לפני שבוע נפגשתי עם נער בן 14 בגיל ההתבגרות. כולנו יודעים שזה בדיוק הגיל הכי בעייתי, כי אתה כבר לא ילד, אבל גם לא בוגר, אך משהו במוח גורם לך לחשוב שאתה פרופסור של החיים, שהגדולים הם עתיקים, הקטנים לא מבינים כלום, ורק אתה עצמך מלך העולם הבלעדי. סוג של סגן שריף.
בכל אופן, כשניסיתי כבר לנהל איתו שיחה ברומו של עולם ושאלתי אותו מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול הוא ענה לי תשובה אופיינית לגיל הזחוח, מפורסם. זה לא משנה איך, ובאיזה תחום, העיקר להיות מפורסם. כדורגלן, שחקן או כוכב ריאליטי, זה ממש לא הנושא, אלא המטרה והיא להיות מפורסם. אז רובנו קוראים את שורות אלה ואומרים "וואלה צודק, באמת זה גיל בעייתי, בו אתה רק רוצה להתבלט ולהיות נערץ", אך גם אנחנו המבוגרים חוטאים ונופלים בכך. נכון, לא כולנו רוצים לקבל אייטם ב"חדשות הבידור", אך בכל זאת, יש לנו איזה קנאה קטנה בחייהם של אותם סלב, מוקפים מעריצים, קונים דירה במגדל יוקרתי, אוכלים במסעדה עם עוד מפורסמים ואפילו יש להם ערך בויקיפדיה.
ההתפקחות הראשונית שלי לגבי הנושא היתה אי שם בגיל 18, בגלגול הקודם שלי (טרם החזרה בתשובה). כתבתי אז באתר "נענע", והעורך הציע לי לראיין את כל פליטי התוכנית "כוכב נולד" למיניהם, ולראות איפה הם היום. אני קפצתי למציאה וההצעה, וכבר חשבתי כמה כיף יהיה לראיין את שירי מימון, גבסו, סעדו, אראל סקעת ושאר הפליטים. באותו ראיון שוחחתי עם קרוב ל-15 משתתפים. אחרי ההתרגשות באה האכזבה, מדובר בחבורה של אנשים (לאו דווקא אלה שהזכרתי) שמדברים בספינים, שטיקים ושטויות, שכל רצונותיהם מתחילים בלומר "היי גיא" ולסיים באייטם על שתיית אייס קפה עם שני קשים ב"פנאי פלוס". השיחות היו חנפניות ונראה שכל שמטרתם של כל המשפטים היא לומר "היי חבר'ה, אני כאן, לא נעלמתי, ואתם עוד תשמעו ממני". בקיצור תנו לי להיות סלבניק.
ונחזור לאותו נער שרק רוצה להיות מפורסם. האם הוא יודע מה כרוך בלהיות מוכר? האם הוא מבין מה ההשלכות של איבוד הפרטיות והאינטימיות של החיים? ברור שלא. אך בכל זאת, המטרה מקדשת את האכזבה מהשלכות הנוראיות. השבוע עמיר בניון פרסם מאמר מרתק בוא הוא משתלח על המון גורמים בתעשיית המוסיקה בארץ (כהרגלו). בין היתר הוא דיבר גם על חייו של אמן מפורסם, להלן מספר נקודות מעניינות.
"– להיות אמן במדינתנו, משמעו להיות בובה או פסל, כולל התנהלות של שקר, דיפלומטיה וחנופה.
– הפרנסה מגיעה יחד עם הרבה דאגות, מחלות וחוסר שינה.
– נמאס עד כאב מהצביעות. כולם נחמדים אליך כל עוד אתה בובה מטומטמת ששרה ומפסיקה לשיר על ידי לחיצת כפתור התקוע בגב הבובה.
– אי אפשר לשיר את מה שבאמת חושבים. אנחנו לא מוכנים לכך עדיין.
– כרגע כל אחד מאיתנו עסוק בפולחנו העצמי ובהגדלת והאדרת התדמית הכל כך נחוצה לאנשים קטנים ומפוחדים.
– נמאס מעיתונאים סוג ד' שהם למעשה מוסיקאים לא יוצלחים שמרשים לעצמם להעליב (עם לא מעט שגיאות כתיב, אגב) מוזיקאים שפשוט טובים מהם, שלא לדבר על העובדה שרובם מתפרנסים מניהול זמרים גרועים ומטה".
מחממים את הגוף והנפש
עקב גל הקור הגדול והגשמים הרבים נוצרו פניות רבות לעמותת יד עזרא ושולמית לבקשת תנורים ושמיכות לתושבי העיר הזקוקים לסיוע. מערך הסיוע הפועל בעמותה בראשות ר' שמואל מיכאל יחד עם משה עטיה הצליחו לחלק שמיכות ותנורים רבים לתושבים עם זאת יש ביקוש והעמותה תקבל בשמחה את המיותר להעביר לנזקקים.
פהשקווילים
– מידי יום חמישי משודרת תכנית נפלאה "עניין של מסורת". ברדיו "קול הגליל העליון" (105.3 FM) בין השעות 13:00 ל-14:00. התכנית מופקת ומוגשת ע"י בני הישיבה
– מידי יום מתקיימת תפילת שחרית בשעה 06:30 בבית הכנסת שערי שמיים, הציבור מוזמן.
המיסיונרים חוזרים להפיץ חומרים מסוכנים בקריית שמונה
– אחרי תקופה ארוכה של שקט, חזרו המיסיונרים להפיץ חומרי מיסיון ברחבי והעיר. החומרים הגיעו בדואר, וחולקו בעיקר בשכונת ג' בעיר. רבני העיר חוזרים ומזהירים שוב ושוב מפני המיסיונרים ומבקשים למגר (בצורה חוקית) את התופעה הפסולה והמסוכנת באופן המיידי.
– טיולי לנתיבות יתקיים ביום רביעי, ה-28 לינואר ח' בשבט 07:00 יציאה. בין היתר ביקור בקבר הבבא סאלי, וביקור אצל הרב שלום אפרגן. לפרטים, מיכאל: 052-9593304
– מידי יום מתקיימת תפילת שחרית בשעה 06:30 בבית הכנסת שערי שמיים, הציבור מוזמן.
