ליאורה בן אשר שהייתה מורה למלאכת יד ולאחר שיצאה לגמלאות התפנתה לאהבתה הגדולה, כתיבה. בנוסף לשיר השבועי היוצא זה כשלושים שנה, תחילה ב'מידע 8' ו'שישי ב-8' ומאז 2005 ב'חדשות הגליל', הוציאה שלושה ספרים. שניים לילדים ולאחרונה ספר שירים למבוגרים.
בעקבות הוצאת הספרים התקבלה כחברה מן המניין ב'אגודת הסופרים העבריים'.
ניצלנו את הולדת הספר החדש 'במלחמה ובתקווה' כדי לחשוף מעט מדמותה ועשייתה.
ליאורה: "את ילדותי עברתי במושב ארבל, שם התחברתי לאדמה, לצומח ולבעלי חיים.
עברנו לעפולה שם סיימתי את התיכון. כעתודאית, הקדמתי את הלימודים לשירות בצה"ל ועם גיוסי הייתי מורה חיילת לאומנויות בקריית שמונה. הימים היו מלאי אירועי קטיושות ולא פעם מצאנו את עצמנו, חברותיי ואני במקלט עם מנחם הורוביץ.
במהלך שירותי הכרתי את הרצל לימים בעלי ואב ילדינו".
מתי התחלת לכתוב סיפורי ילדים?
ליאורה: "זה לא התחיל ישר בכתיבת סיפורי ילדים, אלא בכתיבת שירים למגירה, כמו שאומרים.
השיר הראשון נכתב כשהייתי בתיכון, המורה לספרות התרשם ואמר 'אל תפסיקי לכתוב, יש לך את זה'.
מאז אני נאמנה למה שאמר. עם צאתי לגמלאות, הצטרפתי לקרן קרב, והייתי פנויה יותר. אז התעורר בי הרצון להפוך את השירים והסיפורים שהיו במגירה לספרים".
איזה ספרים הוצאת עד היום?
ליאורה: "ספר הביכורים נקרא "המשולש חישחש" יצא לאור לפני ארבע שנים, וחצי שנה לאחר מכן באה לעולם אחותו 'כיפוש מחפשת חידוש וריגוש'.
שני ספרי הילדים הללו מיועדים לגילאים צעירים (גן עד כיתה ב').
הספר על המשולש זכיתי בשנת ההוראה האחרונה שלי במערכת ללמד בכיתה א' ובסיום שנת הלימודים ההיא, זכו התלמידים לקבל את הספר כשי לסיום השנה.
המסר של הספר הוא "איזהו עשיר?! השמח בחלקו". הספר חוצה חגי ישראל, ומאויר על ידי.
הספר השני 'כיפוש…', חוצה את עונות השנה והמסר שלו 'דע מאין באת ולאן אתה הולך', אף הוא מאויר על ידי.
את שני הספרים הראשונים השקתי במתנ"ס 'ארתור פוקס', ל'כיפוש' קיימתי מפגש עם ילדים בספריה העירונית ובקניון 8.
לצד שני ספרי הילדים, הוצאתי לאחרונה ספר שירים למבוגרים. מה שמעניין הוא שהתפנינו עצמאית לקיבוץ עין הנצי"ב, ואת השיר הראשון כתבתי מיד עם הגיענו לקיבוץ. במהלך הפינוי, כשנה וחצי, כתבתי כ-200 שירים. מהם בחרתי כ-130 שירים הצרורים בספר "במלחמה ובתקווה". השירים הם מעין אבני דרך במסע המטלטל של כל אחד ואחת מאיתנו בתקופה המורכבת שכולנו עברנו.
את ההשקה הראשונה קיימנו בקיבוץ ושילבנו עם פרידה מהחברים והחברות שהיינו חלק מהם.
עם החזרה לעיר קיימתי השקה בספריה העירונית".
האם הכתיבה בחרוזים עדיין מתאימה לדור המסכים והשירים של נס וסטילה?
ליאורה: "בעקבות השאלה התוודעתי ל'נס וסטילה' לא הכרתי עד רגע זה… ואני שמחה על השאלה, ומדוע?! לצערנו, הדור הנוכחי מתחיל את מסע הלימוד והחינוך דרך גימיקים ושטוטניקיות, מבלי שיש להם יסודות מוצקים של שפה בסיסית.
אני שמחה לדבוק באופן הכתיבה שלי המבטא את היסודות והערכים באמצעות שירים וחרוזים".
איזה ביקורות פידבקים וחיזוקים קיבלת בעקבות הספרים?
ליאורה: "זה התחיל בתהליך הוצאת הספר, מי שעשה את ההגהה כבר נתן פידבקים חיובים מאוד על עושר השפה ורמתו. דווקא כאן ראו את הפוטנציאל שעכשיו אני מבינה שהוא קונטרה ל'נס וסטילה'.
בהמשך, הורים ואנשי חינוך שרכשו את הספר לילדיהם, פירגנו באופן שחימם את ליבי והיה עוד אסמכתא לאיכותם של הספרים.
יותר מפעם קיבלתי בוואטצאפ תמונות של ילדים רדומים במיטתם חובקים את הספר.
יותר מכך, עברתי בגני הילדים ומועדונים של גיל הזהב והיה מרתק. בעקבות המפגשים נרכשו ספרים".
איך את בוחרת על איזה נושא לכתוב?
ליאורה: "אתה מתכוון לשירים שמופיעים בעיתון "חדשות הגליל"?!
אכן…
השיר השבועי מבוסס על שילוב בין אקטואליה וחוויות אישיות שאני חווה".
מה הכתיבה עושה לך באופן אישי, ומה המדד להצלחה?
ליאורה: "נחת רוח וסיפוק גדול. בימי חמישי בשבוע כאשר אני עורכת את קניותיי בשוק, שם אני מקבלת את עיקר התגובות כמו 'קראתי את השיר, וכמו תמיד אהבתי ונהניתי מאוד', 'את יודעת, כל שבוע אני גוזרת את השיר ומדביקה במחברת בה אני אוספת אותם'.
האם את חושבת לכתוב בפורמטים נוספים? או לגילאים אחרים? היכן ניתן להשיג את הספרים?
ליאורה: "נראה שאשאר נאמנה לפורמט בו אני כותבת, עיתון וספרים מידי פעם. לאחרונה בעקבות הוצאת הספר "במלחמה ובתקווה" פתחתי חשבון בפייסבוק. האמת, אני עושה מאמצים לרכוש את המיומנויות הנדרשות מהמגרש החדש, ומקווה שעם הזמן אשלוט בפייסבוק.
את הספרים ניתן להשיג אצלי ישירות וגם בפייסבוק ".
את גם כותבת וגם מאיירת. האם זה יתרון או חסרון להיות גם וגם?
ליאורה: "זה יתרון עצום למי שעוסק בכתיבה ובאומנות בכלל להביא לידי ביטוי בכתיבה ובאיור את מה שהוא רוצה להביע לקוראים. במילים אחרות, אני מפרשת את עצמי".
ספרי על תגובה שלא תשכחי לעולם
ליאורה: "בעקבות החשיפה של הספרים, נכדתי רוצה להיות סופרת 'כמו סבתא', וזה מרגש מאוד.
חשוב לי לציין שהספר "במלחמה ובתקווה" מוקדש לאלה שבזכותם אנו חיים כאן. אני מפרישה מסכום המכירה עשרים אחוז לטובת משפחות שכולות ולהנצחת יקיריהם".
מה את מאחלת לשנה הבאה?
ליאורה: "לכל הכותבים והכותבות, ולכל הקוראים והקוראות הצלחה בכתיבה והנאה מהקריאה. ולכל תושבי קריית שמונה והאזור שנה טובה".
