*כפייה דתית: כפייה דתית היא הטלת נורמה דתית על הציבור או חלקיו, תוך פגיעה בחופש הדת, בחופש מדת או במצפון של הציבור או של הפרט (ויקיפדיה).
כבר תקופה ארוכה שביסוד המעלה יש דיון קולני סוער לגבי בניית בית ספר תורני לבני האזור. הסיבות להתנגדות מגוונות, ואולי אף מקצתן מוצדקות (אישורים, מבנה, כמות תלמידים וכו'), אך השבוע הגדילה לעשות אחת מתושבות האזור שכתבה פוסט בפייסבוק:
"כפייה דתית מזכירה תחילת מהלכים במדינות חשוכות. עיריית הרצליה במהלך נפלא, מעניקה הסעה ציבורית לתושביה, לחוף הים בשבת. מדוע החרדים כל כך מפחדים אם הציבור שלהם כל כך מאמין וחזק? מי שרוצה יסע ומי שלא לא. דברים דומים מתרחשים גם ביסוד המעלה קומץ חבד"ניקים מנסים לכפות עלינו התושבים, במושבה שלווה בת 130 שנים הקמת בי"ס חרדי ל-8 בנות מיסוד המעלה (השאר מגיעות מהאזור בכלל..) בבית פרטי ללא אישור בינוי, ללא אישור משרד הבריאות ומשרד החינוך (כבוד למפקחת אורנה שמחון העומדת בלחצים הפולטיים והאישיים בגבורה). מאז ומתמיד חיו כאן בשלום דתיים, חרדים, מסורתיים ובעיקר חילוניים והכל היה טוב. מדוע תמיד לדרוש כפייה וקיצוניות? האם לא ברור לכולם לאן מובילה קיצוניות? זו אינה יהדות. זו רבנות, אגו וכמיהת השליטה! עצוב! וכל הכבוד לעיריית הרצליה!"
נעזוב את העניין של הרצליה, וכן את עניין בעיות הבירוקרטיה שמלוות את בית הספר, אך האם יש הצדקה לכתוב: "מדוע תמיד לדרוש כפייה וקיצוניות? האם לא ברור לכולם לאן מובילה קיצוניות?"
אחרי קריאה חוזרת ונשנית אני מנסה להבין מה נשגב מבינתי, אך אני לא מצליח להבין היכן חבויה כאן הכפייה? היכן הקיצוניות?
אותה גולשת כתבה "זו אינה יהדות", הייתי שמח לראות את פרשנותה ומה היא יהדות, לראות ציטוטים שמסבירים מה היא יהדות לדעתה, וכן להבין איך היא בפוסט כזה מייצגת את היהדות. כמו כן, לא מצאתי היכן מסתתרים להם הרבנות, האגו והשליטה?
הייתי תוהה מה הייתה חושבת גברת אם הייתה קוראת ידיעה "בצרפת, לא מאפשרים לפתוח בית ספר יהודי בפריז, בטענות של כפייה וקיצוניות". האם היא הייתה מסכימה איתם או מיד מרימה את דגל הגזענות והאנטישמיות? מה שמותר בצרפת אסור ביסוד המעלה?
אפשר להסביר את זה בשלל דרכים יצירתיות. אני מסכם את הסיבה לכך בשתי מילים: כפייה חילונית.
אפשר לא להיות יהודי מאמין, לכולנו הרי ניתנה זכות הבחירה. אבל יש מרחק רב בין יהודי שלא ממש מתעניין בדתו ולא מקיים כלל מצוות, לבין אחד שהופך למיסיונר: מטיף, מאיים, מתבטא בביטויים רדיקליים כלפי כל מה שמריח אמונה, ואף מונע מאחרים לקיים את אמונתם.
כבר שנים מטפטפים לנו למוח שיש כאן כפייה דתית אבל בינתיים, כל אדם שרוצה לאכול חזיר או שרימפס יכול לעשות את זה ללא בעיה. 99.9% מכבישי הארץ פתוחים לרווחה בשבת. הטלוויזיה הממלכתית הישראלית ממשיכה לשדר בשבתות ובחגים, שלטי חוצות פרובוקטיבים תלויים ברחבי הארץ, וכן הלאה. אך כשיהודים רוצים לפתוח בית ספר מגזרי, זו כבר כפייה?
זה בדיוק כמו שטבעוני יצעק ויפגין "רוצים לפתוח לנו איטליז בעיר". אם יש מספיק אנשים שרוצים לקנות באיטליז, אז מה הבעיה? גם בקריית שמונה, שנחשבת עיר מסורתית, ישנן מספר חנויות שמוכרות חזיר, האם ראיתם דתיים שטוענים שכופים עליהם אכילת חזיר? ברור שלא, פשוט לא נכנסים אליהם. בדיוק כך תושבי יסוד המעלה יחליטו היכן לחנך את ילדיהם.
אל הפוסט המדובר נוספו תגובות אוהדות של גולשים אחרים שמספרים כמה קשה להם כל הכפייה וייסורים הקשים שהם עוברים מידי יום, והנה דוגמה אחת למשל "מצטרפת לכל מילה! גם בראש פינה מתחיל תהליך דומה והכל נעשה כאילו בשם הפלורליזם. לאט לאט כופים עלינו דברים חדשים ומשונים ומדברים איתנו על סובלנות.. איפה הסובלנות לאורח חיים חילוני?"
אני לא יודע בדיוק על איזה סובלנות התגובה הזו התייחסה, אבל בכל מקרה גם בראש פינה ישנו מקרה די הזוי, בו עד כה הדתיים "נהנו" מ-4 שעות שחייה בהפרדה בשבוע (2 גברים, שעתיים נשים), וכעת נוספו להם עוד 3 שעות (משמע 7 שעות, לעומת עשרות שעות במעורב), מה שגרם מהומה (שומו שמיים!) במושבה הקטנה.
לסיום, ללא טיפה ציניות ועם המון אופטימיות, נקווה שיבואו ימים בהם, ללא קשר בין השתייכותנו הדתית או דעותינו ביחס ליהדות, נוכל כל אחד מאתנו לפעול במרחב הציבורי ללא חשש מתיוג של כפיה מסוג כזה או אחר, תוך כבוד לדעותיו/אמונותיו של כל פרט מסביבנו.
