כמו לכל נושא במציאות, גם לדרך ארץ, מידות ומוסר של נפח גדול מאוד בעולם התורני, כשהמפתח לחיים בריאים, תקינים ויפים נמצא בפרקי אבות, המדריך האישי לאתיקה, מוסר ומידות טובות.
מי מאיתנו לא מכיר משפטים ופתגמים כמו "ואהבת לרעך כמוך", "איזהו גיבור הכובש את יצרו", "אם אין אני לי מי לי" וכו'. למרות האבק שהעלו, הם עדיין הנהגות ואורחות חיים תוצרת פרקי אבות הכי רלוונטית שיש. אותם פרקי אבות הם הסוד הכי גלוי למציאות מתוקנת. משפטים אלה, הבאים מפי תנאים מהדור התלמודי, מלאים במוסר ועצות לחיים, בכוחם למנוע את אותן תופעות כואבות שמעטרות את כותרות העיתונים ואת המציאות היומ-יומית והמצערת.
כפי שציינו, נאמר "דרך ארץ קדמה לתורה", אך לא כולם באמת יודעים מה היא דרך ארץ, שכן אינה כתובה שבשום עיתון או ספר בהוצאת 'כתר', ואינה מוסכמת כולה ע"י כל בני האדם, שכן כל אחד רואה ומנסה ליישם אותה לפי ראות עיניו. תחשבו למשל, מה היה קורה אם לא היה שלטון חוק, וכל אחד היה נוסע בכביש לפי דעתו? מספר התאונות היה גדל פי כמה וכמה. אך כשיש חוקים ברורים ומדוקדקים, בני האדם משתדלים ללכת לפי הכתוב. תחשבו למשל אם כולם היו משנים את חייהם ומיישמים את אימרות חז"ל, איזו מציאות שונה הייתה כאן?
מאיפה זה הגיע?
כאשר משה רבנו עלה להר סיני כדי לקבל מבורא העולמים את התורה הוא שהה על ההר ארבעים יום וארבעים לילה, במהלכם לימד אותו האלוקים את התורה כולה. התורה שניתנה למשה מסיני כללה שני חלקים: החלק הכתוב "תורה שבכתב" והחלק שנמסר בעל-פה "תורה שבעל-פה". התורה שבכתב מכילה את חמישה חומשי התורה ומאוחר יותר נוספו ספרי הנביאים והכתובים, מה שאנו מכירים כיום בשם "תנ"ך". התורה שבעל-פה, לעומת זאת, לא הועלתה על כתב ונמסרה מאב לבנו במשך מאות שנים. כך נמשכה המסורת עד לימי רבי יהודה הנשיא. רבי יהודה ראה שהתלמידים מתמעטים והולכים והצרות מתחדשות ובאות, וממלכת הרשעה פושטת בעולם ומתגברת, וחשש כי התורה שבעל-פה תישכח מן העם. הוא העלה את הדברים על כתב בחיבורו "שישה סדרי משנה".
ששת סדרי המשנה מחולקים ל-63 חלקים המכונים 'מסכתות'. המסכתות עוסקות בדינים הנוגעים לכל תחומי החיים היהודיים: חגי ומועדי ישראל, חקלאות, דינים שבין אדם לחברו, יחסים משפחתיים, קורבנות ועוד. אך מסכת אחת מוקדשת לאתיקה יהודית, מידות טובות וערכי ישראל: מסכת אבות.
פתגמים רבים מפרקי אבות הפכו למטבעות לשון נפוצים בימינו, כמו: "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו אימתי", או "הווי דן את כל האדם לכף זכות" ו"אל תפרוש מן הציבור".
בעקבות אבותינו שהקדישו את הימים לאחר יציאתם ממצרים לעידון אישיותם על-מנת שיהיו ראויים לקבל את התורה בהר סיני, אנו מקדישים את 49 הימים שבין פסח לשבועות להתמקדות בשיפור עצמי. לימוד בפרקי אבות העוסק במוסר, אתיקה ומידות טובות הוא הכנה מצוינת לקראת חג קבלת התורה.
מילה טובה
זו השנה התשיעית בה מתקיימים אירועי העצמאות בישיבת ההסדר, בשיתוף המועצה הדתית, הקהילה הצעירה וארגון אמונה. טקסים מרגשים, צעדה מיוחדת, הפנינג מושקע, תפילה מרגשת והמון ערכיות ואהבה במקום אחד. אין ספק שזוהי אלטרנטיבה מצוינת לציבור הדתי, ומכאן מגיע ישר כח לכל העוסקים במלאכה.
פהשקוולים
"אפשר לטפס על האוורסט, לצלול במעמקי האוקיינוס ולעבור חיים שלמים בלי להגיע לעומקא דליבה, המקום הקדוש ביותר", כך אריה אקרמן, איש עסקים, יועץ עסקי וחוזר בתשובה מגדיר את המופע החדש שלו שיעלה ביום ראשון בתיאטרון מראה (20:30).
אריה גדל בבית אתאיסטי ברוסיה הרחוקה ועשה מסע ארוך, סבלני ומורכב של חזרה בתשובה. סיפור על דילמות, זוגיות, קונפליקטים חברתים והמון רגע, הומור וכנות. כניסה חופשית.
שאל את הרב
– נכנסנו לדירה חדשה בערב חג פסח. האם מותר לנו לעשות חנוכת בית בימי ספירת העומר?
"כן. העיקר הוא הלימוד שעורכים כולל הסעודה, כדי לקדש את הבית, אבל יש להימנע מכלי זמר, אך שירה בפה מותרת".
– בבוקר אני מכוונת את השעון המעורר בטלפון, וכשהוא מצלצל אני מפסיקה אותו, זאת מבלי לנטול ידיים. זה בסדר?
"מותר לגעת בשעון קודם נטילת ידיים של בוקר, כמו כן מותר ללבוש בגדים, אבל להיזהר לא לגעת בעיניים באוזניים בפה וכו' וכן במאכלים קודם נטילת הבוקר, משום רוח רעה שעל הידיים שיש בה סכנה".
הרב רפאל סבתי
