לפני שאני מתחיל את הראיון נכנסים למשרדו במועצה הדתית שני בחורים לצורך מתן עדות לחברם שעומד להינשא (כחלק מהליך פתיחת תיק). יש כאלה שבשבילם העובדה שמדובר ברבנות הופכת למעין מטרד מהחלק המיותר לדעתם בתהליך. הרב צפניה דרורי יושב נינוח, מאיר פנים ומקרין אהבה לחברים כמו שרק הוא יודע. מחייך, מספר בדיחה קטנה ועושה את כל האירוע למשהו חביב ונעים וגם רציני ומחייב. השניים יוצאים מחויכים ומלאי רושם מהמפגש. דמותו של הרב צפניה מגישה על מגש של זהב את היהדות היפה שלנו. כך הוא נתפס באצבע הגליל וכך מכירים אותו תושבי מדינת ישראל.
קורות חיים
הרב נולד ב-1937 בעמק יזרעאל במושב הראשון של הפועל המזרחי להוריו יצחק ורחל מיסדי הפועל המזרחי באירופה. בגיל 14 נשלח ע"י הרב נריה אל מרכז העולים הגדול בבית ליד לסייע לעולים בקליטתם בארץ והקים את גרעין הגחלת של שבט איתנים ששינה את בני עקיבא לתנועה תורנית. בנוסף לכל זה לימד בישיבת מרכז הרב וריכז קליטת קבוצות צעירים וצעירות שהגיעו מארה"ב. כך גם הכיר את אשתו שׁרי, שהגיעה לארץ מלוס אנג'לס.
אחרי עשייה מוצלחת במרכז הרב, קיבל הרב דרורי הצעה להיות רב ראשי של עיר, על רקע הידיעה שאין בקריית שמונה אטליז בשר כשר ו"להציל את העיר מהכאוס הזה".
הרב צבי יהודה הציע לרב לבדוק את הנושא. הביקור הזה בשנת תשכ"ח, לא עורר ברב הצעיר מוטיבציה יתרה להכניס את ראשו למיטה חולה. "באתי לבקר, וראיתי שהמצב מאוד מסובך", הוא נזכר "הגעתי אל שני גבאי ביה"כ אשכנזי, סיפרתי שמציעים לי להיות רב, ושאלתי אותם אם יש לי מה לעשות כאן. הם גיחכו והשיבו לי שבאותם בתי כנסת נמצאים בעיקר דוברי יידיש. הם סיכמו באמרם 'הבנים שלנו כבר התקלקלו. אין לך מה לבוא אליהם. ואנחנו? כבר זקנים. אפילו אם תצטרף לסעודה שלישית ותדבר עברית, אף אחד לא יבין אותך'.
"ראיתי שהקהילה האשכנזית רובה חילונית ושומרי הגחלת נמצאים בעולם אחר משלי. חזרתי אל הרב צבי יהודה, אמרתי 'הייתי, ראיתי, זה המצב'. בדרך כלל הוא לא נהג להגיד לי ישירות מה לעשות, אבל הפעם שמעתי ממנו דברים ברורים 'אם המצב כל כך חמור, אתה חייב ללכת לשם'".
באותם ימים היה הרב דרורי נשוי ואב לשניים. "אשתי, אף שגדלה בבוורלי הילס, לא הביעה התנגדות ואמרה 'אם נראה לך הדבר כשליחות עשה זאת, אני איתך". כשהגיעו לבדיקת אפשרות הקליטה בעיר צצו הקשיים. לרב ולאשתו לא נמצאה דירה. ורק בלחץ משרד השיכון נמצאה דירה זמנית לזוג. "המציאות היא שאני יושב באיזו חנות קטנה בגודל 12 מ"ר במרכז הקניות רסקו, ושם אני צריך לקבל קהל", מספר הרב. "הגעתי לבית הכנסת התוניסאי שם מצאתי את מערבי, תלמיד אחד שרוצה ללמוד גמרא. הגעתי למסקנה שעלי ליצור קהל יש מאין, שאין תחליף לכך שאכנס ואצור קשר ישיר עם האנשים. הבנתי שרק כך אני יכול להקיף את הקהל ולקשור אותו אליי. הקהל התחיל להתחבר, התחלתי להעביר שיעורים, וכך נוצרה המסגרת". הוא החל ליצור קשרים עם בני הקיבוצים, ליווה בעלי תשובה, ואם זה לא מספיק, ניסה להתמודד עם המצב הביטחוני הרעוע באותם ימים.
תשע שנים בתפקיד הספיקו לרב דרורי לבצר את מעמדו ולהסתער לעבר היעד הבא, הקמת ישיבת ההסדר. "עם ההחלטה על הקמת הישיבה התחלתי לשאול את עצמי מאיפה אגייס כספים. לא רציתי להיות מקושר לבני עקיבא או לארגונים נוספים. ידעתי שאני חייב להיות עצמאי לחלוטין. הלכתי לבנק דיסקונט, אמרתי שהכסף הפרטי שלי יהיה ערבות לכל מה שאוציא כישיבה. בנוסף הצלחתי להוציא קצת כסף מהרשות המקומית. כך התחלנו לזרום. משרד השיכון גם נתן כמה דירות, וציפינו לקבל גם קו טלפון". ביחד עם הרב דרורי כיהן בתפקיד ראש הישיבה גם הרב אפרים שחור (שפרש בשנת תשמ"ב ונפטר שנה לאחר מכן) שאותו החליף הרב ישראל קירשטיין, המכהן בתפקיד עד היום.
בשנים הראשונות היו הפגזות קשות בעיר. עם בניית מבנה הישיבה לא שכח הרב דרורי דבר חשוב: "בזמנו דאגתי שייבנו את גג הישיבה כשמעליו שכבת חול, ואחריה שכבת בטון נוספת, כך שאם קטיושה תפגע בגג הישיבה, היא קודם כל תתפוצץ במפגש עם הבטון, לאחר מכן תעצור בשכבת החול, ואז כבר לא תחדור את הגג עצמו", מספר הרב וממהר להדגיש ש"גם התורה שומרת. תמיד, נפלו קטיושות מסביבנו, אבל אף פעם לא נחתו ממש אצלנו, וכל תלמידנו ידעו שגם בזמנים קשים יש להמשיך בלימוד כרגיל". 
במרוצת השנים נטמעה בקהל העיר ועשרות משפחות שהקימו בוגרי הישיבה קבעו את מקום מגוריהן בקריית שמונה (ועמהן משכו גם משפחות אחרות), שיעורי יהדות שיזם הרב דרורי בקיבוצי הסביבה הרחיבו את הפעילות בתוך הסביבה, בתי המלון, ומטבחי הקיבוצים הוכשרו. הרב דרורי היה לרב של כולם.
חינוך
– מדוע לדעתך, מוסדות החינוך הדתי בקריית שמונה לא מספקים את הדרישה של הורים והתלמידים וקיימת נטישה לטובת ישיבות קטנות ובתי ספר דתיים ממלכתיים מחוץ לעיר?
"היום קיימים שני בתי ספר יסודיים בעירנו, אחד גדול יותר, עוזיאל, והשני הקטן יותר, וזאת בשל העובדה שאין כאן מספיק משפחות דתיות ששולחות את הילדים לבתי הספר. כיום הכיתות מורכבות גם מילדים שבאים מבתים מסורתיים שאין להם עניין מיוחד להמשיך ולהתפתח בלימוד תורה, ואז התוצאה היא שהם פורשים ל"דנציגר". כדי להקים מסגרת תורנית, חייבת להיות שכבה בסיסית שמעוניינת בחינוך תורני, אך בגלל עזיבת זוגות צעירים מחוסר תעסוקה במקום איני רואה סיכוי להקמת ישיבה תיכונית במקום".
– אבל בכל זאת, בשני בתי הספר ישנם עשרות תלמידים ותלמידות בכל מחזור, לא ניתן להפיק מזה תיכון ראוי?
"אם אין לך חינוך ישיבתי עמוק של לפחות 20 ילד אתה לא יכול להקים חינוך טוב בתיכון, מידי שנה אנו רואים את המספרים קטנים יותר ויותר, הצעירים עוזבים והעיר נשארת מבוגרת".
– יש פתרון?
"אם נעשה ישיבה במסגרת פנימיתית, ונביא תלמידים מבחוץ זה אפשרי. להשוואה, בגולן יש מספר ישובים דתיים, עמוסי ילדים, אז אפשר להקים להם מסגרות ראויות. וכתוצאה מכך באים גם מירושלים, טבריה וצפת וקריית שמונה כדי ללמוד שם. אפשר לומר שילדי קריית שמונה שהולכים לשם פורחים, משום שנכנסו לתוך סביבה בנויה היטב. זה לא קורה בקריית שמונה כי אין ביקוש לכך. לדוגמא, ישיבת קריית שמונה היא מסגרת פנימיתית מושכת באים אליה מכל הארץ, אבל לעומת זאת מקריית שמונה מצטרפים מעט. מכל העיר מגיע תלמיד אחד או שניים ללמוד בישיבה לכן אנחנו בבעיה".
– מה אתה אומר על התלמוד תורה החרדי "חפץ חיים" שקיים בעיר? בינתיים שם מספר הילדים בכל כיתה גדל
"המסגרת מאוד חיובית. המורים עובדים במסירות נפש, ובעיקר יש הורים שמוכנים להשקיע כסף בשכ"ל כל חודש. מה שנעשה שם מפליא, כי אתה רואה הורים שמוכנים לתת ממה שאין להם למען חינוך ילדיהם. למזלם הטוב הילדים נשארו כאן ולא בחצור כי הם הרגישו כי כאן מצליחים באמת. ישנה מגבלה שהם מלמדים תוכנית לימודים לא מורחבת. בזכות מה שהם עושים, הם יבורכו מפי עליון".
קריית שמונה
דעות
משפחת הרב ידועה כמשפחה מוסיקאלית ופסנתר גדול עומד במרכז ביתם. הרב והרבנית נוהגים לשבת יחד ולשיר פיוטים בענג שבת.
אסוציאציות
– במלחמת לבנון הראשונה ולבנון השנייה הרב דרורי נשאר בקריית שמונה המופגזת יחד עם תלמידיו וחיזק את התושבים.
– בכל יום בשעה 23:00 מעביר שיעור בביתו.
– בצעירותו עזר לפעילי ארגון "יד לאחים".
– סדר היום שלו מסתיים לא לפני 1 בלילה כאשר בבוקר הוא קם מוקדם ולומד בבית הכנסת בקומה התחתונה בביתו.
– לעולם אינו אומר "אין לי זמן" למבקשים לשוחח עמו.
– היו ימים שנאלץ לתבוע את ראש המועצה בבית משפט כדי שיתנו לו את מפתח משרד המועצה הדתית.
– לפני מספר שנים החל ללבוש ציצית תכלת, לאחר שלמד אודותיה בתלמוד ובדברי האחרונים ואז הורה לתלמידיו להטיל אותה בטלית.
– על תל אביב אמר: "מרכז החיים של העם שדבקה בו הסיטרא אחרא".
– אוהב לשתות שוקו עם קינמון.
– נוסע לכל חתונה של כל בוגר ותלמיד מקריית שמונה.
– בעל כרם קטן ומכין יין בביתו למשפחתו.
– בנו, ד"ר שיבי דרורי ובעל יקב גבעות אמר: "בכל פעם שאני חוזר לבית הוריי, אני מתגעגע ליין המתוק של אבי".
– אמר: "בוודאי שאי אפשר לחנך את הנוער כיום רק על לימוד גמרא. לנוער יש בעיה גדולה עם השקפת עולמו ועםש אמונתו, ואם לא נפַתֶח את אמונת הדור, הנערים לא יחזיקו מעמד אל מול הפייסבוק ושאר הפיתויים".
– מתלמידיו המפורסמים: הרב מוטי אלון, השר וח"כ אורי אורבך, המאייר והקריקטוריסט שי צ'רקה ושלושה מתוך רביעיית "אנדרדוס".
– כשאביו של הרב דרורי שלח אותו ללמוד בישיבה הוא אמר לו "אל תאמין לאף אחד, אפילו לא לרש"י, תלמד ותבדוק כל דבר", ומאז הוא מקפיד על זה.
– לרב תשעה ילדים – כולם נשואים. בת האחת מנהלת מדרשת תל חי והשנייה מנהלת מרכז לחינוך יהודי בעיר.
