פרשת קדושים היא מהפרשות עם המספר הרב ביותר של מצוות בנושאים שונים. על המכנה המשותף שלהן מעיד הפסוק הפותח את הפרשה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אלוקיכם".
בין שלל הציוויים ניתן למצוא התייחסות למספר הלכות הנוגעות לאיסור לנהוג כחוקות הגויים: הקפת הראש והשחתת הזקן, כתובת קעקע, פנייה לאוב ולידעוני איסור על עבודת המולך ועוד.
בפרשה נכתב "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ". הציווי הזה הוא בסיס להלכות שונות בנושאי גילוח, השארת הפאות, גידול זקן ועוד. בשורה תחתונה, עוד לפני שנבין על מה מדובר, נזכור את הכלל שאסור להתגלח בסכין גילוח, וכן חובה להשאיר פאות לפחות עד ראש תנוך האוזן, המהדרין ממש, מגדלים זקן.
נשאלת השאלה, איך מההוראה לא להשחית את פאת הזקן הגיעו שאר ההלכות?
גילוח בתער (סכין)
יש ביהדות מושג שנקרא 'דרכי האמורי'. בזמנו כחלק מהעבודה הזרה היו מגלחים את הראש מעל הפאה ואף היו שגילחו את זקנם בתער. עד היום אגב, כתות של כל מיני עבודה זרה נוהגות לגלח את הראש בתער. שנית, רבי אברהם אבן עזרא כתב שהזקן נברא לתפארת. הוא ההדר של האדם, ולכן אסור להשחית אותו. עם זאת ניתן לגלח את הזקן והזיפים ע"י מכונה שלא מורידה את השיער מהשורש, שהרי כאן אין ממש השחתה. שכן גילוח במכונה מגיע עד לעור, אך לא מוציא את השערה מהשורש.
פאת הראש
בנוסף לגילוח אסור להקיף את פאת הראש, כלומר יש להשאיר פאות באורך וגודל מסוים, ולכן תספורת שמשאירה פאה בצורה שאין אפשרות לתפוס את השערה, בגודל 1.5-2 מילימטר, אסור מן התורה. בתימן, אגב, היו קוראים לפאות 'סימנים', וזה היה סימן ליהודי בכך שהוא נבדל מהשאר.
ואם שאלתם את עצמכם למה דתיים מגדלים פאות ארוכות, אז התשובה הפשוטה היא הידור מצווה. הדבר הזה נפוץ בעיקר בחסידיות שונות ובקרב היהודים יוצאי תימן. שימו לב, גם פאות "שפיץ" נחשבות כאיסור. צריכים להשאיר את הפאה במלואה עד החיבור בין העצם העליונה לבין העצם התחתונה המקבילות לאוזן. זה בערך הקצה של האוזן, לא כולל התנוך. מלבד ההלכה, יש גם טעם נסתר מדברי המקובלים שאומר שפני האדם מחוברות לקב"ה באופן רוחני. ברגע שאדם מגדל זקן, הוא מחזק את הקשר. אם הוא מתגלח במכונה, הקשר נשאר סטטי. אבל ברגע שהוא מתגלח בסכין, הוא נפרד באופן מסוים מהחיבור שלו לקב"ה".
תספורת
רוב הספרים שאינם שומרים תורה ומצוות (וגם לעיתים כאלה שכן) מגלחים פעמים רבות את הפאות או יוצרים פאות דקות ומגלחים את החלק העודף. ישנן תספורות רבות שלצערנו היום נפוצות מאוד, ומשאירות את האזור של הפאות עם שיער קצר מאוד או ללא שיער בכלל. ולכן צריך לזכור, מכונת תספורת על מספר קטן מ-3 יוצרת בעיה הלכתית גדולה, וניתן לראות שברוב התספורות של הצעירים היום מגלחים את צדי הראש שכוללים גם את הפאות.
כמובן שמי שמבין את החשיבות כדאי לו להסתפר אצל אדם ירא שמיים, ואם לא ניתן אז לפחות צריך להדגיש בפני הספר את הכללים לתספורת נכונה על פי ההלכה, כך שלא נכשל בהלכות האלו.
שימו לב שלספרים יש את הסכין הדק איתו מורידים את השערות בעורף, ופעמים רבות משתמשים בו גם ליישור הפאות וזקן, ולכן חשוב מאוד להזהיר ולבקש מהם לא לגעת בחלקים הבעייתיים.
לסיכום
1. חז"ל כתבו כי ישנן חמש פאות אותן אסור לגלח בתער, והן הלחי העליונה ימנית, הלחי העליונה השמאלית, הלחי התחתונה הימנית והלחי התחתונה השמאלית והסנטר.
2. כל אחת מהן היא איסור בפני עצמה. כמה שזה נשמע קשה, אך על כל שערה חייב מלקות כאכילת נבילות וטרפות, ובגילוח כל הזקן כאילו הוא כאוכל מאות נבילות וטריפות, ולכן בכל גילוח עוברים מאות איסורים חמורים.
3. גם המגלח (הספר) וגם המתגלח עוברים באיסורים אלו החמורים של פאות הזקן.
פרשת השבוע – קדושים
בפרשתנו נאמר: "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם". הפרשה מדברת בעיקרה, על קדושת עם ישראל ועל היותו מובדל מבין העמים, והקשר שלו עם מי שאמר והיה העולם. עם ישראל חי. משפט זה יוצא לי לשמוע מהמון האנשים שאני פוגש. אך אסור לשכוח שהחיוּת של עם ישראל הוא מכח הקדושה, מכח היותו מובדל מן הגויים, והייחודיות שלו במה שמוכנה "נשמה", שהיא צמאה לכל דבר רוחני שאפשר לקבל. את הדמות המופלאה, והסמל לקדושה מצאנו אצל פוסק הדור, מרן רבנו הגדול עובדיה יוסף זצוק"ל. הוא היה ענק בתורה, פסיקותיו הבלתי נתפסת בשכל אנוש, הם שגרמו לממשל הישראלי והעולמי להתחבר לצל שכינתו. הקדושה שלו ופרישתו מהעולם הזה גרמה לשמונה מאות וחמישים אלף איש להגיע ולהשתתף במסע הלוויה הגדולה בתולדות מדינת ישראל. בחול המועד זכיתי לפגוש את הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף שליט"א. הרב סיפר כי הרב לא היה ישן בכל השבת מכניסתה ועד צאתה, והיה מנצל כל רגע ללימוד התורה. בתקופה האחרונה, כשהרב חלה, הרופאים ביקשו מבני הבית שידאגו שהרב ישן בשבת לפחות כמה שעות. בני הבית היו נטולי עצה ולא ידעו איך להפסיקו מלימוד התורה. לבסוף סיכמו שיתקינו "שעון שבת" שידאג לכיבוי האורות בשעה 12 אחרי חצות הלילה. למחרת, בשבת בבוקר קמו וראו את הרב יושב במסדרון ושקוע בתלמודו. התברר, שהרב ראה כי האור כבה והוא בתומו חיפש מקור אור על מנת להמשיך בשקידתו בתורה. הרב הניח כסא במסדרון הבית, נטל עימו כשלושים ספרים, ושקע בתלמודו עד תפילת שחרית של שבת. אין ספק, כי זהו ציוויו של הקדוש ברוך הוא, להשתדל בכל כוחנו גם בדור הקשה להיות קדוש, לקיים את מצוות "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם".
שאל את הרב
– נכנסנו לדירה חדשה בערב חג פסח. האם מותר לנו לעשות חנוכת בית בימי ספירת העומר? "כן. העיקר הוא הלימוד שעורכים כולל הסעודה, כדי לקדש את הבית, אבל יש להימנע מכלי זמר, אך שירה בפה מותרת".
– יש לי חבר שעובד במזנון לעוגות וקפה. במזנון מוכרים עוגות, סנדוויצ'ים וקפה. כל המוצרים הנ"ל מגיעים למזנון ממקומות כשרים (זאת לאחר בדיקה וודאית), אך לדוכן אין תעודת כשרות. האם ישנה בעיה לקנות ממקום זה מוצרים או קפה?
"מצד ההלכה, אין לקנות דברי מאכל פתוחים אלא אם כן יש למוצרים תעודת כשרות ומשגיח המפקח על המקום. אבל דברים הסגורים באריזות הרמטיות, שיש עליהם חותמת כשרות, גם אם אין למקום פיקוח כמו מכולת, בוודאי שאפשר לקנות, בין עוגות ובין וממתקים, וכן על זה הדרך".
– שלום כבוד הרב, תהיתי לגבי העניין של הכנסת דפי פרשת השבוע למיכלי מחזור נייר, האם לא עדיף להשתמש במיכלים אלה על פני גניזה או השלכה לפח אשפה, הרי באמצעות המחזור מקיימים את "בל תשחית" גם נייר וגם עצים?
"כל דבר שהוא בגדר תשמישי קדושה, ובכלל זה סידורים וספרי קודש, ודפים שכתובים בהם דברי תורה, חייבים מן הדין לגנוז אותם בדרך של כבוד, והכנסתם למיכל מחזור לנייר הוא בזיון לכתבי הקודש".
הרב רפאל סבתי
בעקבות פניות רבות מהציבור, ארגון תפארת יקיים הגעלת כלים מרכזית ביום שני , כח ניסן (28.4) בין השעות 15:30 ל-19:00 ביד לאחים, רחוב ביאליק 27.
ההגעלה היא גם לכלים של פסח וגם לכלים של ימי חול.
