הדבר הראשון שצד את עיני כשנפגשתי עם סמיון, זה השרשרת שהוא עונד לצווארו. שרשרת מכסף שעליה תלויה דסקית מרובעת עם שמו ומספרו האישי בצה"ל.
את השרשרת קנו לו בני משפחתו. ורק אחרי שאני שומע את סיפורו האישי אני מבין מה מביא בן אדם להיות ככה 'מורעל' על צה"ל ועל מדינת ישראל.
סמיון נולד במוסקבה ליונה ז"ל מהנדס במקצועו ופאינה רופאה בפנסיה. בשנת 1990 הוא עלה עם רעייתו רימה שעובדת כבר שנים בבנק הפועלים בקריית שמונה. אתם עלו גם שתי הבנות: הבכורה דינה שלומדת ומתגוררת בתל אביב ולינה בת הזקונים שעובדת במרכז הטניס ולומדת במכללת תל חי.
כשהיה סמיון ילד בן ארבע לימד אותו אביו להחליק על הקרח. בבית הספר הוא התגלה כספורטאי מוצלח כמעט בכל ענפי הספורט.
שנתיים אחרי שסמיון עלה לישראל עם משפחתו עלו גם הוריו לישראל. אביו יונה היה סבא-גן בין הראשונים בקריית שמונה. למרות שלא ידע עברית הילדים היו כרוכים אחריו והוא מצדו השיב להם המון אהבה. "ילדים מרגישים מי אוהב אותם" אמר לי סמיון השבוע "לא צריך מילים".
אחרי חצי שנה שבה התגוררה המשפחה ברעננה הגיעה משפחת יעקובוביץ' לגור בקריית שמונה.
סמיון היה כבר בן ארבעים כששמע מהעולים הוותיקים סיפורים על צה"ל. למרות שהוא שירת בברית המועצות כקצין בסיירת של הכוחות המיוחדים הוא החליט שהוא חייב להתגייס לצה"ל. סמיון ציוני נלהב הזדמן לפגישה של הפורום הציוני. במפגש ההוא השתתף גם אלוף פיקוד הצפון דאז יוסי פלד. הוא ביקש מפלד שיעזור לו להתנדב. פלד ששמע על גילו המבוגר הבהיר לו שזה כבר מאוחר. אלא שסמיון טיפוס עקשן לא ויתר והציע לאלוף הפיקוד הצעה מעניינית. "אני והקצין שאתך נצא לריצה", הוא אמר לפלד, "אם הנהג שלך בן ה-19 ישיג אותי אני מוותר".
הלוחם הכי מבוגר
בגיל ארבעים עבר סמיון את כל תהליכי החיול לצה"ל הכול מיוזמתו והתקבל לטירונות בצנחנים. כשאני שואל אותו השבוע למה כל כך היה חשוב לו להתגייס הוא אומר "הרגשתי שזאת המחויבות שלי למדינה בלב. אני חושב שאני צריך לתרום ולא רק לקבל. זו גם הסיבה שאני עונד את הדסקית עם מספרי האישי על צווארי. כמו רחבעם זאבי ז"ל. אחרי שנפצעתי בצבא אמרו לי שכבר לא אחזור לשרת בצבא, כשחזרתי לשרת המשפחה ראתה כמה אני מאושר וקנתה לי את המתנה הזו. זה הקשר שלי לאהבת המדינה".
הוא הספיק להשתתף כלוחם במלחמת לבנון השנייה "הייתי החייל המבוגר ביותר במילואים שהשתתף במלחמה", הוא אמר לי השבוע. 12 מחיילי המפקדה של הגדוד שלו ששהו בכפר גלעדי נהרגו מטיל קטיושה שנחת לידם.
לפני שנים הוא זכה לקבל צל"ש מהרמטכ"ל על פעילותו הצבאית. כשאני שואל אותו מה הסיבה שקיבל צל"ש הוא מצטנע ומשיב. "אין לי מושג, המפקדים שלי החליטו, צריך לשאול אותם".
כשהשתחרר מהצבא הוא נקלט לעבוד במחצבות כפר גלעדי כפועל פשוט למרות שמאחוריו עשייה של מהנדס מכרות בברית המועצות. כיום הוא עובד באבן וסיד בתפקיד ניהולי.
במשך 11 שנים הוא כיהן כחבר במועצת העיר של קריית שמונה, פועל ועושה ככל יכולתו למען העולים מברית המועצות. את הקשר הראשוני עם העולים הוא החל כשנסע ברכבו הפרטי למושב בית הלל ורכש חלב טרי עבורם. הוא היה מחלק מידי בבוקר לעולים את החלב וכך הוא התוודע למרבית העולים ולקשיים שאתם הם התמודדו באותן שנים.
הוא כיהן כחבר מועצה בשנות כהונתו של ראש העיר דאז פרוספר אזרן. " סמיון הוא אדם מיוחד מאד", אמר השבוע בשיחת הטלפון פרוספר. "איש צנוע, אדם מאד לויאלי. כשהוא אתך הוא אתך עד הסוף. לא רודף אחרי כבוד. מעולם הוא גם לא ניצל את מעמדו כחבר מועצה לטובתו האישית, אלא תמיד טובת הציבור עמדה לנגד עיניו. סמיון הוא אדם כזה שכל מטרה שהוא שם לעצמו, הוא לא ישקוט עד שישיג אותה. איש שמאד אוהב את הארץ ומרגישים את זה. ישנם כמה דברים שהוא עשה במילואים שהשתיקה יפה להם". אזרן ממתיק סוד.
נופל וקם
לצד עבודתו והתנדבותו כחבר מועצה הוא לא זנח את הדבר הקרוב ביותר לליבו וזה אימוני ההוקי קרח של נבחרת ישראל כשכמובן הכול נעשה בהתנדבות.
לפני כחודש התקיימה תחרות אליפות העולם בהוקי קרח. בנבחרת משחק גם תושב קריית שמונה יוני קניטור. התחרות נערכה בטורקיה בדרג 2 ונבחרת ישראל התמודדה מול הנבחרות של: סין, ניוזילנד, טורקיה ובולגריה. הנבחרת שאותה מאמן סמיון זכתה במקום הראשון ובגביע זהב.
לא פעם הוא היה מגיע לאימוני הנבחרת לבוש במדי צה"ל עם הנעלים האדומות וכנפי הצניחה. "הייתי מגיע ככה בכוונה" הוא אומר "זה מסר לצעירים על אהבת המדינה, על נתינה, מורשת. זאת אמירה ללא מילים".
0
– סמיון, היכן אתה מתגורר בקריית שמונה?
"בבנין ר.ו.ה שבמרכז העיר. זכיתי לשכנים טובים וחמים. זה אחד הדברים שתמיד מרגשים אותי בקריית שמונה. הנתינה והעזרה ההדדית. שכן שיכול לרדת מביתו אלינו עם סיר של קוסקוס, השכנות היפה והאנשים החמים זה משהו מיוחד בקריית שמונה. ואני שמח כל כך שזכיתי בשכנים שכאלה".
– איך התחיל הקשר שלך להוקי קרח?
"מאז ומתמיד הייתי ספורטאי. התחלתי כשחקן בקבוצת ההוקי קרח בבת ים. הוקי קרח זה ספורט ישראלי מאד. השתתפתי בתחרויות. בגיל 43 הציעו לי לאמן את נבחרת ישראל ומאז אני שם".
– אמרת שהוקי קרח זה ספורט ישראלי?
"יש בהוקי קרח מרכיבים שמאד הולמים את האופי הישראלי. משחק חזק, חשיבה מהירה, וחוצפה חיובית".
– כמה זמן נמשך משחק הוקי קרח?
"שעה. כשבכל עשרים דקות יש הפסקה".
– סמיון, ברכות על ההישג המרשים, מה הלאה?
"נמשיך לעבוד קשה לא ננוח על זרי הדפנה. השלב הבא לעלות לדרג 1, ולנצח. השחקנים עבדו קשה מאד באימונים, לקחו את המשימה ברצינות רבה והתוצאות מעידות על כך, מדלית זהב באליפות העולם".
******* ***** ****** *******
לפני שנפרדתי מסיימון הוא ביקש להראות לי משהו על ה'אני מאמין שלו'. מתוך מכשיר הנייד שלו הוא מראה לי תמונה שבה נראים שני אנשים. אחד מהאנשים מושיט את ידו לאיש השני שכורע על הרצפה. מתחת לתמונה הופיע המשפט הבא "הראשונים שיעזרו לך לקום, הם אלה שיודעים איך מרגישים כשנופלים למטה".
