היום ה-26 בנובמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

גם תרנגולת עיוורת מוצאת גרגיר לפעמים

נדמה שכבר לא נשארו מילים וביטויים כדי לתאר את תיאטרון האבסורד שמתנגדיו של נתניהו הקימו. מה לא נאמר?! מה כבר לא תואר?! איזה מיזם הם לא העלו, אברי מין מתעופפים, סטריפטיז על סמלי מדינה, מסע מופרך של צוללות על כבישי הארץ והפגנות מוזרות, והנה ביום רביעי האחרון, התרנגולת העיוורת מצאה גרגיר לנחמה ולזמן קצוב. התנהלות לא מקצועית של אחד מסגני יו"ר הכנסת, הביאה להצבעה לא מסודרת תוך טענות (שאומתו בסרטונים, ע"י מ"מ היועץ המשפטי של הכנסת ומזכירת הכנסת) על שהיו"ר לא קיים הצבעה שמית על הקמת וועדת חקירה לעניין ה'צוללות'.

הפעם, גם ההיגיון, גם התקנון, גם עדויות ופסיקות של מי שהיה נוכח בישיבה הוכרעו לטובת החלטתו של יו"ר הכנסת יריב לוין לבטל את ההצבעה ולקיים הצבעה שמית.

מה שביטא נכוחה את רצון הרוב המוצק מבין חברי הכנסת.

…אבל אצל מתנגדי/רודפי נתניהו אין חדש. דבק השנאה המחבר בין חברי הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, שרידי העבודה, נפלטי כחולבן וחבורתו של יאיר לפיד, עבד גם הפעם. כולם, התנפלו על דוכן היו"ר בצעקות ובנפנופיי ידיים, כאילו היינו הפרלמנט באוגנדה או בצ'צ'ניה.

גם הפעם, למגינת 'חבורת הכל עובר חביבי' האמת והצדק ניצחו, גם אם הגברת זנדברג, מלווה בשרגא יגיעו לבג"ץ..

והדבר הכי מדאיג אותי בכל הסיפר, זה מה שלא מספרים ולא מודים בקיומו. ריסוק אחד לאחד את כללי ה'משחק הדמוקרטי'. זה הפחד האמיתי, כי מה לעשות, יגיע היום (והוא רחוק) שהשלטון יתחלף (לאו דווקא לידיו של השמאל) ואז כל מי שהיה תלמיד שלהם, יהפוך למורה דרך ומנטור. או אז יממשו שונאי ישראל את חלומם הרטוב להביא לחיסולה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית והפיכתה לאמבטיית בוץ ודם בהתגוששויות ומלחמת אחים. זה לא מה שאני או כל שפוי בינינו (ולא משנה מה דעתו) רוצה. זה התסריט שבונה בשקדנות החבורה הזאת.

הגרעין המבעבע של ה'אנטי ישראליים' ו'אנטי מדינה יהודית' צובר תאוצה, ולאו דווקא מספרית, אלא תודעתית. הם פוגעים ב'פרות קדושות' ובנכסי צאן ברזל שלנו כחברה מורכבת גם ככה, במדינת ישראל.

ולסיכום נאמר, שזה מה שקורה כאשר מתעקשים להשיט צוללות על כבישי אספלט…

 

 

 

תזכרו את השם, איתי רום

השבוע עשו בתוכנית 'המקור' של רביב דרוקר כתבה על הדס שטייף. האמת?! איני מהצופים האדוקים ב'המקור', השבוע חרגתי מסירובי, ולא הצטערתי.

ובכן מדוע בכל זאת אני נדרש למה שאיני צופה בו? הדס שטייף. איני מכיר וכו' את העיתונאית שהביאה להפלתו של עו"ד אפי נווה בעקבות קנוניה בה הייתה מעורבת אישתו של נווה (נמצא בהליכי גירושין מאשתו) שמסרה לידיה של שטייף טלפון או יותר ובהם שיחות מוקלטות, שיחות בעלות נפיצות אטומית.

…נחזור ל'המקור'. הכתב איתי רום, החתום על הכתבה, עשה עבודת תחקיר ראויה, התרכז בעיקר תוך שהוא מדלג בחוכמה על ה'קליל והצהוב' וחותר בהתמדה לחקר האמת. משימה לא פשוטה בה עיתונאים רציניים יוצאים למשימות דומות, אחרי שכבר סימנו את המטרה…

רום, השתמש בכלים שהטבע העניק לו, מראה אהבלי משהו, ושטייף שהגיעה לראיון בעודף ביטחון עצמי וכמויות לא מבוטלות של שתן שלא במקומו הטבעי, חשה מאוחר מידי שאיתי רום כבר עמוק-עמוק בלפיתה סביב גרסותיה הלא מוצקות.

…נזכיר, שבתוכנית 'עובדה' ששודרה לפני זמן לא רב, ואפי נווה כיכב בה, נחשפה יריבות, שלא לומר שנאה תהומית בינו לבין פרקליט המדינה דאז, שי ניצן "הוא לא יהיה שופט עליון", חרץ נווה את גורלו של ניצן לשבט, וקנה אויב בהמתנה בהמשך.

ובכן, שטייף, עם חומר הנפץ המתקתק שהושג בדרכים פסולות (פריצה לטלפון פרטי) "פרי העץ המורעל", קוראים לזה, לא המתינה שעורכיה בתחנת הרדיו גל"צ יבדקו את הסוגיה המשפטית הכרוכה בנושא, והרימה טלפון, לא פחות ולא יותר לשנוא נפשו של נווה, פרקליט המדינה שי ניצן.

מכאן, נסללו שתי דרכים. האחת, שימוש בחומרים המשרתים את האינטרס של ניצן (איך לא…), שעל החומרים הללו ניצן גמל לה במתן הגנה מפני העמדה לדין, והשנייה, תביעת ענק אזרחית של נווה נגד שטייף על מעורבותה בהשגת והעברת החומרים מהנייד שלו לאוויר העולם ולשנוא נפשו, שי ניצן.

שטייף התגלתה כלוחמת צדק קטנה ושברירית, על אף התדמית האימתנית שדאגה היא וחבריה ליצור כמחסלת גברים סדרתית.

בסיום התוכנית יצאתי עם מספר תובנות. הראשונה, שהדס שטייף בכל זאת בן אדם, ולא מלאך סופר סטאר. השנייה, בשל היותה בן אדם, אז גם היא בסופו של דבר תעמוד בפני מישהו (איתי רום) שינער אותה היטב, ומרעמת שערה ינשרו מספר 'נחמות'. ומסקנה אחרונה. שהגיע הזמן שעיתונאים/יות יבחרו תפקיד אחד משלל התפקידים: חוקר, שופט או תליין.

עיתונאי טוב הוא זה החוקר, מגלה וחושף, ומעביר הלאה את המקל במרוץ אחר האמת.

שטייף, שהשתן עלה לה לראש, שיחקה את שלושת התפקידים יותר מידי זמן, ופגעה ביותר מידי חפים מפשע, עד שהגיע איתי רום ובמלאכת מחשבת התמקד במשימה העיתונאית, חקר האמת, וכנראה שגם מצא אותה.

 

 

 

כל הכבוד לבנימין נתניהו ראש הממשלה ויולי אדלשטיין שר הבריאות

היציאה מהסגר הקורונה הפך לסוג של אולימפיאדה להורדת ידיים והתחנפות לציבור הבוחרים.

זה כל כך עלוב לראות ולשמוע שרים מצהירים קבל עם ועדה שהם 'יעשו הכל ולא יוותרו, עד אשר קבינט הקורונה ייעתר לתביעתם לפתוח את העסקים שתחת משרדם'.

שר התרבות, שרת התחבורה, שר האוצר, שרת האזרחים הוותיקים ו(תשלימו את החסר), כולם ביחד וכל אחד בתורו מאיימים ותובעים לשחרר את 'נתיניהם' מחובת אי החזרה לפעילות.

ומי שעומד איתן כנגד הדרישות המופקרות הללו, הם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין.

מה שמפתיע, שהשרים הללו מוכנים להקריב חללים, ובלבד שיוכלו לומר בבחירות "נלחמתי בסגר שיחזירו אתכם לעבודה!". כמה נמוכה, טיפשית וחסרת אחריות ההתנהלות הזאת.

חשבתי, שאחרי לקחי היציאה מהסגר הראשון תהיה הסכמה רחבה בין השרים שיציאה מהסגר, שלא לפי כללי הברזל של 'מותר ואסור', תהיה קטסטרופה כללית.

יש לקוות ששרי ישראל מגלים אחריות ועמדתם הפופוליסטית היא כלפי חוץ ולצורך זמני של ריצוי הציבור, ובפועל אכן הם מתנהלים באחריות הדרושה.

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad