היום ה-25 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

העולם שייך לצעירים?!

השבוע קיבלתי הודעת וואצאפ, ממאגר הודעות הוואצאפ המתגלגלות היא הולכת ככה:

צעיר שאל את סבו: "סבא, איך חיית בעבר ללא טכנולוגיה: בלי מחשבים, בלי אינטרנט, בלי דרמות, בלי טלוויזיות, בלי מזגני אוויר, בלי מכוניות, בלי טלפון סלולרי?".

הסבא ענה: "כמו שהדור שלך חי היום: אין תפילות, אין חמלה, אין כבוד, אין חינוך, אין אישיות, אין בושה, אין צניעות".

אנו, האנשים שנולדו בין השנים 1940-1980, היינו המבורכים…החיים שלנו הם הוכחה חיה.

תוך כדי משחק ורכיבה על אופניים, מעולם לא חבשנו קסדה, לפני בית הספר לאחר מכן שיחקנו עד בין ערביים, מעולם לא צפינו בטלוויזיה.

שיחקנו עם חברים אמיתיים, לא עם חברים וירטואליים, אם היינו צמאים, שתינו מים מהברז, ולא מים מינרלים
מעולם לא חלינו כי חלקנו את אותה כוס מיץ עם ארבעה חברים, מעולם לא עלינו במשקל על ידי אכילת צלחות פסטה כל יום.

שום דבר לא קרה לרגלינו למרות השיטוט ברגליים יחפות, מעולם לא השתמשנו בתוספי מזון כדי להישאר בריאים, נהגנו ליצור צעצועים משלנו ולשחק איתם. ההורים שלנו לא היו עשירים. הם נתנו אהבה .. לא את החומר.

מעולם לא היה לנו טלפון סלולרי, DVD, קונסולת משחקים, Xbox, משחק וידאו, מחשב אישי, אינטרנט, צ'אט, אבל היו לנו חברים אמיתיים, ביקרנו את חברינו מבלי שהוזמנו ושיתפנו ונהנינו איתם מהאוכל.

הורים גרו בקרבת מקום כדי לנצל את הזמן המשפחתי. אולי היו לנו תמונות בשחור לבן, אך תוכלו למצוא זיכרונות צבעוניים בתמונות האלה.

אנחנו דור ייחודי והכי מבין, מכיוון שאנחנו הדור האחרון שהקשיב להוריהם …ואנחנו גם הראשונים שנאלצו להקשיב לילדיהם.

אנחנו מהדורה מוגבלת! נצלו אותנו. למדו מאיתנו. אנו אוצר המיועד להיעלם.

עד כאן ההודעה.

זה מזכיר לי מקרה בו נפגשתי עם חבר שדיבר לאביו בצורה לא כל כך מכבדת. ניסיתי בעדינות להזכיר לו שהוא חייב לכבדו גם אם לפעמים זה קשה. "תשמע, הבנאדם לא מבין כלום. הוא עתיק. אני מנסה להסביר לו דברים בסיסיים והוא אטום". שאלתי את החבר האם נראה לו שהוא יותר חכם מאביו, או אולי יותר חזק ממנו נפשית. בנוסף, האם היה יכול לעמוד בכל הקשיים שעבר בחיים, ובכלל האם עצם זה שלאבא שלו אין אפליקציית Waze בפלאפון גורם הופך אותו לנחות? "לא, השיב. אבל אתה מבין שהוא מתווכח איתי על מסלול נסיעה כשהוא נשען על הזיכרון שלו משנות ה-90 כשהיה נהג משאית.
השבתי לו שכנראה שהוא אכן צודק ויכול בקלות למצוא כל מידע שהוא רוצה באמצעות הטכנולוגיה, אך השאלה אם בעוד 40 שנה הבן שלו יחשוב שהוא אטום, לא מבין שום דבר ועתיק, כשלך תדע מה הטכנולוגיה תציע אז. אגב, גם לאביו כנראה היה יתרון על סבו כשפתח אנציקלופדיה ויכל ללקט מידע בקלות.

ד"ר ג'ין כהן, פסיכיאטר וגרונטולוג, מנהל המרכז לזיקנה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, פתח ספר שכתב, בסיפור הבא:

זוג בני 70 מגיע לביקור בעיר וושינגטון ביום של סופת שלגים. תקוותם של בני הזוג למצוא מונית לבית המארחים נגוזה במהרה: השעה היא שעת עומס ובגלל מזג האוויר הסוער, כל המוניות מועסקות. מה עושים? הם מנסים להתקשר טלפונית אל בית המארחים, אך לא נענים, משום, שגם הם, לכודים בפקק תנועה בדרך לביתם. לפתע רואים בני הזוג מעבר לכביש אורות מנצנצים של פיצרייה. יש פתרון! הם ממהרים לחצות את הכביש ומזמינים משלוח של פיצה משפחתית לכתובת של המארחים. עוד משהו? שואל בעל הפיצרייה. כן, הם משיבים, אנו מבקשים שתיקחו גם אותנו. כך הגיעו האורחים והפיצה המשפחתית במשלוח אחד.

הסיפור הזה ממחיש ולו במעט את החוכמה של אותם שאינם בעלי אמצעים. הם מאלתרים, חושבים בצורה הישרדותית ובסוף מצליחים. לא פעם ראינו צעירים נמרצים שמרוויחים המון כסף, אך בכל זאת נשענים כלכלית על הוריהם שהיו פועלים פשוטים אך השיגו נכסים וידעו להשיג יש מאין. הם ידעו להתמודד וליצר מציאות שלא תואמת את יכולותיהם וזאת ע"י חוכמה וניסיון חיים.
והיום?! ילד לא מוצא מטען לפלאפון והולך לאיבוד בעולם המושגים שלו. אנשים לא יכולים לנהל כלום לולא אפליקציות, תזכורות ומערכות תומכות סדר יום ושגרה. וההורים שלנו? תכנתו את עצמם לקום בבוקר מוקדם, ללא שום תוכנה, ולא פספסו ארוחת ערב משותפת, תפילה בציבור או להשקות את הנענע בגינה (גם ללא מערכת השקיה ממוחשבת).

רואים את זה בכל פרמטר. אפילו בשמחות. בעבר אירוע היה שמחה אמיתית. בלי גימיקים (כדי שכולם יזכרו את האירוע שלי), בלי הפקת אירועים או "מושיב אורחים". כולם היו מגיעים לשמוח ולא כדי "לדפוק הופעה". כולנו הפכנו למבקרי מסעדות ועושים בדירוג אנשים, מקומות ולייקים.
היום כשבן מסיים קורס קצינים הוריו מוציאים קודם את הפלאפון להעלות פוסט, סטורי, ושלוח לכולם בוואצאפ. לא באמת כדי שאחרים ישמחו, אלא כדי…
הלוואי שכולנו נלמד מאותם אבות וסבים מיוחדים שהיו לנו שהבינו מה פה חשוב באמת.

 

פהשקווילים

  • בבית הכנסת בבן ציון (בפארק הזהב) יתקיימו בתקופת הקורונה (עד הודעה חדשה) 2 תפילות שחרית בימי שבת בשעה 7:00 ואחרי ב-8:30. הציבור מוזמן

 

  • בבית הכנסת 'יוסף הצדיק' שברחוב ביאליק 33 בקריית שמונה, תתקיים תפילת "פלג המנחה" בימי שישי, כ-50 דקות לפני זמן הדלקת הנרות.
    ישנן יתרונות לתפילה מסוג זה שכן מצוות הכנסת שבת מוקדמת וניתן לקיים את סעודת ערב שבת וזמן איכות משפחתי מוקדם יותר, בעיקר כאשר ישנם ילדים המתעייפים בימות הקיץ הארוכים. ואם כבר יתרונות אז מדובר במניין נוסף בתקופה הזו בה כולנו צריכים להקפיד על ההנחיות בבתי הכנסת.

בשבת הקרובה, פרשת 'ראה', תתקיים תפילת מנחה בשעה 18:00. לפרטים נוספים: יוני: 052-8081155.

 

  • פרויקט תרומנעק – ה"מענק לכל אזרח" שקיבלנו מהמדינה הינו סיוע חשוב וטוב עבור רובינו. המצוקות הכלכליות והנפשיות פוגעות בצורה קשה באוכלוסיות במצוקה, ולא פוסחות על תושבי קרית שמונה הנזקקים לעזרה בכל השנה, אך עוד יותר כעת.

לאור הביקוש העולה וגובר מצד הקשישים והמשפחות הנזקקות, מרחיב ארגון "למען שמו-נה באהבה" את פעילותו, במטרה לתגבר את היקף הסיוע בצורה משמעותית ולסייע לאותם האזרחים שהצטרפו למעגל העוני.

הארגון מציע למי שיכול  לתרום מעשר (10% מסך המענק, או יותר) ובכך להצטרף ליוזמה החשובה ולעשות מעשה טוב. לפרטים: 050-6429037

 

מדיהדות

אין כמו להתחדש במוסיקה טובה אחרי ט' באב וכשהיא מכינה אותך לרוחניות של חודש אלול, אז בכלל מדובר במתנה לנשמה.

תכירו את יונתן שחר, יונתן שחר זמר עם קול ייחודי שכל פעם מזכיר משהו טוב אחר, שהוציא דיסק חדש בכורה בשם "כל מה שאתה". טקסטים מצוינים, מוסיקה מרגשת, עומק כשרון והמון מחשבה.

והטקסטים? הם בכלל מאלפים. אמיתיים, עמוקים, יושבים בול על הלחן וההפקה.
רוצים לקבל טעימה, חפשו ביוטיוב את "לילה ראשון של סליחות" ותנחתו כבר בחצות (או לפני עלות השחר) וקבלו גיטרות עדינות עם מלודיקה מדהימה. ולקינוח נסו את "בורח" ותתחברו לעצמכם. מומלץ

אולי יעניין אותך

Bottom ad