יש לי חבר קרוב. אדם מקסים. יש לו ערכים, כבוד, מוסר מידות טובות, ולמעשה הוא מקיים את רוב המצוות בין אדם לחברו אפילו מבלי להכיר אותם. בשבוע האחרון התעוררה בינינו שיחה מתמשכת שמתגלגלת מידי יום לגבי הצורך ביהדות, לימוד שיעורי מוסר ובכלל, למה צריך את התורה שתדריך אותנו כיצד להתנהג, אם באופן טבעי ופשוט ניתן לעשות מצוות ולהיות אדם טוב גם מבלי לקרוא פרקי אבות, מסילת ישרים ובלי לחשוב על אלוקים כל היום.
האמת שלכאורה הוא צודק. הוא ועוד רבים וטובים שלא שומרים ומתעניינים בהוראות היצרן אכן מצליחים לקיים חברה טובה ובריאה. במילים אחרות קשה לשכנע אדם בריא עם בדיקות רפואיות תקינות לאכול בריא ולהקפיד על תזונה נכונה כשאין צורך.
לאדם החילוני הממוצע, שטוב לו בחייו כמו שהם, והוא לא מרגיש צורך להיכנס למסגרת שנראית מבחוץ כובלת, מה אכפת בעצם מתי נברא העולם, ולמה צריכים להתפלל שלוש תפילות ביום? טוב לו באורח החיים שלו, עם הסביבה שלו, עם צריכת התרבות שלו, עם החיים שהוא כבר בנה לעצמו. אז למה בעצם להתעניין ביהדות ו"להסתכן" באובדן אורח החיים הנוכחי שלו? למי יש בכלל כח לכל הסרט הזה?
צריך להתמודד עם האמת
קודם כל, אני יוצא מנקודת הנחה שיש ישות תבונית שבראה את העולם. תסלחו לי, אבל צריך להיות ממש עיוור כדי לא להבחין בכך. המורכבות המדהימה של העולם, העובדה שאין דבר כזה יש מאין (כמו הדוגמה המפורסמת: אם תמצאו שעון במדבר, יהיה מובן מאליו שמישהו היה כאן לפניכם, נכון?), המרחק המדויק של כדור הארץ מהשמש והירח, אופן הרבייה של בני האדם ובעלי החיים, תנאי החיים המושלמים בכדור הארץ, הפוטוסינתזה שמאפשרת לנו לחיות, העובדה שיש לנו מה לאכול, ומעל הכל, החוקיות המופלאה של הטבע, מעידה כאלף עדים שיש מי שיצר אותו, ושהוא לא נוצר ככה סתם, בטעות. בדיוק כמו שאת גיליון 560 שאתם קוראים כעת, מישהו ישב, כתב, ערך והדפיס. אף בר דעת לא חושב שאיזו מדוזה ישבה בחוף עם מקלדת, וזה מה שיצא.
אחרי התובנה הזו, שיש מי שיצר את העולם, נשאלת השאלה הפשוטה: מה הוא רוצה ממני, בעצם? מן הסתם, אם הוא ברא אותנו ונתן לנו תנאי חיים כאן על פני הכדור, הוא רוצה שנלך בדרך מסוימת. הוא לא רוצה, למשל, שנהרוג, שנהרוס את הטבע, שנתעלל בתינוקות. בגלל זה הוא טבע בכל בני האדם מוסר בסיסי. בדיוק כמו אב ואם שמביאים ילד לעולם, הם לא מפקירים אותו לגורלו דקה אחרי שנולד, אלא מגדלים אותו, אוהבים אותו, מנסים לכוון אותו אל הטוב (בעיניהם). אף אדם שפוי לא מלמד את בנו לרצוח, לאנוס ולגנוב. יש לנו אחריות כלפי בני האדם שהבאנו לעולם, ילדינו. לכן כל הורה מצייד את ילדיו במן ספר הדרכה, מה טוב ומה לא. כלומר, מבחינתי מובן מאליו שה' לא סתם ברא עולם מופלא, וזרק אותנו כאן כדי לשבור את הראש, להיות ולמות ללא שום סיבה ותכלית. ברור לי שבאחד משלבי ההיסטוריה הוא העניק את ההדרכה הזו לאנושות ו/או לחלק ממנה.
אני מכיר המון אנשים שמסכימים שהיהדות והתורה היא דרך האמת, אבל בפועל מתקשים ליישם אותה, ואפילו חוששים לברר אודותיה, מחשש שזה יחייב אותם בפועל. אמנם אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש, אבל כשאתה יודע את החוק ופועל במכוון כנגדו, זה בעייתי עוד יותר. זה מובן באיזשהו אופן, אבל גם מאוד לא מובן. אי אפשר לברוח מהאמת. אפשר לדחות אותה, אפשר להתעלם ממנה, אבל בסופו של דבר נצטרך להתמודד איתה פנים אל מול פנים. וככל שנדחה את זה, הנזק המצטבר יהיה גדול יותר. כמו הזנחת טיפולי שיניים, או כמו חוסר פיקוח על הסביבה התרבותית של הילדים שלנו – בסוף זה יתנקם בנו בחזרה. אז למה לא להתעורר בזמן? ובפרט שהיהדות לא כזו מפחידה כמו שחושבים, אלא להפך: מיישרת לנו את החיים גם בעולם הזה, ומשפרת אותם בהמון תחומים.
למה בעצם להתעניין ביהדות?
למה בעצם לא להתעניין ולא לשאול? הרי כולנו שואלים את עצמנו שאלות מפתח על מהות החיים. אז למה לא לחפש אותן באופן רציני, ובמקום זה להעביר את החיים מבלי להבין למה בכלל אנחנו חיים, ומה אנחנו עושים כאן חוץ מלהעביר עוד יום ועוד יום, ליהנות, לצבור חוויות, להתרבות וכו'?
אם נחשוב על זה לעומק, מה בעצם ההבדל בינינו לבין ג'וק? בסופו של דבר, משנינו לא נשאר כלום אחרי המוות, באופן הפיזי. גם אם הייתי ראש הממשלה, הוצאתי פרופסורה באנטומיה, טיילתי בכל העולם או שידעתי 70 שפות הכל יסתיים. ומה כן יישאר מאתנו?
ונחזור רגע לאותו חבר. הוא טוען "אני אדם טוב גם בלי התורה", שזה משפט נכון רק בחלקו. כי באמת ישנם אנשים טובים, ערכיים, יקרים ונהדרים בציבור החילוני. אבל היכן המחויבות למי שברא אותך? ובכלל, האם כל אדם יכול להחליט לעצמו האם הוא מוסרי או לא? בסוגיות כבדות משקל כמו הפלות (רק השבוע פורסם כי מתקיימות מאות הפלות בשנה רק בגלל מין העובר), עבור בחורה לא מאמינה זו "זכות האישה על גופה" (תוך התעלמות מהעובדה שהעובר הוא לא בדיוק גופה), אבל מבחינת התורה זה רצח לכל דבר. מבחינת גבר נשוי ולא מאמין, בדרך כלל אין בעיה מוסרית בגלישה לאתרים לא צנועים. מבחינת התורה, מדובר בבגידה תודעתית לכל דבר. כנ"ל לגבי סוגיות כמו תרומת איברים מאדם שעדיין לא מת לחלוטין וכו'. אין ספק שמוסר אמור להגיע מלמעלה, ממי שברא את העולם, ולא להיות יציר כפיו של כל אדם שחושב שהמוסר שלו הוא הנכון.
אנשים רבים, בדיוק כמו החבר, נרתעים מהיהדות בגלל ה"גדרות" שאותן היא סוללת בחיים. כך למשל כששמע שיש לי אינטרנט רימון בבית השתומם ושאל "למה לחסום? למה לא להסתיר למנוע ממנו כל כך הרבה תכנים שיכולים להיות טובים". אותו חבר, הוא לא רק אדם טוב, אלא גם תמים עד כדי נאיביות, שכן אני מאמין שרובנו מכירים את הסכנות כמו הטרדות מניות, הימורים, אלימות, גסויות, פורנוגרפיה ועוד שלל הסכנות והאסונות של האינטרנט, ולכן אינטרנט רימון מונע כניסה לאזורים המסוכנים, אך בואו רגע נחשוב למה אנחנו מפחדים מאותן גדרות של היהדות? הרי חוקי הצבא, הממשל, המשטרה, הדיאטנית, הרופא וכל שאר האנשים בעלי המקצוע שמכירים את הסכנות בתחומם יודעים לגדור גדרים ולהזהיר אותנו מעבירות על החוק, הבריאות, הנפש וכו', ואנחנו מקבלים אותם באהבה. אז למה אנחנו נבהלים כשאלוקים אומר "עשה לך סייג" ?
לחפש את האמת
בואו נניח שיש ביהדות הרבה סימני שאלה, הרבה קושיות ודברים לא מובנים. בשביל להבין את הכל לעומק, צריכים פשוט לשבת וללמוד. לא מקבלים אמונה וידיעה ככה סתם, צריכים "לקנות" אותה על ידי עמל. זה בהנחה כמובן שאתם מחפשי אמת, ולא מבקשים להעביר כאן את 70-80 השנים שנקצבו לכם, ב"לחיות את הרגע" מבלי לחשוב על מהות קצת יותר עמוקה.
אלוקים רוצה שנהיה אנשים טובים, ומצד שני מבהיר שלהיות אדם טוב זה לא מספיק. ניקח לדוגמה אדם טוב לב שעוזר לזולת, מתנדב במד"א, מכבד את הוריו, ובקיצור – עושה הכל על מנת להיות איש חיובי ומועיל לסביבתו. הרי אם הוא לא שומר שבת ולא מניח תפילין, אותו אדם לא יישא חן בעיני אלוהים. ואנחנו שואלים, מה הבעיה? למה לא מספיק לאלוקים שנהיה סתם אנשים טובים?
אם נתבונן בעשרת הדיברות נראה שמדובר באוסף של חוקים פשוטים למדי. הרי בסך הכל "לא תרצח" ו"לא תגנוב" הם ציוויים בסיסיים ושכליים, ואף אחד מאיתנו לא היה חושב שגניבה ורצח הם מעשים ראויים ומותרים. אז בשביל מה בעצם היינו צריכים את מעמד מתן תורה? התשובה היא שמה שהתורה בעצם אומרת לנו באמצעות הדיברות הוא לא לסמוך על המצפון האנושי שלנו, כי זה יכול לבגוד בנו בקלות. קחו לדוגמה המתות חסד: יש אנשים שיכולים להאמין בהמתת חסד מתוך מצפון אנושי נטו, אבל מבחינת התורה זהו רצח לכל דבר.
דוגמה נוספת היא הכלל ההלכתי ש"אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן", משום שאם נשחרר שבויים במחיר מופקע נעודד בכך חטיפות נוספות. גם כאן וגם במקרה המתות החסד, התורה יוצרת למעננו את האיזון בין הרגש לשכל, וכמו אומרת: "אני אקבע מה המצפון הנכון".
בגמרא מתאר רבי עקיבא מקרה: שני אנשים הולכים במדבר, שניהם צמאים, ולאחד מהם יש בקבוק מים שמספיק רק לאדם אחד. לפי ר' עקיבא על בעל הבקבוק לשתות את המים ולהציל את חייו שלו. כן כן, מדובר באותו ר' עקיבא שאומר "ואהבת לרעך כמוך". המצפון האנושי אמנם היה מתקשה להניח לחבר למות בצמא, אבל התורה עורכת את השקלול וקובעת: עדיף שלפחות אחד משניכם יחיה.
לב טוב
ונחזור שוב לשאלה שיכולה לערער את עצם קיום האמונה של אדם חילוני. מדוע אדם שלא רצח ולא גנב צריך לתת את הדין על כך שלא שמר מצוות? התשובה היא שהאמונה האמיתית באה לידי ביטוי לא רק בהישמעות לצו המצפון האישי, אלא גם במצוות שאינן קשורות אישית לאדם. הרי מי שטבעו לתת ולהיטיב יעשה את זה בכל מקרה; השכר יגיע לו רק אם ימלא גם אחר המצוות שאינן טבעיות לו, ושאינן צו מצפונו. התורה ניתנה כמקשה אחת, כדרך חיים שלמה, ואין לנו אפשרות להחליט מה מתוכה נקבל ומה לא. המטרה שלה היא להפוך אותנו לאנשים טובים ומיוחדים יותר, ולא רק מבחינת יחסי אדם וחברו.
חצי אתר כבר גיוס
כפי שסיפרנו לכם בשבועות האחרונים ארגון "למען שמו-נה באהבה" מתכנן להקים אתר אינטרנט חדש, חכם, יעיל ומתקדם יותר ולשם כך מבקש הארגון את עזרתכם בשותפות בבניית האתר.
כדי שהדבר הזה יקרה, צריכים סכום סמלי של 5,000 שקלים, כאשר בעשרה ימים כבר גיוס כמעט חצי מהסכום. סה"כ נשארו עוד שלושה שבועות לגייס את החצי השנה.
הזכות לשותפות מתנהל באמצעות חברת Headstart שהשיקו קמפיין יפה מאוד בו כל אדם יכול לתרום כאוות נפשו) יש גם תשורה לתורמים (לקריאה מורחבת ותרומה תוכלו להיכנס לאתר www.headstart.co.il ולחפש "למען 8" או שתסרקו את הברקוד בסמרטפון).
