיום פסק הדין המלמד על הזכות).

     בית המשפט רשאי להטיל קנסות כבדים על האם.

 

ב. תלונה במשטרה: הדרך הפחות יעילה, וזאת במידה ויוחלט במשטרה לזמן את האישה לבירור בתחנה, הליך היכול להוליד כתב אישום פלילי.

 

 

הפרת הסדרי ראייה מצד האב:

הסדרי ראייה הניתנים לאב הינן זכות המוקנית לו.

ישנם מקרים שאבות, מיזמתם, אינם משכילים לנצל זכות זו ובוחרים מסיבותיהם שלא להתמיד ולנצל את הזכות הזו.

מיותר לציין כי האֵם אינה יכולה לכפות ולהכריח את האב לראות את ילדיו ו/או לקיים את הסדרי הראייה אשר נקבעו.

במקרים שכאלה, ניתן יהא לדרוש פיצוי כספי בגין ההוצאות הנגרמות לאם בעקבות הפרת הסדרי הראייה (כגון הוצאות על מטפלת, בייביסיטר שנאלצה להזמין בגין ההפרה וכיוצא בזאת).

 

תמרור אזהרה לאמהות שלא מאפשרות ביקורים:

במקרה אשר נידון בבית המשפט המחוזי, לא אפשרה אֵם לאב לראות את בנו במסגרת הסדרי ראייה אשר נקבעו בבית המשפט לענייני משפחה, וחיבלה בקשר בין האב לבנו באופן שיטתי ומתמיד במשך תקופה ארוכה.                           

מקרה זה עסק בזוג אשר היה נשוי במשך כ-5 שנים ולהם ילד אחד משותף.

עם גירושיהם, ובהתאם לחזקת גיל הרך נשאר הקטין בחזקת אימו תוך קביעת הסדרי ראייה אשר לפיהם רשאי  האב לראות את בנו פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שני החל מיום שישי בשעות אחר הצהריים ועד למחרת בצאת השבת.

האֵם אשר חיבלה באופן שיטתי בקיום ההסדרים, אילצה את האב להגיש תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה, האב אף הגדיל לעשות וביקש מבית המשפט כי המשמורת על בנו תועבר אליו.                                                           

בית המשפט הפנה את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית ובתום חצי שנה של פגישות ובדיקות הובא לידי בית המשפט דו"ח המלמד כי האֵם עושה כל שלאל ידה לחבל בקשר בין האב לבנו ומעשיה והתנהלות זו גורמת לנזק נפשי חמור לקטין.

מנגד, מסקנתם הייתה כי האב מכיר ותומך בחשיבות הקשר עם האֵם ומכאן מסקנתם הייתה כי יש להעדיף את …האב כמשמורן ולהעביר אליו את המשמורת.

בית המשפט לענייני משפחה (השופטת נילי מימון) אימץ את החלטת המומחים וקיבל את תביעתו של האב להעברת המשמורת אליו.

האם ערערה לבית המשפט המחוזי אשר דחה את ערעורה ומשמורת הקטין נשארה בידי האב.

 

אולי יעניין אותך