היום ה-22 באוקטובר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

מאחורי הקלעים של משתה פורים

שאלתם את עצמכם פעם למה מתחפשים בפורים? אם תעשו משאל רחוב רוב האנשים יאמרו לכם שהסיבה היא "ונהפוך הוא". הרי כל האירועים שקרו במגילה התהפכו ברגע האחרון, במקום שהפרסים ישמידו את היהודים, היהודים נפרעו משונאיהם, במקום שמרדכי ירכיב את המן על הסוס, קרה ההפך, ובמקום שי"ד באדר יהפוך ליום אבל ויגון, הוא הפך ליום משתה ושמחה. אבל מעבר לכך, ישנו מדרש שמבאר את העומק של אותו לילה שבו נדדה שנת המלך אחשוורוש. אסתר המלכה הזמינה את המן ואת המלך פעמיים למשתה, יום אחרי יום. במשתה השני נאמר במדרש שאסתר נהגה בהמן גינונים מיוחדים. זה גרם למלך טרדות שונות: מה פתאום היא מזמינה אותו למשתה? בהמשך, אחשוורוש קם לעשות סיבוב בגן, והמדרש אומר שבאו מלאכים שהתחפשו לבנים של המן, והתחילו לעקור את הפרחים והצמחים המיוחדים שהיו בגינה. אחשוורוש נתקף זעם ושאל 'מי אמר לכם לעשות את זה?'. הם ענו 'אבא שלנו'. זה שורש המנהג, המלאכים שהתחפשו לבניו של המן. כל המאורעות האלה גרמו לאחשוורוש לנדודי שינה, והרעיון הוא כזה: חז"ל אומרים שבכל מקום במגילה שבו כתוב 'המלך', הכוונה היא גם לקב"ה. כלומר, כשעם ישראל סובל, כביכול גם שנת הקב"ה נודדת.

סיבה נוספת קשורה לחרבונה. במגילה כתוב 'ויאמר חרבונה גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי'. אומר המדרש שחרבונה אמר לאחשוורוש שהמן אמר לו שהעץ שהוא הכין למרדכי יהיה טוב גם עבור המלך, כלומר הוא היה רוצה לתלות שם גם את אחשוורוש. זה השלים את הפאזל שהמן רוצה כביכול לכבוש את כסא המלך. לחרבונה היה כאן תפקיד מרכזי, וחז"ל אומרים שחרבונה היה למעשה אליהו הנביא בתחפושת, והוא זה שהציע לתלות את המן. זכר לכך נוהגים להתחפש בפורים.

 

נישואי תערובת בארמון

אסתר המלכה, גיבורת המגילה, אמנם הצילה את היהודים אך בסופו של דבר נותרה נשואה למלך רשע, עריץ וטיפש, וגם… גוי. מה גם שבנם המשותף דריווש חי כגוי. ניתן לשאול את עצמנו איך היא הסכימה להתחתן עם גוי רשע, וזאת במקביל לכך שהייתה נשואה למרדכי. ראשית כל צריך להבין שמשמעות של מלך באותם ימים זה לא מסוג המלכים שאנחנו מכירים, ולכן לא הייתה לה אפשרות להתנגד, אך עם זאת, ניתן לתהות למה לא מתה על קידוש השם? הרי כתוב בשולחן ערוך, שצריך להרג על קידוש השם כאשר נדרשים לעבוד עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות אפילו שלא בשעת שמד. לכאורה אסתר נדרשה לגילוי עריות, כלומר ליחסים אסורים, ולכן היא הייתה צריכה להיהרג על קידוש השם. הגמרא (מסכת סנהדרין) אומרת 'אסתר קרקע עולם הייתה'. הרמ"א כותב בלשון אחרת שאם אונסים אישה, אם האישה עוברת את העבירה באופן פאסיבי, אין צורך להיהרג.

אך מלבד הגמרא יש הסבר הגיוני מאוד בכך שהיא ראתה תועלת עצומה לרבים. בשולחן ערוך כתוב שכאשר אדם רואה שבעקבות עבירה אחת שהוא יעשה תבוא תשועה לרבים, מותר לו לעשות זאת. (כמו בסיפור של יעל שהייתה עם סיסרא כדי להחלישו).

הסבר נוסף ניתן ללמוד מהאר"י הקדוש שגילה שמרדכי ואסתר היו במדרגה רוחנית מאוד גבוהה, והם אף ידעו להשתמש בשם המפורש, כלומר בקבלה מעשית. האר"י כותב שעל ידי שמות אסתר הייתה משביעה שֶדָה שהייתה מתלבשת בדמותה ונשלחת לאחשוורוש. כלומר היו לה שיטות כיצד להינצל מהבעייתיות של המצב. ואגב, לפי הסוד הבן שלה דריווש לא היה בנה האמיתי, אלא של השדה.

 

למה דווקא אוזניים, ולמה דווקא של המן?

האמת שמלבד ספרי חסידות אין קשר אמיתי בין אוזני המן פורים. בחסידות קראו לזה המן טאש, (ביידיש). בעברית זה 'תיק המן', כאילו תפרו לו תיק. משם זה נפוץ, ובלי שום קשר, כמנהג היהודים אנחנו דואגים לקשר כל חג לאוכל.

יש עוד סיבה מעניינת, שמצביעה על המגן דוד שמסמל את קידוש החומר, משולש עם החץ כלפי מטה, שזה החלק הגשמי, ועליו משולש כלפי מעלה, שזה החלק הרוחני. השילוב ביניהם מביא את האדם לשלמות, בבחינת קידוש החומר. אוזן המן מייצגת את המשולש הגשמי, החומרי. מכיוון שפורים הוא חג יותר חומרי, אכילה, שתייה ויין, מזכירים לנו שהמשולש הזה הוא רק חצי מהמגן דוד. שצריכים לזכור גם את המשולש השני עם השפיץ למעלה, שמסמל את הרוח". ואם שאלתם לפרג, לשוקולד ולשאר המילויים אין באמת סיבה או מקור, אלא סתם כדי שיהיה טעים.

 

 

צדקה

נוהגים לתת צדקה לפני פורים, מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו הזמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר לצורך קרבנות הציבור. והמנהג לתת שלוש מחציות, כנגד שלוש פעמים שנאמר 'תרומה' בפרשת שקלים. ונוהגים לתת אותם בתענית אסתר בשעת המנחה. בימינו המטבע הנפוץ הוא שקל, ואם כן כדי לקיים את המנהג יש לתת לצדקה שלושה חצאי שקלים. ויש אומרים לתת שווי של מחצית השקל כסף. כמה זה? תלוי לפי איזה שיטה אתם הולכים, אך בגדול מדובר בין 20 ל-30 שקלים, אך מי שבמצב כספי דחוק יכול לתת אפילו מטבע אחד ודי בכל (לפיו דבריו של הרב רפאל סבתי שליט"א).

 

קריאת המגילה

ארבע מצוות מקיימים אנו בחג הפורים, הראשונה היא קריאת המגילה, השנייה: משלוח מנות איש לרעהו, השלישית: מתנות לאביונים, והרביעית: הסעודה והמשתה או במלים אחרות 'שמחה'. ונתחיל בהלכות קריאת המגילה.

המצווה הראשונה שאנו מקיימים בחג הפורים היא קריאת המגילה. מיד לאחר תפילת ערבית קוראים את מגילת אסתר ממגילה כשרה ובטעמי המקרא. וכן למחרת לאחר תפילת השחרית קוראים את המגילה, נמצא אם כן שהמגילה נקראת פעמיים, פעם אחת בלילה ופעם אחת ביום.

גם נשים חייבות בקריאת המגילה, למרות שנשים פטורות מכל מצוות העשה שהזמן גרמן (כמו מצוות נטילת לולב שחיובה רק בחג הסוכות) מכל מקום לעניין קריאת מגילה גם נשים שייכות, שאף היו תחת אותה הגזרה ואף הן ניצלו על ידי אותו הנס.

 

סעודת הפורים

חשוב לקיים את הסעודה בצוותא, יחד עם חברים ידידים ובני משפחה, ולכן הרוצה לקיים את מצוות הסעודה והשמחה בהידור, צריך לתכנן מלכתחילה את עריכת הסעודה יחד עם חבריו או עם בני משפחתו.

זמן הסעודה הוא דווקא ביום, ואמנם גם בלילה כתבו הפוסקים שצריך להרבות במאכלים טובים במשתה ובשמחה, אבל עיקר השמחה והסעודה צריכה להיות ביום, ומי שעשה את סעודתו בלילה, לא יצא ידי חובה.

 

שתיית היין

המצווה הבולטת והייחודית שבמצוות הפורים היא ללא ספק המצווה לשתות יין ולהתבשׂם. היסוד לזה הוא בפסוק ממגילת אסתר שבו נאמר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה". בכל הימים הטובים כסוכות ופסח נאמר בתורה שמצווה לשמוח, אולם כאן נאמר בפרוש 'משתה', כלומר יש מצווה להרבות בשתיית יין. וזאת משום שכל הנס אירע על ידי היין, ושתי נטרדה במשתה היין ובאה אסתר במקומה, וכן מפלתו של המן הייתה על ידי משתה היין, מכאן שבפורים מתגלה הצד החיובי שבמשתה היין.

כתוב במסכת מגילה (בגמרא): "חייב איניש לבשומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". ובתרגום לעברית: חייב אדם להתבשם בפורים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. אלא שהשאלה היא מהי משמעות המילה להתבשם? האם להשתכר ממש או רק להרבות בשתייה באופן שהאדם ירגיש שמחה אבל לא להשתכר ממש? וכן יש לברר מהי כוונת ההגדרה "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", האם צריך להגיע ממש לשכרות עד שאין מבחינים בין המן למרדכי, או שהכוונה עד ולא עד בכלל, כלומר לעצור את השתייה לפני המצב של אי ההבחנה.

פוסקים רבים דנו בזה ובכל אופן הכלל הוא שצריך להרבות מעט בשתייה, כלומר כל אדם ישתה מעט ממה שהוא רגיל ביום יום. ולכן אם אדם שותה כוס יין אחת ביום, ישתה שתיים. לדעת הרמב"ם לשתות ולהגיע למצב בו אדם יצטרך לישון ואז בשנתו לא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי.

חשוב לזכור שצריך לעשות את המצווה הזאת לשם שמיים ולא לעבור על שום עבירה תוך כדי שכרותו. ידוע שהיין מגלה את טבעו הפנימי של האדם, שנאמר: נכנס יין יצא סוד, ואדם מגושם המרבה בשתיית היין מתנהג כבהמה, אך לעומתו אדם אשר מטבעו הוא טוב ועדין הנפש, דווקא שתיית היין מגלה את פנימיותו הטובה, והוא מרבה באהבת ישראל ובשבח והודאה להשם יתברך.

 

 

משלוח מנות

מצד הדין די לשלוח שתי מנות לאדם אחד, כדי לצאת בזה ידי מצוות משלוח מנות איש לרעהו. שתי המנות יכולות להיות שתי מנות של בשר בטעם שונה, או מנה אחת של בשר ואחת של דג, וכן עוגה יכולה להיחשב כמנה אחת, ושתי עוגות בטעמים שונים כשתי מנות. אבל אם שולח לחברו דבר שאינו נאכל, כגון ספר או בגד יפה, אפילו שמתנה זו תהיה יקרה, וחברו ישמח בה מאוד, לא יצא בה ידי חובת משלוח מנות, כיוון שאי אפשר לאוכלה מיד, ומשלוח מנות צריך להיות ראוי לאכילה מיידית.

בקבוק של משקה נחשב גם כמנה, ולכן השולח לחברו בקבוק יין ועוגה, יוצא בזה ידי משלוח מנות.

כדאי להזכיר כאן, שלדעת ה'חיי אדם' יש עוד תנאי במשלוח המנות, לא מספיק רק שהוא יהיה מורכב משתי מנות, אלא צריך שתהיה שמחה למי שמקבל אותו, ואם שלחו משלוח פשוט לאדם שאין לו בו שמחה, אין יוצאים בו ידי חובה. ואמנם שאר הפוסקים לא הזכירו תנאי זה, שתהיה מהמנות שמחה למקבל, אך מכל מקום כתב בעל ה'משנה ברורה' שרצוי להיזהר בזה לכתחילה.

 

מתנות לאביונים

כל המרבה במצוות מתנות לאביונים הרי זה משובח, וכבר פסק הרמב"ם שעדיף שסכום הכסף שמייעדים לצדקה יהיה גבוה מהסכום המיועד למשלוחי המנות וצרכי הסעודה.

אך מצד הדין די בשתי מתנות לשני עניים, לכל עני מתנה אחת. ומהו שיעור המתנה שצריך לתת לעני? לא נאמר, ולכן הבינו הפוסקים שאפילו בפרוטה אחת אפשר לצאת מן הדין. ויש אומרים שהמתנה צריכה להיות בסכום שאפשר לקנות בו סעודה. וכאמור כל זה רק מצד הדין, אבל למעשה טוב להרבות עד כמה שיותר במתנות לאביונים.

אגב, אם אדם לא מוצא אביון במשך הפורים, יכול להשאיר אצלו את הכסף ולתת כאשר יזדמן לפניו עני. ולכן ראוי להפריש כבר בבוקר יום הפורים את הסכום המיועד למתנות לאביונים, וכאשר יזדמן לפניו עני יתן לו, ואם לא יזדמן, כבר קיים את המצווה בזה שייעד סכום כסף למתנות לאביונים.

 

 

מלאכה בפורים

אין לעשות מלאכה בפורים, אך מותר לעשות מלאכה שהיא לצורך החג ולצורך השמחה. אך מלאכות שאינן לצורך החג אסורות, ויותר מזה אמרו חז"ל: כל מי שעושה מלאכה בפורים אינו רואה מאותה המלאכה סימן ברכה.

אלא כך הוא סדר יום הפורים, בבוקר ילך לבית הכנסת לתפילה ולקריאת המגילה, לאחר מכן ישלח מנות לרעיו, ויחלק מתנות לאביונים. ואת הסעודה נוהגים לערוך לאחר חצות היום לאחר שיתפלל את תפילת המנחה, וכתבו הפוסקים, שטוב לעסוק בלימוד תורה קודם שמתחיל בסעודה.

 מתחפשים, אוכלים אוזני המן, מפרגנים במשלוח מנות ואפילו משתכרים. פורים זה החג הכי שמח, אבל לא כולם יודעים למה באמת אנו חוגגים אותו. אז הנה תשובות לשאלות שלא בטוח ששאלתם את עצמכם, אבל בטוח תהיו סקרנים לגלות אותן. למה מתחפשים, איך זה שאסתר הצדיקה התחתנה עם גוי ומה הקשר של אוזני המן ופורים? שאלות רב מפי הרב שלום לוי שליט"א לחג הפורים

 

פה-שקווילים

 

כמידי שנה תתקיים קריאת מגילה לנשים בבית הכנסת של אחוות לוחמים (מלון הצפון) מפי הרב רפאל סבתי שליט"א ביום רביעי בשעה 20:00 (גברים: מנחה ב-17:00, ערבית ומיד אחר כך קריאת מגילה ב-18:00).

אולי יעניין אותך

Bottom ad