היום ה-02 בפברואר , 2024

Select your Top Menu from wp menus

מאז שהלכת – ראיון עם עדן הבת של יגאל בר יוסף ז"ל

 

היריות שנורו מאקדחו האישי של יגאל, באותו יום שישי לפני שלוש שנים, בביתו  שברחוב מנחם בגין, אולי לא נשמעו למרחוק, אך הן הרעידו את ליבם של רבים מתושבי קריית-שמונה. הזעזוע והתדהמה הכו במשפחה, בשכנים ובחברים הקרובים.

כולם שאלו: למה?!

מה גרם לקצין משטרה נערץ על פקודיו, לאבא אוהב ומסור לילדיו, שמאוהב באשתו עד כלות לוותר כך על הכול. האם היו אלו המשקעים שנשא עימו מאז המלחמה האחרונה, אולי העבודה התובענית במשטרה שגרמה לו להתחכך במוות מידי יום, אולי שניהם גם יחד. לך תדע… ישנן הרבה שאלות, אך גם היום הנסתר רב על הגלוי. דבר אחד ברור את הסערה שהתחוללה בליבו באותן דקות אחרונות, נותרה בגדר סוד. סוד שהוא לקח איתו לקבר. יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע.

יגאל מפקד מתנ"א צפון נחשב לקצין משטרה מוערך ואהוב על פקודיו. גבר גבוה וחסון, אדם מאושר שאהב את הבריות והיה אהוד ואהוב מאד בקרב מכריו. אלו שהכירו אותו ידעו כי בכל צרה שהם יקלעו יגאל ייצא לחלצם, לא משנה באיזו שעה של היממה שהם יתקשרו אליו הוא יהיה שם לעזרתם. גבר שאהב את החיים, את הפינוקים הקטנים שהם מזמנים, הבירה הקרה עם הנרגילה לאחר השעות הרבות שלאחר יום העבודה. הרכיבה על הסוסים יחד עם החבר הקרוב והטוב יוני מנחם ממושב דישון. האישה שהיה כרוך אחריה והדבר היקר והחשוב ביותר בעולם שלושת ילדיו הנפלאים: עדן, 18 יובל 13, ונווה 9.

ואם יש משהו שמכעיס את כולם זה למה הוא לא אמר… למה הוא לא שיתף את החברים והיו לו רבים כאלה, בקושי שעובר עליו, הרי הוא עזר לכולם ורק לעצמו הוא לא ביקש עזרה.

במלחמת לבנון השנייה התגייס יגאל למילואים והתמנה למפקד הרובעים. הכאוס ששרר במדינה נתן את אותותיו בקריית-שמונה, העיר ספגה מאות מטחי קטיושות. תושבים רבים נסו על נפשם ואלו שנותרו מצאו עצמם חסרי ישע, כועסים ומתוסכלים. יעקוב בנצי שהיה מפקד העיר באותה תקופה קשה אמר השבוע. "יגאל טיפל בתושבים 24 שעות ביממה. כמי שבא איתם במגע יומיומי, יגאל ספג את העלבונות, הוא היה עד למלחמות על החבילות והאוכל שהגיעו למקלטים. הוא נקרע בין שני עולמות. מצד אחד הוא איש חוק ומצד שני אל מול עיניו התרחשו דברים שנוגדים את אמונתו ומצפונו. יגאל היה קצין למופת ולדוגמא. החיילים שלו העריצו אותו, אהבו אותו והלכו אחריו. יגאל היה איש של ערכים, אדם בעל מוסר עבודה גבוה. אהבתי אותו והוא חסר לי מאד.

לא אשכח את החיוך שלו כשהוא בא לבשר לי כי בחופשה הקצרה בת כמה שעות שניתנה. הוא סיפר לי שהוא נוסע לבאר שבע לקטי ולילדיו. היה לו חיוך קורן מאושר "אני נוסע לקטי אהובתי ולילדים שהם האושר שלי". הוא נסע 5 שעות הלוך ו5 שעות חזור, רק כדי לשהות שעה קלה במחיצתם. המשפחה הייתה הדבר הכי חשוב בחייו".

גם קאטי אלמנתו מרגישה שהמשבר החל בסיום המלחמה. "השבר החל כשטיל קטיושה פגע פגיעה ישירה ב-12 הלוחמים שנהרגו בבית-העלמין שבקיבוץ כפר-גלעדי. יגאל ראה וטיפל בהרבה מקרי מוות בעבודתו כחוקר תאונות דרכים.

הוא צבר וצבר ואז באה המלחמה, לדעתי זה התרכז אצלו עד שהתפוצץ. הוא לא הלך לשום טיפול פסיכולוגי. אני מבקשת שלא להתראיין, סבלתי מספיק משקרים שנכתבו.

הראיון הזה מוקדש לעדן ולשיר שכתבה. אני אומר רק דבר אחד. יגאל ואני היינו מאושרים יחד. אבל שבוע אחרי המלחמה זה לא היה האיש שהכרתי. הוא התפרץ כך בלי סיבה, הוא הפך עצבני וטרוד וזה השפיע על כולנו". עדן מביטה באימה ומהנהנת בראשה. גם היא חשה שמשהו רע  אז עבר על אביה.

עדן בת ה-18 שסיימה י"ב ומתעדת להתגייס בקרוב היא הבת הבכורה. היא יפיפייה ודומה דמיון רב לאביה יגאל. יש לה תווי פנים עדינים עם עיניים גדולות. היא לא מרבה לחייך, אך כשהיא מחייכת היא מאירה את החדר כולו.

_______________3__858452798.jpg

– עדן, כשאת חושבת על אבא במה את נזכרת?

עדן: "אבא היה איש חזק וטוב לב. הוא היה אדם חכם שאהב את החופש ואת החיים. הוא תמיד הצטייר בעיני כגיבור. אני זוכרת את השעות שהוא היה חוזר מהמשטרה, עם החיוך הרחב, את החיבוקים והחיוך שלא מש מפניו. הוא היה יושב בחוץ עם הנרגילה ותמיד אני הייתי מכינה לו קפה. אבא היה איש שעזר לכולם ולא חשוב באיזה שעה, היה לו לב ענק.

הוא היה עבורי דמות לחיקוי, אחד שלא פוחד מכלום, גיבור אמיתי".

 

– וכשהבנת שאבא בעצם לא כל כך גיבור?

עדן: "הרגשתי כעס ואכזבה, בעיקר אכזבה. אבל אי אפשר להמשיך ולכעוס כל החיים והחלטתי שבדרכי שלי אעשה הכול כדי להנציח אותו ולהמשיך את דרכו.

כתבתי לו שיר. בעוד חודשיים כשאתגייס ולמרות שיש לי פרופיל נמוך בגלל ניתוח שעברתי בגב, החלטתי להתגייס למשטרה הכחולה כמו אבא. להמשיך את אבא.

אתה יודע אני ואבא אהבנו לשיר יחד בבית קריוקי. והוא תמיד אמר לי את תהיי זמרת ואני הייתי אומרת לו שלא שאני אהיה שוטרת".

– איך נולד הרעיון של השיר?

עדן: "אחרי המקרה, רכזת השכבה בתיכון  נתנה לי יומן ואמרה לי לכתוב בו את כל אשר על ליבי, כל לילה הייתי כותבת לאבא. ומתוך כל הדברים שעלו והציפו אותי, בתוך כמה דקות כתבתי את השיר. יובל מלכה משאר ישוב שהוא נגן בלהקה מקומית, הלחין ועזר לי להפיק  ובתוך יומיים השיר יצא". ואז היא משמיעה לי את השיר שמילותיו מצמררות.

– עכשיו שאני מקשיב לקולך, את שרה מאד יפה, למה שלא תנסי להתקבל ללהקה צבאית?

עדן: "החלום שלי זה להקה צבאית. הלוואי ויכולתי להתקבל. אבל במידה וזה לא יקרה אלך למשטרה בעקבות אבא".

– את מנסה להבין את אבא על ההחלטה לשים קץ לחייו?

עדן: "לא, אין מה להבין בסוג כזה של מוות. אבל אני סולחת".

– את מרגישה שהשתנת מאז המקרה, התבגרת מהר מדי?

עדן: "כן במידה מסוימת בהחלט התבגרתי. לא ויתרתי על הילדות לגמרי, אבל זה בהחלט שינה אותי. מה גם שכבת בכורה אני חייבת להיות חזקה ולשמש דוגמא לאחי הקטנים. אסור לי להראות להם שאני נשברת. בשבילם ובשביל אבא אני חזקה. לפני שבועיים נפטר יוני מנחם החבר הטוב ביותר של אבא מדישון ושוב הזיכרונות עולים ומציפים וזה מאד מאד קשה".

– מה היה בשבילך יוני?

עדן: "הוא היה האבא השני שלי. מאז שאבא נפטר יוני הפך עבורי ועבור אחיי לאב. הוא דאג לנו לכל מחסורנו, תמיד ידענו שיש על מי לסמוך. יוני התנדב אצל אבא ומאז הם התאהבו אחד בשני והפכו לחברים בלב ובנפש. הם טסו יחדיו לתאילנד לטיול, ובכל שבת הם היו רוכבים יחד על הסוסים ששניהם אהבו. הם היו דומים לא רק באופי אלא גם במראה. ועכשיו גם יוני איננו".

– אילו יכולת להיפרד מאבא מה היית אומרת לו?

עדן: "שאני מאד אוהבת אותו. שצריך להמשיך ולהלחם פה גם שקשה. כמו שאני נלחמת כל יום. שהוא היה צריך להישאר כאן בשבילנו".

 

 

אבא יקר / מילים עדן בר-יוסף

 

עכשיו אתה בשמים______________292857367.jpg

הדמעות עוד בעיניים

לא יכולה בלעדיך

רק הזיכרון מאחוריך

הזיכרונות שאותי צובטים

ממלאים אותי געגועים

היית לי גיבור, אדם זהב

אין איש שאותך לא אהב

פזמון: אבא יקר

איך הזמן עבר

הגעגועים לא עוזבים

ואותך לא שוכחים

אבא יקר שלי

אתה תמיד איתי, תמיד בליבי…

כולם מדברים עליך

על הרגעים הטובים שהשארת אחריך

אך למה אבא הגורל אכזר?

למה בשנייה כל הטוב הזה נגמר?

 

…חלפו כמה ימים מאז שנפרדתי מעדן ועדיין מצאתי את עצמי ממשיך וחושב עליהם. על הילדים המקסימים של יגאל וקאטי: יובל ונווה ועל עדן. משהו בכנות שבה, בדרך שבה היא מישירה מבט לחיים ולמה שהם זימנו לה, שבו את ליבי.

וצמד המילים שכולנו נוהגים לומר בעת ניחום על  אנשים שאינם, מנוחתו עדן קיבלו כעת משמעות כפולה. החיים מתברר, הם יותר ממילים.

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad