היום ה-21 בינואר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

האם השמאל הפנים שכללי המשחק הדמוקרטי מחייבים גם אותם

הדברים נכתבים כאן כאשר ברקע מתגלגל 'רימון ההלם' הפוליטי שהשליכו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש לשכתו בעבר, ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. קולות הנפץ מפחידים יותר מהנזקים שעלול לגרום הרימון, להוציא מכת הדף לא נעימה.

אני לא יודע אם בוז'י וחבריו אוכלים את הלב מכך שהמשא ומתן נכשל ומהלך ההצטרפות לממשלה קרס או מתרגיל ההסחה שעשה נתניהו לבוז'י, לחבריו/חברותיו ציפי ושלי, לפרשנים ולכתבים הפוליטיים (ששוב הוכיחו שפרשנותם איננה טובה מדעתו של כל קורא סביר בעתון, מאזין ברדיו או צופה בטלוויזיה).

האמת? זה כבר לא משנה. המחנה הציוני בו פעילים אנשי שמאל רדיקאליים באלף ואחת מסכות, ואנשים ציוניים עם קבלות ומעשים, לא יכול להמשיך ולשקר לציבור ולעצמו, והמהלך של היו"ר בוז'י חשף את פרצופם של אלה שהמפלגה עבורם היא מכשיר לקידומם שלהם ולא פלטפורמה עליה נושאים את טובת עם ישראל.

מסתבר, שאין חדש בעבודה ומה שהיה הוא שקרה. יו"ר הוא מטרת דמות פוליטית שחייבים 'לחסל' ולהמשיך ליו"ר הבא. מבחינתם, אין ליו"ר מפלגת העבודה תפקידים נוספים, כמו למשל התפקיד הקטן למצוא את הדרך לקידום השלום ומניעת המלחמה, הדברת העוני והגדלת מקומות התעסוקה, ועוד נושאים שהחברים והחברות נושאים לשווא על לשונם בדרך לכיסא הח"כ.

מי שיצאה עקום מהמהלך היא לא אחרת משלי יחימוביץ'. האישה שהייתה יו"ר המפלגה והפסידה ליצחק הרצוג, עטתה אגרופנים, שלפה את הציפורניים ואת ציפי ובצעדי בלט קלילים עשתה פליק פלק ליו"ר בוז'י.

מעשה היירוט, הלא חברי של השתיים, בתמיכה של ח"כ מרגלית (היחידי שהיה ויש לו מה להפסיד מכניסת העבודה לממשלה), כיבוי זיק של תקווה למחנה הציוני להיות שותפים במהלכים היסטוריים שעומדים לפני ההנהגה הישראלית בימים אלה של חוסר וודאות.

הציניים בשמאל מסמנים עוד וי על מהלכי הטרפוד לנסות ולהביא מזור לציבור הישראלי אם בחיסול העוני ודאגה לצעירים, אם בניסיון לבדוק (בפעם האלף) אם כוונותיהם של הפלסטינים לשלום ועוד שורה ארוכה של נושאים ועניינים שזו מהות העבודה הציבורית.

עוד יסתבר שהצמד שולי-ציפי עשה את אחת מן הטעויות הקשות שלו בטרפוד המהלך של בוז'י.

ובאשר למנצח הגדול, אביגדור ליברמן.

ראשית, נאמר ששוב היינו עדים ל'יום כיפור' של התקשורת הישראלית. שוב היהירות והנפיחות של לא מעטים בקרב העיתונאים והפרשנים הביאה לעיוורון באבחנה שבין בוז'י לליברמן. הכל נעשה מתחת לאפיהם, מתחת לרדאר התקשורתי. ושוב, אני מוכן להמר, הם לא יכו על חטא ולא ילמדו את הלקח. להם מותר.

לאלה הפוסלים את כשרותו של ליברמן לכהן כשר ביטחון אומר. הפעם נתפסתם לא מוכנים. מחסני החירום של הנשק הקטלני התגלה או יתגלה כנשק חלוד. הפעם האובססיה לפגוע בנתניהו באמצעות פגיעה בליברמן (נבירה במשפטים, באמירות ובמעשים שלו בעבר) תתגלה כחסרת תועלת כי הבלוף של המתנגדים התגלה. חוקים טובים רק כאשר הם מיושמים על המחנה האחר הימין, להם מותר הכל כל הזמן.

כללי המשחק הדמוקרטי ישוחקו עד תם, כל עוד מדובר בנתניהו וליברמן.

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad