היום בערב ייצאו המוני ישראל ל'חגוג' את הסילבסטר, בדומה למליוני גויים בעולם. אז אחרי שסביר להניח קראתם ושמעתם ברחבי המדיה "איפה הכי שווה לצאת", ואיזה ליינים מיוחדים מציעים לנו המועדונים והמסעדות, ואחרי שתקראו את הכתבה הזאת, תוכלו להחליט בכנות, באיזה צד להיות. וכמובן, ביום שאחרי, כשיוקרנו עשרות כתבות על היום הזה בשלל הערוצים, ותתעדכנו איזה שמפניה נפתחה בחצות וקרעה את החברים שלכם מהפייסבוק.
אז זהו, שהפעם לא נשכנע אתכם לא לחגוג ע"י נבירה קטנה בהיסטוריה, ולא נלאה אתכם בסיפורים על מעליליו של אותו אפיפיור שנקרא סילבסטר, ואיך נגיד, לא אהב במיוחד יהודים, בלשון המעטה.
המימד שאנחנו ננסה להאיר בכתבה הזו, מדבר דווקא על ההיבדלות מהגויים ושמירת המנהגים שלנו.
גם בלי להיות אדם דתי, שמקיים אורח חיים יהודי-כשר, צריך להיות לכל אחד בלב ובשכל את הידיעה כי ה"תואר" יהודי שניתן לנו מסמל משהו. יהודי זה לא שם משפחה שניתן לשנות, זה גם לא קבוצה אתנית, אלא דרך חיים שניתנה כבר לפני 3300 שנה, ולא השתנתה עד היום. הדרך הזאת כוללת היסטוריה יפה ומחכימה, מנהגים יחודיים, שפה בלעדית וכן, גם מדינה אחת קטנה, שהובטחה לאבי האומה.
אין ספק, שבדתות אחרות בעולם ניתן למצוא המון דברים יפים וטובים, כולל הנהגות וחוקים חכמים ומועילים. עם זאת ברגע שאין לי שום קשר עם הנצרות, אני לא משתתף באירועים שלהם, בחגים שלהם, לא מזוהה איתם, אני שומר על הייחודיות שלי, ואין שום סיבה שאחגוג משהו שכלל לא קשור אליי, לתרבות שלי ולעם שלי.
בתקופת השואה, שמענו על אינספור סיפורים על יהודים שקיפחו את חייהם רק כדי לשמור על אורח חיים יהודי וכשר. הכמיהה באירופה ובארצות ערב (ובעצם בכל העולם) של היהודים לחיות בארץ שבה הכל מתנהל עפ"י המסורת, ההנהגות ומנהגים שלנו היתה עצומה. שמעתי לא פעם סיפורים מֵעולים ממרוקו שסיפרו כי דימיינו את ארץ ישראל כגן עדן אמיתי. כך גם עולי ברית המועצות לשעבר או עולים מארגנטינה למשל שסבלו מרדיפות ומאנטישמיות חלמו כל כך לעלות לארץ ישראל (שכזכור, בשנות ה-50 ואפילו ה-60 לא היתה מציאה גדולה), הסכימו לעזוב הכל עבודה, כסף, משפחה, חלומות, כדי לזכות ולגור בארץ הקודש. ולמה? כדי שלהגיע למקום שבו היהודים יוכלו לחיות כמו יהודים.
צריך להבין שאין כאן חלילה פגיעה בכבודם של הגויים, אך בכל זאת צריך להתייחס למה שחז"ל אמרו לנו: "זה כמו בשר וחלב". הבשר יכול להיות לבדו וכך גם החלב, אבל הם לא הולכים ביחד. לפי היהדות יש שילובים בעייתיים. כמו שאתה לוקח שני כבלים חשמליים, מחבר אותם ביחד ויוצר קצר, כך יש דברים שלא מתחברים ביחד בגבולות מסוימים. אז אני יכול לכבד את הנוצרי, לעזור לו. אני בעד גלובליזציה, שלום עולמי, אחוות העמים וכל המשתמע מכך, אבל עד גבולות מסוימים. השבוע פורסם מכתב של מספר רבניות הקוראות לא להתחתן עם ערבים ולא להתגודד איתם מחשש לסכנת נישואין. זה בסדר גמור כי מה שהן אומרות במילים אחרות זה 'בואו נשמור על הזהות היהודית שלנו'.
צאו לי מהבית!
כבר תקופה ארוכה שעניין הפליטים המסתננים לארץ מדיר שינה מעיניהם של תושבי תל אביב ותושבים בארץ שאיכפת להם.
אז בואו שניה נעזוב את עניין העבריינות, המחלות, החוצפה והסכנות שהם מביאים איתם, תחשבו רגע על כך שאנחנו רוצים לשמור על זהות יהודית ומדינה יהודית. אנחנו רוצים לשמור על האופי והצביון של ארץ ישראל. לא יכול להיות שכל אחד שיסתנן כאן ויגור ברחוב יזכה לבית חם כצ'ופר, בטח שלא מדובר ב-100,000 כאלה, שבשיא חוצפתם גם מנפנפים בילדיהם בטענה של "הם נולדו כאן, עזבו אותנו". זה כמו לגנוב סוודר ולברוח, וכשאתפס אומר למשטרה "אם תקחו לי אותו יהיה לי קר. מה יש לכם לב לעשות לי את זה?".
לכן, קוראים יקרים, אם תכננתם חלילה לצאת ולבלות היום בערב (מה גם שזה שבת קודש), תחשבו פעמיים אם הנשמה היהודית צריכה לשמוח בשמחתם של הגויים ובחגיהם או שמא אתם שומרים אמונים למאות הדורות שלפנינו ששמרו על מנהגיהם וחגייהם בקנאות רבה, ואפילו מסרו את חייהם למען עיצוב הדורות הבאים.
———————————————————————————————————————————————————
פרשת שבוע
פרשת וארא – אפשר ללמוד מוסר מצפרדעים?
חנניה מישאל ועזריה קידשו שם שמים. נבוכדנצר הרשע ציווה עליהם להשתחוות לצלם, ובתמורה, לא-ישרפם. אך הם למדו קל וחומר מהצפרדעים, שהרי הקדוש ברוך הוא ציווה את הצפרדעים לבוא למצריים ולשרוץ להם בבתיהם ובחדריהם ובתנוריהם אך לא כל אחד ציווה האלוקים בפרטיות לאן ילך, לבית או לתנור, אלא שכל צפרדע הלכה למקום אותו היא בחרה וזה הקל וחומר שלמדו חנניה מישאל ועזריה, שצפרדע שהייתה יכולה להיכנס לבית, נכנסה לתנור בשביל שלא יצא ח"ו לעז על הקדוש ברוך הוא שהרי ציווה אותם להיכנס גם בתנוריהם ואיזו צפרדע תירצה להיכנס לתנור ולהישרף?! אך מכוון שהקדוש ברוך הוא ציווה גם בתנוריהם אמרו הצפרדעים "נכנס לתנור והעיקר שנקדש שם שמים". רואים אנו מפה יסוד גדול בעבודת הבורא יתברך. צפרדעים עושים את רצון הבורא ואנו לא נעשה? הקדוש ברוך הוא מצווינו בתורתו הקדושה: "ושמרו בני ישראל את השבת". האם אנו לא נשמע לציוויו של מלך מלכי המלכים? שבת היא מקור הברכה. השבת הקדושה מביאה לאדם שמחה, בריאות ואושר.
פעם שמעתי מהרב קאווס שכשהלך לבית הכנסת בערב שבת, ראה אדם שוטף את מכוניתו כשהוא אם מכנסים קצרים וחולצה קצרה והוא לעומתו אם כובע חליפה ועניבה, האדם ששטף את המכונית הסתקל בכזאת בושה לעבר הרב, ובצדק, הוא מנקה מכונית לבוש בבגדי עבודה והוא הולך להתפלל לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא לבוש בבגדי שבת. והנורא מכל, כשחזר מבית הכנסת לכיוון הבית לסעוד את סעודת השבת, גם מנקה המכונית חזר, אבל מלוכלך ומטונף. ועכשיו תאמרו אתם: למי יש יותר שמחה? לאותו אדם שחזר מבית הכנסת לבוש בבגדי שבת או לאותו אדם שחזר מלוכלך בבגדי עבודה?
השבת מביאה עימה אור מיוחד אשר ניראה על פני האדם, וצריכים אנו לענגה באכילה, שתייה, תורה ושינה וכמו שנגאלנו בניסן כך נגאל בניסן וכמו שנאמר:"כי יד על כס יה" יד-הכוונה שבי"ד בניסן ימחק עמלק מעל פני האדמה, ויה הכוונה שבט"ו בניסן יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
חיים בר יוחאי
