היום ה-03 ביולי , 2020

Select your Top Menu from wp menus

זיכרונות קריית שמונה

מזי מלכה בת קריית שמונה אם לסהר בן השמונה עשרה ויהלי בת השבע, מנהלת המוקד העירוני עומדת מאחורי דף הפייסבוק "זיכרונות קריית שמונה" שהפך לשיחת היום בין תושבי העיר בעבר ובהווה.

לפני מספר שבועות פתחה מזי דף בפייסבוק תחת הכותרת "זיכרונות קריית שמונה", ולא האמינה לגל ההדף שחטפה.

הנה סיפורו של הדף ועוד סיפורים וגילויים שהביא דף פייסבוק אחד.

 

מזי, איך עלה הרעיון לפתוח דף בפייסבוק דווקא בנושא הזיכרונות?

מזי "יום אחד כשראיתי את כול הוויכוחים וההשמצות בפייסבוק עלה בדעתי שאפשר לנצל את המדיה הזו גם לדברים חיוביים ולכן פתחתי את הדף "זיכרונות" בפייסבוק. ידעתי שיש צימאון וגעגוע בלב של הרבה אנשים, אבל, גם אני הופתעתי מהצורך העז להתחבר לשורשים וכמה אהבה יש לאנשים לקריית שמונה. אנשים שגרו בה בעבר ושגרים בה עד היום. אפשר לעזוב את קריית שמונה אבל, קריית שמונה לעולם אינה עוזבת אותך וקושרת אותך בעבותות של אהבה".

 

כמה חברים מונה הדף נכון להיום?

"בדף זיכרונות חברים היום כמעט 3000 חברים וגם אני הופתעתי כמה צימאון יש לתושביי העיר מהעבר ומההווה לגעת בשורשים שלהם. אני די מופתעת ממידת הצלחתו".

 

העוגן האולטימטיבי לשמור על השפיות כאשר אתה לא במצב רוח טוב או שנמצא במשבר, זה לשוט אל העבר, אל המקום החמים נטול הדאגות והבעיות המעיקות. המקום הכי קרוב לרחם המגונן, החמים והמוגן. זהו הסוד העומד מאחורי הנהירה אל הדף של מזי בפייסבוק.

 

אני מניח שלא רק תושבי קריית שמונה הגיעו אל הדף. מה המשותף לזיכרונות?

מזי "הדף ממגנט אליו תושבים מכל הארץ, מקצוות שונים בעולם ואת כולם מאחד הזיכרון מנוף ילדותם.

ילדיי המקום לדורותיהם בעבר ובהווה מעלים תמונות מילדותם, חלקן משנות החמישים והשישים בשחור לבן, חלקן טבולות בצבע וככל שהשנים מתקדמות כך ניתן לראות צבעים חדשים. התמונות, לעיתים קרובות מתארות אירועים חשובים בחיי הפרט, לדוגמא: ימי הולדת, חתונות ואירועים אחרים, וכן מועלות תמונות המתעדות אירועים: קולנוע שניר, הסנדוויץ' של זלמן, חניכת רחובות, תמונות של אנשי ציבור וכו…

הקבוצה יצרה באופן הטהור ביותר גל של געגועים, לחברי הילדות לשכנים לבניי משפחה למה שהיה פשוט תמים ושבזמנו הסתפקנו בו", אומרת מזי.

 

הצימאון של רבים מילדי העיר ואלה שהגיעו אליה בשנותיה הראשונות, אוצרים זיכרונות ילדות טהורים, תמימים של נוף ילדות קסום שאיננו עוד.

קריית שמונה זכתה במתת אל ששום עיר בישראל לא זכתה לה. ג'ונגל עבות, מים חיים זורמים בתוך העיר בינות הבתים ואוויר צלול ונקי המאפשר לך להביט אל עבר האופק הכי רחוק שקיים.

 

מה קרה מהרגע שהדף עלה לאוויר. סיפור מיוחד, אם יש לך ?

מזי "עד מהרה החלו חבריי הקבוצה לחדש ימים כקדם, ואף נערכו מספר פגישות מחזור. סיפור מחזור ט"ו בית ספר קורצ'אק.

הכל החל כאשר אבנר ממן, אשר עבר מקריית שמונה ומנוף ילדותו כשהיה תלמיד כיתה ה', החל לנסות ולאתר את חבריו לכיתה.

אבנר שיתף את חבריי הקבוצה וסיפר שהוא חש נעקר כאשר משפחתו החליטה במהלך 1975 לעזוב את העיר.

אבנר ציין שהגורם המרכזי לעזיבה היה הצורך בטיפול רפואי עבור אימו וסיפר עד כמה הוא מתגעגע לחבריו מהילדות. מיד נרתמנו למשימת האיחוד יחד עם חברים נוספים".

 

זה מדהים ובלתי נתפס כיצד הרשת החברתית אשר לדאבון לב לעיתים מנוצלת לרוע, הפכה באחת לקרש ההצלה של מחזור שלם, מחזור שהקשר בין התלמידים נותק או לא נשמר מסיבות אובייקטיביות.

 

מזי "ביום רביעי לפני כשלושה שבועות נפגשו בוגרי בית הספר קורצ'אק מחזור ט"ו אשר סיימו את לימודיהם ב-1977 בכפר מסריק בהתרגשות גדולה ובערב שלא ישכח. בעקבות סיפור זה נרתמו עוד מספר מחזורים וכעת הם עוסקים ביצרת מפגש".

 

יש עוד סיפור שהחיה קשרים מן העבר?

מזי "כן. הסיפור של אורית דודו סגל. אורית פגשה את הדף באופן אקראי ומאז היא אחת הדמיות המובילות בדף.

הוריה שלמה ושושנה דודו הגיעו לעיר בשנת 1956 אביה עבד בעירייה בהנהלת חשבונות ואמה עבדה במערכת החינוך בעיר והייתה אחראית לעיצוב וחינוך ילדים רבים בעירנו.

משפחתם התגוררה ביצחק שדה 10. בתמונה שלפיכם אורית ואמה ממתיקות סוד באחד מהמפגשים".

 

אחד הסיפורים המכוננים של קריית שמונה הוא הרצח הנתעב של המחבלים בחול המועד פסח תשל"ד, בה נקטפו חייהם של שמונה עשר מתושבי העיר ועוד קצין צה"ל. האירוע הזה מהווה אבן דרך בתולדות קריית שמונה ואחת הניצולות הייתה איריס שטרית שאיבדה את משפחתה.

 

– נדמה לי שאחד מרגעי השיא היה הצטרפותה של איריס שטרית לדף הזיכרונות.

מזי "איריס שטרית היא הילדה של כולנו. איריס היא בין הניצולים הבודדים ששרדו את הטבח הנורא בפסח 1974.

איריס שטרית שכלה את אימה ושלושת אחיה בטבח הנורא ולאחר הטבח היא ואביה עזבו את העיר ו'זיכרונות' החזירו אותם הביתה. כיום איריס בין המשתתפים הפעילים בקבוצה, נוכחותה מרגשת ואפשר ללמוד מתגובותיה עד כמה היא שמחה לחזור הביתה".

 

 

יש גם סיפורים אשר חוצים ימים ויבשות, אחת מהן היא סיפורו של מישל רביבו השוהה באנגליה.

 

– יש עוד סיפור, מישל רביבו..

מזי "כן. דמות בולטת נוספת אשר דואגת להעלות המורל ומצב הרוח תוך כדי טיבול בפנינים מהשפה המרוקנית הוא מישל רביבו בן למשפחת רביבו המוסיקלית אשר מתגורר בימים אלו באנגליה. הוא ממש מעלה חיוך על פניהם של רבים ונותן ביטוי הומוריסטי לחוויות מן העבר. בדומה לו משתתפים ופעילים חברים נוספים ממקומות שונים בעולם".

 

– לסיום מזי, מה את אומרת היום על פתיחת הדף "זיכרונות קריית שמונה"?

מזי "קריית שמונה היא פסיפס ענק של אנשים טובים ואני מאושרת שהייתה לי את הזכות לעשות משהו טוב למען העיר הזאת ולמען ילדיי, כי "זיכרונות" זו בעצם האדמה שמחבקת אותנו, השורשים שאוחזים אותנו וגעגוע למה שהיינו וְלְמָה שהיינו רוצים להיות".

אכן, אין מה להוסיף על הסיכום הזה.

אם יש לכם סיפור, תמונה או חוויה שאתם רוצים לשתף בה אחרים, אתם מוזמנים להצטרף לדף הפייסבוק "זיכרונות קריית שמונה".

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad