היום ה-25 באוקטובר , 2019

Select your Top Menu from wp menus
120 x 600
120 x 600

"נשפר את השירות, נגביר את האכיפה וניישם תוכנית הבראה"

 

הרצל בן אשר

טרם היבחרו למועצת העיר לסגן רה"ע, אופיר היה בתפקידים הבאים: מנהל מרכז צעירים ותעסוקה, פרויקטור שכונת יובלים, פרויקטור בתחום הפודטק גם במסגרת העירייה וגם במסגרת יוזמה לאומית.

אופיר יחזקאלי, עו"ד בהכשרתו + תואר ראשון ושני במדיניות ציבורית, בן 39 נשוי לשני + 3 ילדים. בן לאחת מהמשפחות הוותיקות בעיר, הוריו יפה ומשה יחזקאלי הגיעו לקריית שמונה בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת.

  • אופיר, מה הביא אותך להתמודד למועצת העיר, דווקא עכשיו?

אופיר: "מגיל צעיר אני מעורב חברתית ושואף להיות בצמתים של קבלת החלטות. הייתי יו"ר מועצת תלמידים בדנציגר, רב סרן במילואים בתיאום פעולות הממשלה בשטחים וראש המטה של ראש המנהל האזרחי באיו"ש, יו"ר אגודת הסטודנטים בבינתחומי הרצליה ועד לניהול מרכז צעירים ופרויקט יובלים. היה טבעי להמשיך במסלול ולשאוף להיות בתפקיד משפיע יותר. אני מאמין גדול בקריית שמונה ובתושביה".

  • אחרי שבעה חודשים בתפקיד, מה אתה אומר לתושבים שעוררתם אצלם ציפיות גדולות לשינוי?

אופיר: "ראשית, אני מבקש מהציבור סבלנות וסובלנות. תהליכים לוקחים זמן. משתדל לענות ולרצות את כולם בלוח זמנים המאוד צפוף למען תושבי העיר. אנחנו צוות שעובד קשה מאוד ושעות ארוכות גם אביחי ושאר חברי להנהלת העיר".

 

 

  • נושא הבניה החוקית, בעיקר המרפסות מעורר דאגה מבחינה בטיחותית. כיצד אתם חושבים לפתור את הבעיה?

אופיר: "יצרנו כלי שנקרא הנחיות מרחביות שמגדיר כיצד ניתן לבנות מרפסת בצורה חוקית גם באזורים בהם אין תב"עות או זכויות בנייה.

לא נרשה בנייה חדשה שלא בהתאם להנחיות. על קבלנים לדעת שבנייה חריגה היא גם באחריותם.

באשר למרפסות קיימות, אנחנו ממש מבקשים מהתושבים לבוא ולהסדיר חוקית את המצב. אנחנו נעשה כל מה שביכולתנו כדי לסייע בהסדרה אבל אנחנו חייבים שיתוף פעולה מהתושבים".

 

 

 

  • אופיר, אתה יו"ר הועדה לתכנון ובנייה, ממונה על ההנדסה ועל פיתוח כלכלי, מה עשיתם עד היום?

אופיר: "אגף ההנדסה ואגף לפיתוח כלכלי ותעשייה הם שני נושאים כבדים ומשמעותיים שמהווים את הבסיס לצמיחה של העיר. בחצי שנה האחרונה בעיקר למדתי והתחלתי לקדם מספר תהליכים.

בתחום ההנדסה והועדה המקומית לתכנון ובנייה הדגש הוא על השירות לתושב, חיזוק האגף בקליטת כ"א נוסף, הכנסת תהליכי התייעלות. לדוגמא, 'היתרי בניה'. כיום מתנהלים במערכת רישוי זמין, הכול ממוחשב נגמרו הימים שתיקים "הולכים לאיבוד" או ממתינים בערימה, יש לוח זמנים מסודר לטיפול בהיתר משלב הבקשה ועד להוצאת ההיתר, הכול סרוק במערכת.

החלפנו מערכת מחשוב ואנו מעוניינים שגם תשלומי האגרות יהיו בצורת אינטרנטית ותושבים לא יצטרכו לבזבז את זמנם בהגעה לאגף הגבייה והמתנה בתור. הכול שקוף ועורכי הבקשה יכולים לראות בכל רגע נתון איפה הבקשה נמצאת. אני רוצה להגיע למצב שהתושב מקבל סמס ברגע שהתיק עבר שלב ושבסוף התהליך ולאחר הוצאת ההיתר הוא ממלא  משוב על השירות שהוא קיבל". יש צוות נהדר באגף הנדסה ומהנדס עיר מצוין ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא.

 

  • זה באשר לטיפול בתושבים והיתרי בניה. והשאר?

אופיר: "אנחנו עוסקים בשורה של נושאים אסטרטגיים שישפיעו באופן דרמטי על העתיד של קריית שמונה:

פיתוח תשתיות בשכונת יובלים ומוסדות הציבור בשכונה, אנחנו מאמינים שבאזור חודש אוקטובר עשרים משפחות חדשות יאכלסו את השכונה (גילוי נאות אני ומשפחתי ביניהם), פיתוח תשתיות והשלמת מוסדות ציבור בשכונת בימת תל חי, הסדרת תב"ע בשכונות ותיקות בעיר, התנענו תכנון תוכנית מתאר חדשה לעיר, תכנון מחדש של מרכז העיר, תכנון של שכונת יובלים ב', קידום הליכי התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות, דיון אסטרטגי על המיקום העתידי של תחנת הרכבת ושכונה חדשה שתבנה סביבה, הרחבת אזורי תעשייה ועוד. בוועדה האחרונה לתכנון ובנייה אישרנו תוספת זכויות רוחביות לשכונות שיקום באזורי ב+ג, אזורים ישנים בהם אין תב"ע ולא ניתן היה לבנות בהם תוספות וכעת ניתן לבנות עד 60 מ"ר נוספים, כמובן בכפוף להוצאת היתר בצורה מסודרת. כמו כן פרסמנו הנחיות מרחביות. כלי מצוין שמאפשר לנו לקבוע כיצד תראה העיר בצורה אדריכלית וכן אפשרות להוסיף מרפסות לדוגמא גם במקומות שאין בהם תב"ע או זכויות כמובן בכפוף להוצאת היתר בסורה מסודרת".

 

  • אתה יודע שאחת הבעיות הקשות היא באי-אכיפה של החוקים והתקנות הקיימים. מה איתם?

אופיר: "אנחנו לא נאפשר בנייה לא חוקית, בנייה על שטחים ציבוריים ובנייה של מבנים מסוכנים. הוצאו מספר צווי הריסה ואני יודע שלצערי יש תושבים ששלמו קנסות לא קלים על בנייה לא חוקית, אני ממש מבקש מהתושבים, לפני שהם מתחילים לבנות, שישתמשו באנשי מקצוע מהתחום, שיפנו לאגף הנדסה לקבל ייעוץ מקדים. בשבועות הקרובים אנו נחזק את מחלקת האכיפה באנשים נוספים".

 

 

  • יש בעיות קשות בתשתיות. כבישים הרוסים ומדרכות מסכנות הולכי רגל. מה קורה בנושא זה?

אופיר: "יש לנו בעיה קשה בתחום התשתיות, בדגש על כבישים, מדרכות וקירות תמך בעיר הוותיקה. בימים אלו אנו עובדים על הבאת חברה לסקר כבישים ומדרכות. מדובר במערכת חדשנית שתצלם את כל הכבישים והמדרכות, תנתח את המצב, תייצר סדרי עדיפויות בטיפול ותכין כבר תקצוב לכל כביש. אני מאמין שזה ייעל את הליך קבלת ההחלטות ואת הטיפול בנושא. מבין מאוד את התסכול של התושבים בעניין, מדובר בנושא מורכב שדורש תקציבים רבים אנחנו על זה ונצטרך את הסבלנות של התושבים בעניין".

 

 

  • כאחראי על הפיתוח הכלכלי. מה חדש בנושא שנדמה שהוא הכי קריטי, לתעסוקה?

אופיר: "בתחום הפיתוח הכלכלי חתמתי כבר על מספר היתרים למפעלים חדשים ביניהם מרכז לוגיסטי גדול באזור תעשייה הצפוני אפשר כבר לראות את המנוף והבנייה במקום. אנו עוסקים בשדרוג אזור תעשייה הצפוני, פיתוח תשתיות, החלפת תאורה, פיתוח נופי ועוד.

באזור תעשייה הדרומי התחלנו לתכנן שדרוג של מספר כבישים ותשתיות. הגדרנו צוות שאחראי רק על הניקיון באזורי תעשייה ואנו בוחנים הסדרה של מערך פינוי האשפה באזורי תעשייה. הקמנו ועדה חדשה לטיפול בקידום ורישוי עסקים קטנים שאני עומד בראשה.

חיזקנו את האגף לפיתוח כלכלי ואת מחלקת רישוי עסקים וקיימנו מספר כנסים עם בעלי עסקים בתחום של רישוי עסקים. גם כאן אנחנו עובדים במקביל לטיפול בשוטף בקידום הליכים אסטרטגיים וביצירה של תוכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי". גם כאן יש צוות נהדר וירדן ארליך מנהל האגף עושה עבודת קודש.

 

 

 

  • התושבים רוצים לראות טיפול בנושאים בוערים ודחופים כמו: הניקיון בעיר ונושא הבריאות. מה קורה בנושאים הללו?

אופיר: "זה לא סוד שהעיר מצויה במצב גרעוני בעייתי מאוד. גרעון מצטבר עמוק, עומס הלוואות, עומס של פנסיה תקציבית ועוד. יש קשר מובהק בין הגירעון העמוק ותזרים המזומנים לשירות שהתושבים מקבלים. השירות עולה הרבה יותר כי מספק השירות יודע שהוא ייראה את הכסף רק בעוד חצי שנה אולי ואוטומטית מעלה את המחיר. כדי להוציא את העגלה מהבוץ אנחנו צריכים לעשות צעדים לא פופולאריים כדי לצמצם הוצאות דוגמת איחוד גנים וצמצום תקנים והעלאת הכנסות דוגמת עלייה בארנונה וכמובן מפיתוח כלכלי.

משרד הפנים שגם לו יש אחריות למצב בו אנו נמצאים אמור לתת לנו מענקים משמעותיים על מנת להגיע לאיזון וצמיחה. מרכז הכובד כרגע הוא להגיע לתוכנית הבראה מיטבית כי תוכנית זו משפיעה על כל העבודה השוטפת בדגש על ניקיון העיר. אני חושב שראש העיר מנהל את התהליך הזה בצורה יפה והגיע להסכמות עקרוניות משמעותיות עם משרד הפנים והאוצר. בימים אלו עובדים על טיוטת ההסכם הסופי שכמובן תובא לידיעת הציבור ואישור המועצה".

 

 

 

  • איך שיתוף הפעולה שלך עם ראש העיר?

אופיר: "יש לנו קשר טוב מאוד. אנחנו רואים עין בעין כמעט בכל נושא וחולקים אותם תפיסות עולם לגבי פיתוח כלכלי והתפתחות העיר. אם יש מחלוקות אז אנחנו יודעים לפתור אותם בצורה מקצועית. אני ממש לא מקנא בסיטואציה ובלחצים שהוא עומד בהם ואני חושב שהוא עומד בהם בצורה יפה. מצידי, משתדל לתת לו גב גם בנושאים שאני אמון עליהם ובכל נושא אחר שעומד על הפרק ויש לי מה לתרום בו".

 

  • התבשרנו לפני שבוע על זכייתה של חברת תנובה וטמפו בהפעלת 'חממת ה-פודטק'. מה זה אומר? מה המשמעות מבחינת אראל מרגלית?

אופיר: "תחום הפודטק הוא קטגוריית הייטק חדשה. תחשוב שלפני עשר שנים לא ידענו מה זה סמארטפון, פייסבוק או וואטצאפ והיום העולם מתקשר אחרת. מהפכה דומה קורית היום בעולם בתחום המזון. בעוד עשר שנים נאכל בצורה אחרת לגמרי גם כי צריך להאכיל הרבה יותר אנשים וגם כי יש קשר מובהק בין מזון ותזונה לבריאות ורפואה. המקרר והמקפיא שלנו ייראו לגמרי אחרת. הבנו את העניין הזה כבר לפני חמש שנים. יום אחרי שחזרתי לעיר והתחלתי לעבוד במרכז צעירים, הייתה פגישה של ראשי הרשויות, יחד עם בכירים מתל חי וממכון מיגל ויחד עם אראל מרגלית ומיכל דריימן. חשבנו יחד איך לייצר פיתוח כלכלי ולייצר מקומות תעסוקה איכותיים חדשים בקריית שמונה ובאזור. לאט לאט בעבודה סיזיפית נבנתה תוכנית שמורכבת מפאזל של מספר פרויקטים. כל פרויקט עומד בפני עצמו אבל המכלול והחיבור ביניהם ישים אותנו על המפה הבינלאומית בתחום הזה.

הפרויקטים הם:

  1. הקמת מאיץ אקסלרטור לליווי סטארטאפים חדשים.
  2. הקמת 'האב' לתמיכה בעסקים קטנים.
  3. הקמת חממה טכנולוגית בתחום שתעודד חדשנות וחברות בתחום.
  4. הקמת מכון מזון לאומי.
  5. הקמת מתחם מיקרו תעשייה באזור תעשייה צפוני.
  6. הקמת רובע הפודטק (בית אשר) במרכז העיר.

התוכנית הזו תוקצבה במסגרת שתי החלטות ממשלה 2262 תוכנית הצפון ו-3740 החלטת ממשלה נקודתית של קריית שמונה (222 מיליון שקלים).

מי שעמד מאחורי כתיבת התוכנית ויצירת החזון היו אראל מרגלית יחד עם ראשי הרשויות באזור. הייתה לי זכות גדולה לרכז את הפרויקט הזה מהיום הראשון. יש לאראל המון זכויות בעניין הזה וכמובן לראש העיר הקודם ניסים מלכה. אנחנו נמצאים כרגע בשלב המימוש, האקסלרטור כבר הוקם ויש בו שלושה עשר סטארטאפים תשעה מתוכם מתחום הפודטק, ה'האב' בשלבי הקמה שניהם ע"י עמותת יוזמה לאומית.

באשר לזכייה של 'תנובה-טמפו'. התבשרנו על הזוכה בחממה העובדה שחברות כמו תנובה וטמפו השתתפו וניצחו זו דרמה אמיתית. זה מראה שהטענה שלנו לאורך כל הדרך על מיתוג הנושא חשיבותו והתאמתו לאזור הייתה נכונה. כואב לי במידה רבה על אראל היות והחממה היא המנוף העסקי שהיה מביא את הקרן העסקית שלוJVP  להשקעות דרמטיות בעיר ובאזור.

אני מקווה שנמצא את הדרך לכך שהוא ישקיע באזור בצורת עסקית ולא רק כפילנתרופיה. אני מאוד מקווה שתנובה וטמפו יהיו מחויבים לאזור כמוהו ושהחברות שייצאו מהחממה יישאר פה בקריית שמונה ולא ינדדו למרכז הארץ זה האתגר האמיתי שלנו.

בחודש הקרוב משרד הכלכלה יפרסם מכרז למתחם מיקרו תעשייה באזור תעשייה צפוני ולהקמת מכון המזון. בשורה התחתונה הפרויקט הזה אמור לייצר מקומות תעסוקה חדשים מחד ולייצר מיתוג וסיפור חדש לאזור. יש עוד דרך ארוכה אבל ראש העיר והנהלת העיר הנוכחית מחויבים מאוד ואנחנו בכיוון הנכון".

 

  • לסיום, איך אתה מרגיש בתפקיד?

אופיר: "תפקיד מאוד מעניין, מאתגר ומורכב. לא הכול מתקדם בקצב שהייתי רוצה אבל ברור לי שלקריית שמונה יש פוטנציאל עצום להיות עיר מחוז דינאמית תוססת ויוזמת עם איכות חיים גבוהה. אני חש תחושת סיפוק גדולה מעשיה, מעוד פרויקט שקודם או מתושב שהצלחתי לסייע לו. אני יודע שיש זרעים שאני שותל עכשיו ושיקצרו אותם אולי בעוד 10 שנים אבל הם תהליכים הכרחיים. יש כמובן מחירים אישיים שנגבים בעיקר מהמשפחה ואני מודה לאישתי על הגב שהיא נותנת לי זה לא מובן מאליו במיוחד על רקע ההתקפות חסרות הרסן ברשתות החברתיות ללא טעם תוך פגיעה בשמי ובמשפחתי. יש דרך ארץ וכולנו בני אדם שטועים אבל גם מאוד משתדלים ומי שלא עושה לא טועה חבל שקיים שיח כזה. דלתי פתוחה בפני כל תושב ואנחנו עם הפנים קדימה למען עירנו האהובה".

 

הריאיון תם, אך נדמה שהעבודה רק בראשיתה. כמי שמאמין שמהות העבודה הציבורית היא לשרת את הציבור, אני מאמין גם שנבחר ציבור צריך לזכור תמיד שהתפקיד הוא בפיקדון, ובבוא היום, הוא יוחזר לבעליו, הציבור. העשייה היא תוספת על מה שנעשה כבר, וכך 'דור לדור יביע אומר…' ואבן על אבן תיבנה.

אולי יעניין אותך