היום ה-22 ביולי , 2018

Select your Top Menu from wp menus

מדינה יהודית-דמוקרטית או חוק הלאום שיעור בהיסטוריה

כשיש ויכוח על עובדות, במיוחד עובדות מהותיות כמו 'מדינה יהודית', חוזרים למקור, ל'מגילת העצמאות'

העובדה ש'מגילת העצמאות' כתובה בשפה מאוד-מאוד בסיסית, השמאלנים מבינים מתוך קריאתה דברים אחרים.

ראשית, מדוע "מדינה יהודית דמוקרטית?!" ולא "מדינה דמוקרטית יהודית"?". פשוט מאוד. ה'יהודית' מכילה את ה'דמוקרטי', ולא להיפך. היהדות המציאה את המושג "אחרי רבים להטות', ולא שום הוגה דעות או פילוסוף, אלא אם כן עשה 'העתק-הדבק'. ועל זה לא נתווכח עכשיו…

…בעקבות המהלכים האחרונים של תומכי 'חוק הלאום' ובראשם ח"כ אבי דיכטר, לקדם ולהביאו לקריאה שנייה ושלישית, קמו לתחיה מספר ח"כים וח"כיות כמוצאי שלל רב בהתנגדותם.

אחת מהמתנגדות הבוטות היא ח"כ ציפי לבני, שלצורך הצדקת עמדתה נגד, היא לא בוחלת בשום טיעון. המילים והמושגים "דמוקרטיה, דיקטטורה, מושחתים" והמשפט האלמותי כלפי בנימין נתניהו "יחד, נוריד את הזבל" כבר לא גורמים לה ריגושים ומפלס האדרנלין שלה זקוק למנות חריפות יותר של גירוי, שלא נאמר ארס.

הכישרון של ליבני להפוך שחור ללבן, ומושחת לנקי כפיים, ולהיפך, שלח אותי להביא ציטוטים אחדים מ'מגילת העצמאות' המקורית, עליה מסתמכת ח"כ לבני בבואה להשחיר את פניו של ח"כ דיכטר והתומכים בחוק הלאום, ועל הדרך לספק תחמושת לשונאי ישראל, בארץ ובעולם.

אז הינה ח"כ לבני נלך למקור.
"בארץ-ישראל קם העם היהודי…". הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל הכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו, ולא משהו אחר. אם רצה, יכול היה לבחור ממאגר המילים הבלתי נדלה בעברית צירופי מילים ומשפטים אחרים.

נדלג על הסופרלטיבים המקשטים מסמכים מכוננים כאלה ונצמד למהות. והמהות קושרת באופן ישיר ובלתי אמצעי בין 'העם היהודי' ל'מדינה יהודית'.

ולספקנים מבינכם, לא רק שלא מדובר בהמצאה עכשווית של המושג 'מדינה יהודית', החותמים על 'מגילת העצמאות' טרחו להכניס את המשפט הבא, כנראה בשביל ח"כ ציפי לבני וחבריה המתכחשים לעובדות ההיסטוריות "חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל", לא רק שלא מדובר ביצירה חדשה, 'הקמה', אלא מצוין בפרוש 'חידוש המדינה היהודית…', והרי חידוש יכול לבוא רק אם בעבר הייתה מדינה יהודית…

אם עד כאן ה'ויכוח' הוא בתוכינו, הפיסקה הבאה עונה גם לאחת הטענות של השמאלנים באשר ל'אומות העולם' שלא יקבלו את 'חוק הלאום' וש'זה יביא עלינו אסון'.

מתוך 'מגילת העצמאות': "ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל (האו"ם, זה לא אומות העולם?!. ה.ב.א). העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.
זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית". ציפי, אומות העולם מדברים אלייך…

ושוב מתוך 'מגילת העצמאות' "… ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".

זהו, נעצור כאן עם הציטוטים מ'מגילת העצמאות' ונשאל.

מדוע ח"כ ציפי לבני וחלק מחבריה בשמאל מתנגדים להפוך לחוק את מה שנאמר ב'מגילת העצמאות'?

הימור שלי. התחמושת של השמאל נגמרה מול ציבור הבוחרים. אין מה למכור… מסע הציד אחרי נתניהו איבד מהמומנטום, הציבור הרחב מבין שהפוליטיקה הפכה לנשק בחקר 'האמת', וזה מה שיכול להצדיק את המשך קיומה הפוליטי של ח"כ ציפי לבני. האמירות שלה  נושקות לעמדות הפוסט-ציוניות-יהודיות של השמאל הקיצוני והאנרכיסטי, מה שמייצב אותה במסד ההיסטוריה בשורה אחת לאיימן עודה מאשר לאיילת שקד.

 

המגן האנושי של הילדים

אני רוצה לפרגן לד"ר ח"כ יפעת ביטון שאשא על ההישג המיוחד בהעברת חוק המצלמות בכנסת.

יפעת הרימה כפפה כבדה מאוד ויצאה למאבק מתמשך בתופעה האכזרית והבלתי נסבלת, התעללות, לפעמים עד מוות בילדים ופעוטות.

בעולם שיש קושי מובנה לזוגות צעירים להביא ילדים לעולם, ללא חששות ומאבקי הישרדות טבעיים, באה מכה קשה ומרתיעה בדמות מפלצות אדם המאיישות תפקידי סייעות ועוזרות בפעוטונים ומעונות יום. ההורים, חסרי הישע, מפקידים את היקר להם מכל במסגרות הללו, מתוך אמונה שהילדים בטוחים ומוגנים…

…עד שמגיע סרטון מזעזע המראה כיצד הילדים האלה מופקרים לגורלם בידי אלה שבעצם אמורים לעטוף אותם באהבה.

צֶבֶר המקרים הולך ומתעצם, ואוזלת היד של המחוקקים בכנסת, הביאו את הנושא עד כדי פיצוץ ואיום ממשי של ההורים להוציא את ילדיהם בצורה מסיבית מהמקומות הלא מוגנים.

ח"כ יפעת שאשא ביטון המוכשרת עשתה עבודת שטח ראויה לציון, חיברה קצוות והביאה לאפשרות שימצא רוב להעביר את החוק החשוב הזה. וזה לא היה פשוט, המון זמן, פשרות כואבות  הביאו בסופו של יום את אחד החוקים החשובים יותר שיצאו מתחת ידיהם של המחוקקים בשנים האחרונות.

נכון, החוק עוסק בסקטור מצומצם, זוגות צעירים הורים לילד או שניים שאינם רבים באוכלוסייה.

אפשר לומר שחוק המצלמות אולי יפגע בפרטיותה של סייעת או עוזרת, אבל ירתיע ויגלה מעשים אכזריים שנעשים בין כותלי קירות אטומים. אני בטוח שאילו היה מדובר בילדו או בנכדו של מי שמתנגד, הוא היה תומך בחוק רק בגלל שזוהי האפשרות האחרונה לעמוד בפרץ האכזריות והסדיזם של הסייעות והעוזרות הסורחות.

אפשר לברך את ד"ר ח"כ יפעת שאשא ביטון, בת העיר על ההישג החשוב, לפחות מבחינתי.

נ.ב

לצד ההישג של יפעת, היו מי שרצו להראות ש'הם היו יכולים להשיג יותר'. מדובר בח"כ שבדרך כלל ענייני ויעיל, איציק שמולי, אך לקה בתופעה ממנה סובלים אנשי אופוזיציה שאין להם אחריות עשייתית, פופוליזם.

חבל, שלפעמים יצר ה'שופוני' (אגו) של חברי כנסת באופוזיציה מאפיל על הישג אמיתי וחיוני של עמית בקואליציה. חבל.

 

אתם לא בוגדים, אתם מסכנים

התנהלות יפי הנפש היהודים-ישראלים בכל הקשור לאמת ושקר, אמת וצביעות, פרצה את מחסום מהירות הקול והאור גם יחד.

לראות את יפי הנפש, במובן הרע של המילה, עומדים בצידי הדרכים, ברחבת הבימה, בגן לוינסקי בתל אביב ותומכים בקולי קולות באנשים רעים, זה מקומם.

להיתקל ב'נשות ווטש', פעילי 'תעיוש' וארגוני השמאל האנרכיסטי קיצוני, תומכים ונותנים רוח גבית לאויבי ישראל בארץ ובחו"ל, גורם לך לשאול האם העולם התהפך, או סתם שתינו יותר מידי?

הפעם, שלא כמנהגי החלטתי להביא את האמת הבלתי תלויה אבל הנוכחת לפרצופם של כל יפי הנפש שסימנו מטרה ועכשיו יורים לעברה. שתי תמונות שמנפצות לרסיסים את הבלוף המתועב שלהם כאילו הם אבירי החמלה ומעניקים אותה לכל דורש בשפע. שקר וכזב.

לא. לא חברים וחברות יקרים. אתם מבטאים את תמצית הרוע כאשר אתם פועלים בגבה של האומה הנלחמת על האמת ועל חיים שפויים במדינת ישראל.

לא, אסור לתת לכם את התענוג שאתם כל-כך נהנים ממנו, ולכן לא אקרא לכם 'בוגדים'. הפעם תקבלו את התואר המפוקפק 'מסכנים', שאולי בבוא היום כאשר תצטרכו לגייס איזשהו תירוץ לקולה, תוכלו להצביע על התואר 'מסכנים' כפי שהוענק לכם בצניעות.

אולי תצליחו לשכנע את מי שיעמוד מולכם שאכן באותם ימים, הימים הללו, הייתם מסכנים.

 

מה לא ברור, המסתננים צריכים לחזור למולדתם

מכת המסתננים הולכת ותופסת תאוצה שלילית המכפילה את כוחה ואת נזקיה, ככל שהם לא מסולקים למולדתם.

למזלנו, הרשתות החברתיות שאינן נשלטות על בעלי עניין חושפות את האמת המרה, את המציאות הקשה שיוצרים המסתננים מול רפיסותם של מי שצריך לטפל בנושא בכל זרועות המדינה.

יותר ויותר עדויות וסרטונים עולים לאוויר ומציירים תמונה עגומה. בעלי הבית בתל אביב ובמקומות אחרים מנושלים מסביבתם הטבעית, נדחקים החוצה והופכים ממארחים לאורחים לא רצויים בעיני המסתננים.

הנשק החלוד של יפי הנפש/שמאלנים, והקריאות: גזען, גזענים, כבר חלוד דיו כדי שלא יהיה אפקטיבי מול סבלם של תושבי הארץ הזאת והמדינה הזאת.

המחוקקים בכנסת מגיבים באיטיות, בחוסר כישרון ובחוסר חשק לבעיית המסתננים. זהו אחד המקומות שהם עובדים ב'סלו-מושן', אם בכלל.

בגלל התנהלותם זאת, בתוספת הבלמים של בג"ץ, הגענו למצב אליו חתרו כל אירגוני המשת"פים לתקוע את המסתננים כאן, מבלי שתהיה אפשרות חוקית להחזירם למולדתם.

כבר אמרו לא אחת מה מדרבן את הארגונים הללו, ונאמר שוב.

המסתננים לא מעניינים אותם כבני אדם, אלא כתחמושת במאבק לקעקע את אופייה היהודי של מדינת ישראל. זה כל הסיפור וזה הסיפור כולו.

ולכן, אם אין חוקים המאפשרים לחברה הישראלית להתגונן מפני המסתננים, אז לפחות לחוקק חוקים המקטינים את הבעיה. למשל, חוק שיאפשר להרחיק לאלתר מסתנן, מכל מדינה שהיא, למולדתו אם יעבור על חוקי מדינת ישראל, בעבירות ופשעים שהמחוקק יגדיר. אחרי שנים של נזקים, הגיעה השעה לעשות משהו נכון, אפילו מעט.

אולי יעניין אותך