למה צריך הפרדה כל הזמן?

הקיץ מביא איתו המון דברים טובים, אבל לכל יהודי מאמין נוצר קונפליקט חדש-ישן: שאלת הצניעות. רובנו לובשים הרבה פחות בגדים, הולכים לים ולבריכה, ועונת החתונות והאירועים בשיאה. איך מתמודד עם זה היהודי המאמין? ובכן, הוא לא הולך לים או לבריכה אם אין שם הפרדה בין גברים לנשים, ובחתונות גם לא תראו אותו מפזז על הרחבה אלא אם כן מדובר בחתונה דתית, שבה יש מחיצה בין הגברים לנשים.

לא מעט חילונים מתקשים להבין את העניין. האם מדובר בחומרה? ולמה לא לשמח חתן וכלה ולשמוח בשמחתם גם אם הסביבה לא מספיק צנועה לטעמך? ובכלל, למה הקפדנות הזו על כל דבר שבצניעות? אז כמו שאומרים, יצאנו לברר.

בורא עולם מסתלק ממקום שאינו קדוש

הרב יצחק פנגר מסביר כי "חז"ל אסרו על כל דבר שיכול לקרב בין גברים לנשים בצורה לא חיובית. כל בר דעת יבין שבחורה שסתם הולכת ברחוב זה פחות מגרה מאשר בחורה רוקדת. הריקודים המעורבים לא בדיוק מקדשים שם שמים, אם להתנסח בעדינות, אלא מקרבים בין גברים לנשים שאינן נשים שלהן יותר מאשר לקב"ה. מוזיקה היא דבר רוחני מאוד. אדם שרוקד יכול להגיע להשגות רוחניות גבוהות מאוד. לכן בחסידות הריקודים משולים למערבולת טורנדו, שאתה עולה עוד סיבוב למעלה, ועוד למעלה ועוד דרגה. את היכולות האלה אפשר ליישם גם בצורה פחות חיובית, כמובן.

אך כאן נשאלת השאלה, יש אנשים שטוענים שריקודים מעורבים לא מזיזים להם ולא מגרים אותם.

והתשובה ברורה – זה שהם לא מרגישים רק אומר שהם התחספסו עם הזמן. זה כמו שאדם מסתכל על השמש ואומר שזה לא מסנוור אותו. אז או שהוא עיוור, או שיש לו משקפיים מאוד כהים"

אם חשבתם שברמה ההלכתית "מחליקים" לכם, אז תחשבו שוב "הקב"ה אמר שאחד הרגעים הקדושים ביותר של הזוג הוא החתונה. מבחינת היהדות זה כמו ניתוח להשתלת איברים. עד עכשיו היינו בנפרד, אני ואשתי, ומתחת לחופה הניתוח מחבר בין שנינו. לאחר מכן הריקוד והשמחה חייבים להיות נקיים, וברגע שאני רוקד מול בחורות, אני מכניס מראש עניינים לא צנועים אל תוך המעמד. יש חתונות שבהן הכלה רוקדת עם החבר הכי טוב של החתן, והחתן רוקד עם החברה הכי טובה של הכלה. הקב"ה נמצא אצלנו כל הזמן, אבל 'וכי יראה בך ערוות דבר – וסר מאחריך'. כלומר, בורא עולם מסתלק ממקום שאינו קדוש.

קצת קשה לתאר מושגים רוחניים ואת הקב"ה במילים, אך ברגע שמתחילים הריקודים השכינה מסתלקת. בורא עולם נמצא בכל מקום, אבל במקום הזה יש פחות השראת שכינה ופחות קדוש. הרב פנגר מנסה להסביר את הנושא ואומר "כשאדם רואה אישה רוקדת, היצרים שלו מתעוררים לדברים לא טובים. ועריות, לצערנו, הם תאווה גדולה, במיוחד בדור הזה. כולם יודעים שיש לדברים מסוימים תאווה יותר מדברים אחרים. למשל, כשבאה משאית למכולת, הנהג שם ליד הדלת לחם, חלב ומוצרי ייסוד. אף אחד לא חושב להציב שם שמירה כי הפיתוי לגנוב את הלחם והחלב הוא לא כזה גדול. לעומת זאת, מעולם לא נחשוב שהעובדים של רכבי הברינקס יורידו את הכסף מהרכב ללא שמירה קפדנית. למה? כי כולנו יודעים שזו תאווה הרבה יותר גדולה מאשר לגנוב חלב. אותו דבר כאן, תאוות המין היא מסוכנת מאוד. עובדה שכל יום בחדשות שומעים על אנשים משכילים שעושים מעשים מגונים. מה, הם לא יודעים שיש סיכוי שיתפסו אותם כמו קודמיהם והם יישבו בכלא? אבל זו לא תאווה רגילה, אלא חזקה מאוד, ולכן אנחנו מנסים להקטין ולא להעצים אותה, בעיקר לא בפרהסיה באירועים וכמובן שלא בחוף הים או בבריכה, ששם חוסר הצניעות גדול בדרך כלל פי כמה וכמה".

זה לא נשמע קיצוני?

לכאורה אדם מהשורה יקרא את הדברים הנ"ל ויהרהר בליבו, זו קיצוניות! אך האמת שהגבול בין קיצוניות להפרדה בריאה יכול להיות דק. אם יושבים במסעדה, אין טעם לבצע הפרדה, שכן אדם יבחר לו את המקום והשולחן המתאימים בדיוק לתנאים שהוא בוחר, אך לא יתכן שאדם (או יותר נכון גבר) ילך לבריכה או לים ולא יסתכל, יהרהר ויתאווה למה שקורה מסביב. זה חלק מה-DNA, זה חלק מהיצרים וזה חלק מהמציאות.

אז מה אם הוא יהרהר? ניתן לתהות. זה לא מדע מדוייק, אך מובן שאדם שחי בסביבה של יצרים ותאוות מיניות מתרגם אותם לעיתים לדברים פחות טובים. לא מדובר רק על בגידות והטרדות מיניות כפי שניתן לקרוא מידי יום בעיתון, אלא לפגיעה בנפש שלו. כשהוא חוזר לבית והראש שלו מלא במראות וחוויות יצריים, לא בטוח שיסתכל על אשתו שלבושה בפיג'מה, או בבגדי מוכתמים מהבישול בצורה בריאה. זה בערך ללכת לתערוכת למבורגיני ולחזור לנסוע בפיאט… כמובן שזו אינה הסיבה היחידה, וכמובן שיש עוד סיבות הלכתיות ומוסריות למה כן צריך להשמר ממחזות לא צנועים ופיתויים, אך כמובן שכל אדם יכול וצריך לעשות עם עצמו בדק בית (במיוחד בחודש אלול) ולראות עד כמה הדברים הנ"ל משפיעים עליו פיזית, נפשית ומחשבתית.

זמני סליחות בקרית שמונה

00:30 – בית הכנסת "אחוות לוחמים", מלון הצפון (בראשות הרב רפאל סבתי שליט"א)

00:30 – ישיבת ההסדר

00:30 – כולל "חזון עובדיה" (בית כה לחי לשעבר), עם ארגון "למען שמו-נה באהבה"

04:10- בית כנסת "שער שמיים"

04:15- בית כנסת "מגן אברהם"

04:30 – בית הכנסת "מגן דוד"

04:30 – כולל "ברסלב"

04:45 – בית הכנסת "אהבת ישראל"

04:45 – בית כנסת בבימת תל חי

04:45-בית כנסת "מערת עדולם"

04:55 – בית כנסת "אור תורה"