…אפשר לקבוע ברמת וודאות שמי שחתום על המוכנות של קריית שמונה למלחמה האחרונה זה דקל אריה וצוותו. דקל, סא"ל במילואים ומנהל אגף הביטחון של עיריית קריית שמונה נכנס לתפקידו ב-2016, לפני תשע שנים, שבראיה לאחור היו השנים הקריטיות במוכנות העיר למלחמה.
נתחיל בתשתית וההישגים בביטחון שהותיר כאן.
חתום עליהם
רכש מצלה מתוחכמת שהגיעה לאחרונה.
מרכז ההפעלה מספר 1 בצפון, גם בהיבט גודל גם טכנולוגיה. משלב התכנון ועד שלב הביצוע כולל התאמת מולטימדיה. מכלולים מוקד 06. ומוקד רואה ביטחוני ניפרד.
גדר מערכת חדשה ותאורה.
שיפוץ רוב המקלטים ציבורים, מיזוג לכל המקלטים ציבוריים,
שיפוץ כלל מקלטים משותפים 245, הכשרת כלל מנהלי האגפים בפקע"ר בהתאמה למקצוע.
מצלמות אומדן עלות 12 מיליון שקלים, תיכנון שלי טרם יצא לביצוע בעבודה.
רכש חפ"ק ביטחוני ניגרר
סלברדו ממוגן 'דימקס' ממוגנת ותיקי הנחיות וסדר פעולות לעבודה בחרום..
רכש ציוד חרום, גנרטורים קטנים וגדולים.
רכבים: רכב כיבוי, עגלות כיבוי.
מקלחות שירותים ממוגנים.
יחידה טקטית אבטחה מבצעית.
רכש מלגזות ואמצעי שינוע לחרום.
רחפנים גדולים רואים יום לילה. עם יכולת שידור לאחור. רחפנים בינוניים. רחפנים קטנים אווטר לצילום דרך משקף בבתים או במקומות לא נגישים ועוד…
-דקל, ספר מעט על ילדותך, נערותיך והמשפחה שלך…
דקל: "אני בן 53 אב לדור בן 26, מ"פ בגולני, גדל והתחנך מצודות ודנציגר בקריית שמונה, רון בת 23 גדלה והתחנכה במצודות, דנציגר חטיבה צעירה, פנימייה צבאית הראלי בחיפה ביצעה מסלול צבאי כלוחמת וקצינה לוחמת, בmlrs השתחררה במאי 2025 כסגנית מפקדת סוללה כיום בטיול הגדול במזרח, אורי בן 16 גדל במטולה התחנך בנדיב וכיום בחטיבה בהר וגיא", ככה מעדיף דקל להציג את ילדיו, גאוותו.
גדלתי והתחנכתי במושב גאולי תימן בעמק חפר, למשפחת אריה לאבי ומורי דוד ז"ל ולאמי רות שתאריך ימים, ילד שלישי בין אחיי הנפלאים רקפת, אורן ושקד, למדתי בבית ספר 'בית יצחק' בעמק חפר ולאחר מכן ברופין, חונכתי בבית מסורתי דתי עם ערכים אהבת אדם, עזרה לזולת, אהבת ארץ ישראל.
לגדול במושב זה לחיות את האדמה לעבד אותה לגדל ולהצמיח, לגדל חיות לטפל בהם לחמול עליהם וזאת בידיעה שאין להם מענה אלא אתה ואתה אחראי לחייהם לכן לפני שאתה דואג לעצמך אתה מטפל בבהמה ובחי שבחצר ובמשק. אולי מכאן למדתי את מידת הנתינה ולא להעמיד עצמך במקום הראשון אולי יש מישהו אחר שניזקק למענה יותר מימך ואף אולי הוא תלוי בך. גם כיום כשמברך את בני לשלום שיוצא לצבא כמ"פ מאחל לו לשמור על עצמו ועל שלום חייליו הרי הם וחייהם וצרכיהם תלויים בו במעשיו והחלטותיו.
העתקתי את מגורי לקריית שמונה בשנת 1998 ועד היום. השתחררתי ב 2016 מצה"ל בדרגת סא"ל, בספטמבר 2016 התחלתי לעבוד כמנהל אגף הביטחון בקריית שמונה עד אפריל 2025, כיום משמש כסמנכ"ל תפעול של עיריית צפת".
-מה עשית בצבא?
דקל: "התגייסתי לצה"ל בנובמבר 1990 לחיל השריון לחטיבה 7 גדוד 77 שם שירתי כלוחם וכמפקד טנק בשנים אילו התחלתי לרכוש את בסיס הפיקוד והמנהיגות הצבאית והאזרחית, בשנת 93 חתמתי קבע כ-רס"פ מפקדה בגדוד 404 תותחנים, ולאחר מכן רס"ר גדוד, בשנת 98 יצאתי לבה"ד 1 לקורס קצינים סיימתי את הקורס מצטיין למופת גדודי, השלמה חיילית בצעתי בבה"ד 6 כקצין לוגיסטיקה, רוב שרותי הצבאי בצעתי ביחידות שדה ותפקידים יוקרה המערך המנתץ mlrs כ-מפ"מ במהלך תפקיד זה השתתפתי בכלל המבצעים באיו"ש ובתרגילים פיקודיים, לאחר מכן מוניתי לקצין לוגיסטיקה אגד עומק פיקודי במערך המנתץ והחמ"מ. ב-2004 מוניתי לק. לוגיסטיקה של אג"ד הסדיר 215 שבמהלך תפקיד זה לחמתי בגזרת לבנון במלחמת לבנון השנייה ונתתי מענה לכלל המערך הארטילרי בגזרת פצ"ן מרמה"ג ועד נהרייה, כולל סוללות שעטפו את קריית שמונה ובבית עלמין בקריית שמונה. לאחר מלחמת לבנון השנייה יצאתי ללמודים אקדמאיים תואר ראשון משאבי אנוש ומדעי המדינה בצפת, וחזרתי לתפקיד באוגדה סידרה 162 כעוזר קצין לוגיסטיקה בתפקיד זה שהינו תפקיד בכיר במערך השדה אתה נדרש לנהל וללוות את כל מערך הלוגיסטי של האוגדה ולמעשה לתמוך בכלל המערכים את כלל הגדודים והחטיבות תפקיד מאתגר הנותן מענה לכלל יחידות האוגדה הפרוסות ברחבי הארץ ובחזיתות השונות. עם סיום תפקיד זה קודמתי לדרגת סא"ל ומוניתי למפקד בסיס 'עמיעד' בסיס המרכז בתוכו יחידות מילואים, תפקיד מאתגר בתחום כ"א וניהול שגרת המחנה אימונים מחנה מורכב ממספר יחידות השייכות לאוגדות שונות תפקיד מאתגר מאסיבי עם הרבה סיפוק ועשייה במהלך התפקיד ותוך כדי התפקיד סיימתי תואר שני בביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה, עם סיום תפקיד זה החלטתי לפרוש מצה"ל על מנת להתחיל פרק ב' בגיל צעיר יחסית ולמעשה להמשיך את העשייה באזרחות עם הידע המקצועיות הניהול והיכולות שרכשתי בצבא, פרשתי מצה"ל לאחר 26 שנות שירות".
-מתי הגעת אתה והמשפחה לקריית שמונה ובאיזה נסיבות?
דקל: "שירתי הרבה בגזרת לבנון הן בסדיר במוצבים חודרים בלבנון כמפקד טנק בשנת 92 וגם לאורך השירות תפסתי קו בגזרת חיטבה 769 במוצבים שונים אז את קריית שמונה הכרתי היטב, את גרושתי היום ואם ילדי היקרים הכרתי בעת תפיסת קו בגזרה.
רחל הינה ממשפחה שורשית מקריית שמונה משפחת פרץ האב שמעון שיבדל לחיים ארוכים והאם מזל ז"ל. לרחל תשעה אחים נוספים, רובם גרים בקריית שמונה המוכרים מבניהם גיסי צ'רלי מהמסעדה והאולם המוצלחים והאיכותיים מאמא חלסה, יניב ממסעדת "חביבה", גם לאחר הגרושים אני חלק בלתי ניפרד ממשפחת פרץ הענפה הקשר הינו קשר חם על בסיס יומי. סה"כ מתגורר בקריית שמונה 27 שנה".
-כיצד ולאיזה תפקיד זכית במכרז לעיריית קריית שמונה?
דקל: "בספטמבר 2016 התקבלתי לאחר התמודדות לתפקיד קב"ט קריית שמונה לאחר שנה ולאור היכולות והשינוי שחל הפכתי את תפקיד הקב"ט למנהל אגף ומאז ועד סיום המלחמה "חרבות ברזל" תפקדתי כמנהל אגף הביטחון. במהלך התקופה תפקדתי שנתיים כמנהל אגף שפ"ע במקביל כשנה בתקופת ראש העיר הרב ניסים מלכה ושנה נוספת בתקופת ראש העיר הנוכחי".
-הייתי שמח שתתעכב על התהליך בו הפכת את נושא הביטחון בעירייה למערך מצוין, הן מבחינה אנושית והן מבחינה מקצועית שהוכיח את עצמו במלחמה?
דקל: "אכן בצנעה אגף הביטחון היה אגף מוביל מקצועי ומושא להערצה מקצועית מרשויות אחרות אגף שהיווה מודל לחיקוי ליתר הרשויות, שבכל הכנסים והמפגשים המקצועיים מול גורמים מקצועיים ביטחוניים וצבאיים תמיד שימש לדוגמה ותמיד צוין לשבח, קב"טים ומנהלי אגפי ביטחון היו מגעים לראות ללמוד ולקחת חומרים כדי להתייעל להתמקצע ולהעלות את הרמה אצלם ברשויות.
עם כנסתי לתפקיד ב 2016 הבנתי כי מערך הביטחון ברשות אינו בנוי נכון ואינו מתפקד נכון בשגרה ולאור זאת לא יתפקד נכון גם בחרום התחלתי לאחד את כלל המחלקות שהיו מפוזרים בשפ"ע מחלקת המקלטים, קלטתי את המוקד תחת הביטחון, קלטתי את המחסנים שלא היו בכשרות כלל ציוד לא כשיר זרוק לא מטופל, התחלתי לקלוט כ"א לניהול המחסנים והמקלטים. להזכירכם יש בקש 187 מקלטים ציבוריים ועוד 244 משותפים ו-110 מוסדות חינוך, קלטתי את בני אטיאס לניהול מערך המחסנים והמקלטים דבר שהינו הצלחה ונכס לעיר בני עובד מצטיין ואיכותי במיוחד, קב"טי המוס"ח עברו ת"פ הביטחון ומעשה נתנו את כל המענה הביטחוני והבטיחותי לכלל מוסדות החינוך בעיר בהובלה של בני דהרי ודני אברהם, מוקד 106 בהובלה מזי מלכה, דרישה וקבלת תקן רבש"צ. יש לציין כי זה תקן ראשון שקיים בעיר, רבש"צ יש בישובים וקיבוצים לא ברשויות".
-תפרט יותר. מה עשיתם?
דקל: "עם מיסוד האגף והכשרת כלל האמצעים עסקתי רבות בהכשרת המנהלים והעובדים בכל תחומי החרום המקצועיים הן בקורסים ותרגילים ביקורות דבר שהוביל את האגפים לרמה מקצועית גובהה, עיסוק בתחום החרום לאורך כל השנה. הכשרנו את כל המקלטים הציבוריים רובם שופצו במאות אלפי שקלים שהבאנו מהמשרדים ופיקוד העורף ההיכרות האישית עם בעלי התפקידים הצבאיים העובדים עם הרשות סייעה רבות בהבאת תקציב לרשות, כמו כן שיפצנו את כלל המקלטים המשותפים בהיבט ריצוף חשמל ואינסטלציה, רכשתי גרורים למענה לרשות לשהייה ממושכת אמצעי תאורה, גרר חפ"ק איכותי ומאובזר עם מחשוב קשר ואמצעים לניהול אירוע, רחפנים, בניית מרכז הפעלה הכי חדש ומאובזר בתחום המולטימדיה והמחשוב בכל גזרת פיקוד צפון ולמעשה הכנתי את העיר בכלל החתכים תורת לחימה, פיקוד ושליטה, ואמצעים עם כוחות כגון פלוגת כוננות, יחידת סע"ר".
-קריית שמונה חיה מאז 1968 במצב ביטחוני לא יציב עם כל המבצעים והמלחמות. השיא היה במלחמת 'חרבות ברזל'. תאר לי בבקשה (בפרוטרוט עד כמה שאפשר) את התפקוד שלך ושל מערך הביטחון.
דקל: "לאור כלל ההכנות שבוצעו בשגרה, למעשה ב-7/10 לאחר הערכת מצב ראשונית והבנת תמונת המצב העברתי את הרשות למוד חרום. הרשות החלה לתפקד כבר מהיום הראשון בתצורת חרום כולל הפעלת כלל העובדים פתיחת מקלטים ביצוע הערכות מצב סדורות ומתן מענה לתושב עם מוקד מאויש 24/7 עם צוותים לוגיסטיים ותחזוקתיים הנותנים מענה לכל בעיה שצצה כולל התאמות של צרכים שעלו מהשטח כגון יכולת לנעילת ממדים לאור חשש החדירה. הפעלת וארגון פלוגת כוננות כולל גיוס וחיול של לוחמים שנוספו לאורך הלחימה.
למעשה קיבלתי את האחריות להוביל את הלחימה ולנהל את הערכות המצב ולמעשה מ 7/10 ועד סיום הלחימה ניהלתי את כלל המערך החרום הרשותי כולל המחוזות, תכנון מערך המחוזות ובניית עץ המבנה היה הברקה של שיח עם מבקר הרשות אורן ירמיהו בנינו עץ מבנה של מעין רשות קטנה שתיתן מענה לתושבים הפזורים בכל מחוז שובצו מנהל מחוז, מוקדן 106, עו"סים, סייעות, אנשי לוגיסטיקה, דבר שהפך להצלחה, נתן מענה ככל שניתן לתושבי המחוז אל מול הרשות ואל מול הרשות המארחת, נושא המחוזות נתן לרשות יכולת ניהול ושליטה ככל שניתן בכל רחבי הארץ, מודל זה זכה לשבחים רבים והפך למודל ארצי והוצג בכנסים מקצועיים.
כלל מערך החרום התנהל בצורה ראויה לציון לאור הערכות מוקדמת בשגרה רכש נכון של אמצעים מלחמה עיקשת וקשה על מימוש תקציב הג"א ועל כל תקציב ביטחוני ייעודי הבאת וקבלת תב"ר מהמשרדים, שליטה וכשירות של האמצעים. הכנה שיבוץ לזמן חרום של בעלי תפקידים והרתמות של ההנהגה ועובדי הרשות".
-כיצד תרגמתם את הפעילות שלכם לאורך המלחמה ומה היו נקודות השיא?
דקל: "אחלק את המלחמה ל-4 שלבים מתוכם ניהלתי את 3 הראשונים בשלב הרביעי כבר לא הייתי ברשות, שלב הכנת הרשות לקליטת התושבים.
שלב ראשון שלב ההפעלה ויצירת תמונת המצב הראשונית עד שלב הפינוי.
שלב השני שלב הפינוי שארך חמישה ימים עד סיום הפינוי.
שלב שלישי ניהול הלחימה בקריית שמונה תחת אש עם כ-3000 תושבים אלפי חיילים שהתארחו ברשות ואת 6 המחוזות.
שלב ראשון – כל שלב במעבר משגרה לחרום בוצע במהירות כמעט ללא בעיות מיוחדות או פערים בהיבט הכשירות הרשותי הן בכ"א והן האמצעים.
להזכירכם, בעשרה הימים הללו עד הפינוי הייתה אי וודאות בהיבט הביטחוני היה חשש גדול לאיום חדירה מלבנון ולאופציה זו נערכנו ברשות.
שלב השני – שלב הפינוי שארך 5 ימים שבו פונו תושבי קריית שמונה לבתי מלון בכל רחבי הארץ.
שלב השלישי – ניהול הלחימה ובמחזות ברשות תחת אש טיפול בתושבים שנשארו, טיפול בבתים שנפגעו שריפות נזקים איטום בתים חלוקת מזון מענה רפואי וחלוקת תרופות וכל מה שנידרש ברשות ניהול הרשות היה באחריותי בסיוע אנשי האגף שלא עזבו את העיר, גם כשמשפחותיהם פונו, במהלך כל הלחימה.
נקודות השיא. לחיות לאורך זמן בעיר נטושה חשוכה ללא רוח חיים תחת אש, עם אירועים ביטחוניים מורכבים של מטחים ללא הפסקה של אמל"ח שלא נתקלו בו בעבר כגון נ.ט, רחפני נפץ, טילים כבדים, נזקים מאסיביים שקריית שמונה לא הכירה ממלחמות העבר, הרוגים ניהול הזירה פינוי החללים ושמירה על כבודם, זיהוי החללים. לחימה תחת אש זיהוי וחיפוש נפילות, מענה לשריפות והגנה על הבתים מפני שריפות לאור שריפת ענק שירדה מרכס הרי נפתלי לעיר, הגעה לכל אירוע גם תחת אש תוך סיכון חיים קבלת החלטות להוצאת כוחות לזירות, כל החלטה לא נכונה בעיתוי עלולה לשלם בנפגעים והרוגים מכוחות הביטחון".
נקודת שיא אישית שלי
דקל: "ניהול העיר תחת אש, הבן מ"פ בגדוד 12 של גולני נלחם בעזה, הבת סגנית מפקדת סוללה לוחמת בעזה ונותנת אש רקטי לסיוע לכוחות המתמרנים, הילד הקטן מפונה, ואני הדמות הרשותית והצבאית הבכירה ברשות, למרות כל הסיטואציה המורכבת ולמרות הדאגה לכל אחד מילדי. ובנוסף, הבית שלי במטולה קיבל פגיעה ישירה של פאלק טיל כבד מעל 100 ק"ג. תמיד הייתי מפוקס למשימה אחת אחת בלבד, הגנה על העיר מענה לתושבים שנותרו הוצאת הודעות לתושבים מידע למוקד 106, ניהול הזירה והאירוע, אחריות זו השאירה אותי בעיר. לאורך כל המלחמה אני הייתי עסוק בלחימה, בהגנה על הבית והתושבים על מערך העובדים לא עסקתי בצילומים ויח"צנות אישית.
בסופו של יום כולם מסתכלים עלי ועל מוצא פי ואתה אמור להיות קר, מקצועי וחד. החלטתי לקבל החלטות ולתת הנחיות גם רשותיות ובטח באירוע תחת אש באירועים מורכבים של הרוגים פצועים שריפות. ואתה מכיר כמעט כל בית שניפגע ובכלל אז למי היה זמן ליח"צ או לספר סיפורי גבורה, גם בראיונות וגם בכתבות שהשתתפתי בהם תמיד הצגתי את העשייה של כולם ולא כעשייה אישית שלי".
מבחינתך, מי היו גיבורי המלחמה ששהו בעיר ותפקדו, כל אחד בתחומו ולאו דווקא במישור הביטחוני?
דקל: "מבחינתי גיבורי המלחמה האמיתיים הם העובדים השקופים, עובדי העירייה שהיו בעיר לאורך הלחימה שמשפחותיהם היו מפונות ועבדו סביב השעון ובכל מה שנידרש, שעשו בעיר שבת כן שבת לא, חגים, צום ובכל עת שנדרשו.
צוות הביטחון, בני אטיאס בני דהרי גיא אוחיון ניני רחמים יוסי אלגריסי.
פקחי השיטור העירוני שנרתמו ושרתו גם בפלוגת הכוננות.
לסימה אוחנה אם הבית שדאגה לארגון והסדר והניקיון.
לסימה גואטה בניהולו של יוסי אלגריסי בחלוקת מזון תרופות וכל מה שנידרש.
לרב אריאל פריש מנהל המתמיד שהיה צמוד אלי לאורך הלחימה כמספר 2.
לחבר המועצה כיום, סגן ראש העיר בלחימה יהודה חיים שהיה לכל אורך הלחימה בעיר וסייע ככל שנידרש, שדאג לתקציבים לרכש אמצעים, וטיפול בתושבים".
עיריית קריית שמונה איבדה איש מקצוע ואדם מיוחד, ובמילים אחרות, גרמה לו לעזוב…
עוד הישג 'מרשים' של החבורה השלטונית מאז 2018, להזיז מהדרך אנשים ונשים טובים, שחלקם נמצאים בתביעות בבית משפט. דקל באצילותו לא נתן להם את התענוג ומי שזכה בו היא עיריית צפת.
-לא סוד שעזיבתך את העירייה לא הייתה טבעית ובמידה מסוימת "זכית" לכפיות טובה. מה יש לך לומר על כך?
דקל: "אני אדם מאמין ואדם ששם מבטחו בבורא עולם, אני עושה טוב וגומל טוב ואם זה הגמול שקבלתי, כנראה הקדוש ברוך הוא רצה שאהיה במקום אחר, במקום טוב יותר והיה צורך שזה יקרה, שאעזוב את העירייה בצורה זו או אחרת, נסגרה דלת נפתחו בפני דלתות רבות, פנו אלי רשויות לאחר ששמעו כי סיימתי בקריית שמונה שאתמודד לתפקידים אצלם. עובדתית התקבלתי לעבוד בצפת כסמנכ"ל תפעול של הרשות תפקיד בכיר ומעמד גבוה יותר, שכר גבוה יותר, עם ראש עיר ומנכ"ל שמגבים מפרגנים ומעריכים את העשייה שלי אומנם רק חודשיים אך באה לידי ביטוי בזמן קצר במופעים גדולים בצפת תקופת בן הזמנים, הופעות קיץ, פסטיבל כלי זמרים, פתיחת מסודות החינוך בהזדמנות זו רוצה להודות לראש העירית צפת, יוסי קקון ולמנכ"ל צפריר רוזן על האמון והגיבוי שמקבל".
-לסיום, מה תרצה לומר לתושבי קריית שמונה?
דקל אריה: "לתושבי קריית שמונה היקירים מאחל לכם את כל הטוב שחוויתם ברחבי הארץ את הבריאות, התרבות, התחבורה, הבילוי והפנאי, מאחל שתדעו לדרוש ולקבל את כל מה שמגיע לכם כאזרחים מהמניין ובפרט כתושבי קריית שמונה, אלו אתם כתושבים שומרים על העיר ועל הניקיון כמו בהרצליה תל אביב וירושלים וכו' למען איכות חיים טובה יותר. מאחל ומקווה שהעיר היפה הזו בעלת פוטנציאל העצום תשגשג תפרח ותתמלא תושבים וילדים שיחיו את העיר ויחזירו עטרה ליושנה!
תיכף נכנסים לחגי תשרי מבקש בהזדמנות זו מתושבי העיר תעשו חשבון נפש, תבחנו את הדברים אל תסתכלו ותהיו מוזנים מהמדיה בלבד. כבר למדנו שלא כל הנאמר מצולם מוסרט נכון ואמתי ומדויק.
מאחל שנה טובה לכל תושבי קריית שמונה הצלחה ושגשוג לעיר אמן!".
