מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא יֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, אמר שלמה המלך והוא התכוון שאין חידושים בטבע העולם ובטבע הבריות. הפוליטיקה חוזרת על עצמה רק עם שמות שונים, מגיפות באות והולכות, הגרפים של הקורונה מטפסים וצונחים ואין חדש בעיתון, מלבד התאריך. אך מה שקרה השבוע, פיוס או "סולחה" בין שני צדדים עם הרבה דם רע, זו באמת ידיעה חשובה ומרעישה, שלא קיבלה כותרות. ותכף נסביר.
קצת רקע (בעזרת גוגל): בין צמד הפופ לבין הראפר רון נשר, היה קרב של ממש בשנים האחרונות. לא, אלה לא שכנים שהתווכחו על גדר, לא חברים שהסתכסכו בווצאפ ולא שותפים לדירה שלא צלחו חיים משותפים, אלא שני אומנים מוכרים, שאת כל הדם הרע פרסמו ברבים במשך שנים, במדיה, בשירים, הטוקבקים, בפוסטים ובכל מקום שיכל להכיל את הלכלוך בכמויות שגוגל יכול לאחסן.
עשרות אם לא מאות אלפים צרכני מדיה לעסו מידי תקופה את הסכסוך המתוקשר שהגיע לרמות בזויות ושפלות, ולמעשה היו הקהל של קרב WWF מתוקשר, כשמצד אחת מוציאים שיר מבזה על הצד השני עם מעל 5.5 מיליון צפיות, ובצד השני מתראיינים לתוכניות עמוסות רייטינג ומבזות ללא רסן. והנה, השבוע התבשרנו על פיוס בין שני צדדים שסחפו אחריהם קהל מעריצים עצום לתוך הביצה המטונפת (תרתי משמע).
אז נכון, לא מדובר כאן בפיוס בין שני חצרות של אדמו"רים, וגם לא בין זרמים שחלקו אחד על השני, אך בפועל, מהקרב הזה ניזוקו אינספור נשמות תמימות, וב"ה זה הזמן לחגוג את סיום המלחמה ההמונית. אם בארץ זה לא הרעיש את מהדורת החדשות, בשמיים וודאי זה עושה תרועות ניצחון, שכן, כולם היו בניו ובשמיים כולנו שווים.
והנה, ב"ה, מהסיבות שלהם, בין אם מדובר בפיוס אמיתי, או מתוך אינטרס (זה לא משנה), נעשה כאן מעשה מופת, נעשה שלום בין אנשים.
צו פיוס
פעם שמעתי את הרב יוספי שאמר שאם מדברים לשון הרע בטלפון עם חבר, אז העוון (הגדול) הוא אחד, אך אם מפרסמים אותו ברבים, כל צרכן מגדיל עוון, וכך לשון הרע תופס מימדים עצומים של נפח ובמציאות שלנו נחקק על פיסה ברשת.
פיוס, סליחה ומחילה הם מילים שנתפשות בצורה שונה אצל בני האדם. חלקם חשים שמדובר בחולשה, חלקם בחוזקה, ויש הרואים בכלל כתהליך כדאי למען הסדר הטוב, אך ביהדות תהליך של סליחה הנו בראש ובראשונה תהליך בינך לבין עצמך. אתה נושא עמך כל אדם שלא סלחת לו. היכולת לסלוח היא יכולת לשחרר את המשא המיותר הזה.
רבי נחמן מתייחס לתהליך הביזיון המלווה לכל פגיעה כאל יסוד התשובה. הצורך להגיב על הביזיון נובע מצורך לשמר את הדימוי העצמי הדמיוני שיצרנו לעצמנו. הצורך הזה נובע מתוך גאווה ומתוך פחד והוא מקבע דמות שרק מרחיקה אותנו מהמרחבים הפנימיים שלנו.
רק בעשורים האחרונים זכה תהליך הסליחה לתשומת לבם של חוקרים בתחום הפסיכולוגיה והפסיכולוגיה החברתית. מאמרים וספרים פסיכולוגיים על נושא הסליחה החלו להופיע רק בשנות ה-80 של המאה ה-20. קודם לתקופה זו היה נעשה ניתוח תהליך הסליחה רק מנקודת מבט דתית ופילוסופית. אף שלא קיימת היום תמימות דעים באשר להגדרה הפסיכולוגית של תהליך הסליחה, מחקרים הראו כי אנשים הסולחים לאחרים הם אנשים שמחים ובריאים יותר מאלה הנוטרים טינה. מחקר אחד הראה כי ההשפעות החיוביות של היכולת לסלוח מתקיימות באופן זהה, בין אם הסליחה נעשתה על יסוד דתי או ללא יסוד דתי.
איך מפייסים?
לא מעט מאיתנו מפייסים כדי לצאת ידי חובה וכבדרך אגב. במילים קצרות ותמציתיות הם מבקשים לפייס על פגיעה ארוכה ונוקבת. מה הפלא שפיוס כזה אינו מתקבל? עוצמת הפיוס צריכה להיות כעוצמת הפגיעה. עלינו לדמיין את הפגיעה כבור שנפער ויש למלאו מחדש. ככל שהבור עמוק יותר, יש צורך בכמות גדולה יותר של חול ואדמה כדי לסתום אותו.
כאשר מפייסים אין לחסוך במילים ובכל דבר שעשוי לרצות את האדם שנפגע, וכן חשוב לזכור שזמן בקשת הסליחה אינו הזדמנות להצטדקות. תירוצים שמטרתם להוכיח את חפותנו או למזער את חשיבות הפגיעה אינם בקשת סליחה. כשמבקשים סליחה חובה להודות בפה מלא כי טעינו ונכשלנו, ולא להאשים אחרים. הצטדקות בשעת בקשת הסליחה מעבירה לזולת מסר, שלמעשה איננו מכירות בעומק הפגיעה שפגענו ובעובדה שהיה עלינו להימנע מלעשות זאת, ולכן קשה לו יותר לסלוח לנו.
דווקא עכשיו
הימים, ימי בין המצרים. אנחנו נכנסים לשבוע הראשון של חודש אב ומתקרבים ליום ט' באב, בו מציינים את חורבן הבית בגלל שנאת חינם. בסוף בית שני היו מפלגות יריבות טובחות מדי יום זו בזו, מלחמות אחים משתוללות ברחובות, וקנאים מתנקשים ביריביהם הפוליטיים ומציתים את מחסני המזון. נשמע מוכר? אם כן, אז מה הפתרון? פיוס. פיוס עם ההורים, הילדים, השכנים, השותפים, המתחרים, החברים לשעבר.
עשו לעצמכם טובה ונסו לזכור עם מי אתם מסוכסכים? למי אתם לא אומרים בוקר טוב, ולמה? האם כל זה שווה, או שזה רק שאריות של העבר. ובכלל, אנשי האמונה, אנו אומרים שלוש פעמים ביום "עושה שלום במרומיו… יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל", אז למה אנחנו לא עוזרים לו לעזור לעצמנו.
ראש חודש שלפנינו זו הזדמנות מצוינת להשיל מעלינו את האגו והכעסים