אצל הסינים ישנה חשיבות גדולה מאוד לתזונת האדם. לפי הסינים האוכל הוא למעשה גם התרופה פעמים רבות כשהגוף לא במצב תקין. בסין עדיין קיים מסעדה שבה יושב רופא סיני שמאבחן את האדם, רושם לו מה הוא צריך לאכול, מעביר אל הטבח, והאדם זוכה כך לתרופה היומית שלו.
אצל הסינים נהוג לומר אכול בבוקר כמו קיסר, בצהרים כמו איכר ובערב כמו קבצן. הכוונה היא להראות כמה חשובה ארוחת הבוקר, כיוון שבממלכת סין אין אדם חשוב יותר מהקיסר.
בטוח לחלוטין שרובנו דואגים להכניס את הרכב למוסך לטיפולים קבועים, וודאי לחלוטין שלא נצפה שהרכב לא ייסע ללא הדלק המתאים לו, אלא פשוט ימשיך לנסוע גם כשיגמר הדלק במיכל. בדיוק כך אנו צריכים להתייחס אל גופינו. הגוף שלנו מתפקד באופן אוטומטי, ואנו באופן אוטומטי מתייחסים אליו כאל מובן מאליו! אנו מצפים מהגוף שלנו שיצליח להסתדר בכוחות עצמו בכל מקרה, שימשיך לתפקד ללא תלונות. אך אנו מצדנו בלי לשים לב לכך יותר מידי, או בלשון הילדים "בלי כוונה", מתעללים בו קשות. הגוף מתלונן והדבר בא לידי ביטוי בכאבי ראש, בכאבי גב, בבעיות בעיכול, בהתקררויות, בפריחות העור, ואלו הן רק מקצת מהאזהרות הקטנות. האזהרות הגדולות של 'התעללות עצמית' מתפתחות למצבים חמורים כמו סכרת, מחלות לב ועוד. המזון שאנו אוכלים והמשקאות שאנו שותים מספקים לגוף שלנו את הדלק לביצוע כל הפעולות הפיסיות והמנטאליות הנעשות מדי יום. כולל נשימה ומצמוץ.
ארוחת הבוקר במקומותינו
בארצנו ארוחת הבוקר היא בדרך כלל ארוחה קלה יחסית, אלא אם כן אנחנו בחופשה בבית מלון ואז אנו טורחים לבדוק את כל המזנון ואת כל מרכיביו.
כבר בתלמוד ניתן למצוא התייחסות לחשיבותה של ארוחת הבוקר שנקראת שם "פת שחרית, יכולה לתחלואים שונים ומשונים.
מן המחקרים
כיום ישנם מחקרים סותרים לגבי חשיבותה של ארוחת הבוקר.
מחקרים רבים בדקו השפעת אכילת או אי אכילת ארוחת בוקר בילדים והמסקנות, החוזרות על עצמן תמיד זהות: הקפדה על ארוחת בוקר מזינה משפרת את התפקוד בלימודים, משפרת את מצב הרוח, ומצמצמת תופעות של אלימות, עצבנות, ובעיות התנהגות.
יש לזכור שהילדים קמים מהשינה אחרי צום של כעשר שעות. מי שרעב אינו יכול להתרכז, להקשיב, וללמוד באופן רגוע.
נמצא כי ילדים שאכלו ארוחת בוקר מרגישים טוב יותר בהמשך היום, ויש להם אנרגיה להשתתף בפעילויות הפיזיות השונות ובמשחקים. ילדים אלה מוכנים לשתף פעולה עם ילדים אחרים ומסוגלים ליהנות מאינטראקציות חברתיות. חשוב, בייחוד לילדים, שארוחת הבוקר תכיל מאזן נכון של פחמימות, חלבון ושומן. הראשונות לעיכול בגוף הן הפחמימות, הן נכנסות לזרם הדם ראשונות. ללא חלבון או שומן התהליך של העיכול הוא מהיר יותר, רמת הסוכר בדם יורדת במהירות ועלולה לפגוע ביכולתו של הילד להתרכז ולתפקד ביעילות.
במחקר שפורסם באחרונה, נמצא שאנשים שאוכלים ארוחת בוקר נוטים לצרוך פחות קלוריות בהמשך היום, בהשוואה לאנשים שמדלגים על הארוחה.
חשיבות הארוחה לפעילות הגוף
הקיבה היא אחד האיברים בגופנו שאינו נח לרגע. גם כשלא מגיע מזון, מיצי הקיבה עדיין מופרשים. מיצי הקיבה הם חומציים מאוד, ואם לא מגיע מזון זמן רב מידי לקיבה, הם יתחילו לעכל את שריר הקיבה. מכאן הדרך לאולקוס היא קצרה יחסית. זו אחת הסיבות להמלצה לאכול שש ארוחות ביום, אבל קטנות. ומכיוון שהקיבה עובדת ללא לאות, חשוב שנזכור בכל בוקר מתי הייתה הפעם האחרונה שהיא קיבלה מזון כלשהו, ונפנק אותה ואת גופנו בארוחה קלה.
חשוב מאוד לציין גם את העלאת רמת הסוכר בדם, לשם ריכוז והתעוררות הגוף. אצל התלמידים בנינו שלא יאכלו דבר כלשהו בבוקר, אפילו ארוחה קלילה מאוד, רמת הריכוז תהיה נמוכה מאוד, כיוון שהמוח לא יקבל את ה"דלק" שלו – הסוכר.
דוגמאות לארוחת בוקר
בארצות שונות נהוג לאכול ממש ארוחה חמה ומלאה, כאשר בארצות אחרות ארוחות הבוקר הן קלות בהרבה יותר. אתן כמה דוגמאות. הבריטים מקפידים בארוחת הבוקר על דייסה, ביצים ולחמניות. בצפון אמריקה מקפידים על בשר, לחם, דגני בוקר, דייסה וביצים. בצרפת נהוגה ארוחת בוקר קונטיננטאלית, כשהכוונה היא לקפה ומאפה בצידו. בספרד נוהגים לשתות שוקו חם ולידו לאכול עוגייה מטוגנת, הנקראת צ'ורוס. בסין נוהגים לאכול דייסת אורז עם חלב סויה, או דים סם (כופתאות בצק מאודות ממולאות במילואים שונים), או כמו שיצא לי לאכול כשהייתי בסין דייסת אורז עם פלפל חריף ירוק חתוך בפנים (כן כן, פלפל חריף. חייבת לציין שהמנה כלל לא הייתה חריפה, ואפילו טעימה מאוד). באזורים מסוימים בהודו נאכלת דייסת אורז עם תבלינים שונים ובתוספת אגוזים.
ניתן לראות שברוב המדינות מקפידים על אכילת דגנים שונים בבוקר, כיוון שלדגנים ישנה איכות מתוקה מטבעם, סוכר שמתפרק לאט בשונה מהסוכרים הריקים, וכך רמת הסוכר בדם תשמר.
מהקרובים אלינו
באזורנו נראה שוני רב. במצרים לדוגמא אוכלים פול. ברוב האזורים הערביים מסביבנו אוכלים פיתה עם לבנה, שמן זית וזעתר. בארץ, כאשר שוהים בבתי מלון, נוהגים לאכול ארוחה מלאה מאוד שתכלול גם ביצים, ירקות, גבינות ולחם, ארוחה זו "מחזיקה" את רובנו וכך בצהריים אוכלים פחות. אם ארוחה זו טובה לנו בחופש, למה שלא תהיה טובה לנו ביומיום?!
נכון שלא תמיד יש זמן בבוקר להכנה ואכילה של ארוחה גדולה ומלאה, אך תמיד אפשר למצוא זמן לארוחה קלילה יותר, כמו דגני בוקר או ארוחה קונטיננטאלית. חשוב להקפיד שארוחת הבוקר תהיה מזינה ובריאה, אך גם כזו שתהיה נעימה וטעימה לנו, אחרת לא נמשיך להקפיד על אכילתה. חשוב לא לאכול סוכרים פשוטים (שוקו, שוקולד) אשר מעלים באופן חד את רמת הסוכר בדם וגורמים לתופעות של עוררות יתר, קשיי ריכוז, עצבנות ואפילו היפראקטיביות. חשוב מאוד להימנע מדגני בוקר המכילים צבעי מאכל, בגלל תרומתם שלילית הידועה למצבים כמו היפראקטיביות, אסטמה ואלרגיות.
חשוב לזכור, אם אתם רוצים לעזור לילדיכם, דאגו שהם יאכלו באופן קבוע ארוחת בוקר. ארוחה זו תשפר את הריכוז והערנות שלהם, ואפילו תתרום להשתלבותם החברתית בבית הספר כיוון שיהיו ערניים יותר.
המשך התזונה היומית
כדי להמשיך לדאוג לגוף שלנו שיתפקד טוב, צריך לדאוג לאכול כ-6 ארוחות ולא להיבהל, מדובר על אספקת דלק סדירה לגוף. כשאוכלים ארוחות גדולות הדבר מכביד מאוד על מערכת העיכול. ככל שנדאג יותר לאכול ארוחות קטנות יותר לעיתים קרובות, כך למעשה מיכל הדלק שלנו יהיה מלא לאורך כל היום. חשוב מאוד לזכור: ככל שאוכלים יותר, כך הגוף לא יאגור אצלו עודפים וישחרר עודפים שקיימים אצלו. חשוב לבחור במוצרים טובים וטבעיים לתזונה שלנו, הרי אנחנו מה שאנחנו אוכלים.
עד כאן להפעם.
שאלות יתקבלו תמיד בברכה.
בברכת בריאות טובה,
אורלי אברהם מטפלת בכירה ומרצה ברפואה משלימה
052-8781954 avorly@gmail.com
