לפעמים נדמה שאין קשר בין האנשים והאירועים שאנחנו רואים בטלוויזיה לבין המציאות כפי שאנחנו חושבים שקיימת.

הזירה שמספקת את מרב הסיפורים היא איך לא, הכנסת וסביבתה.

השבוע התביישתי כפי שזה לא קרה לי מזה תקופה ארוכה.

סיפור ראשון. ח"כ אורן חזן ודבריו כלפי ח"כ אילן גילון הסובל משיתוק עקב מחלת הפוליו ממנה סבל בילדותו.

נכון שכבר 'התרגלנו' לשפה בוטה, נמוכה ופוגענית של לא מעט נבחרי ציבור היושבים בכנסת, מכל המפלגות וכל אחד בתורו ובנסיבותיו. נכון שהעין והאוזן של האזרח הישראלי שמעו וראו כמעט הכל, אבל.

…אבל גם לנמיכות ולחוסר הטעם והכבוד יש גבולות. גם למצולות באוקיאנוס יש תחתית, עד שאתה מגיע לחבר'ה שמייצגים אותך האזרח בכנסת.

האמירה של ח"כ אורן חזן כלפי ח"כ גילון הייתה מכוערת, פוגענית ואפילו מתגרה בבורא עולם שאני מניח שבאיזשהו מקום גם חזן נוהג לומר מידי פעם על אירועים כאלה ואחרים "מן אללא". לומר לאדם 'חצי בן אדם', מעיד כאלף עדים על מי שאמר אותם, יותר על מי שנאמרו… חזן ידוע כפרובוקטור לא קטן המחזיק בדעות פוליטיות שאפשר להסכים או לא, אולם אינן מעניקות לו שום זכות ופריבילגיה להתנהג באופן פוגעני ולא אנושי כלפי האחר, השונה. לא יתכן שמערכת החינוך בישראל מטמיעה בקרב דור העתיד את 'קבלת השונה', וח"כ, אפילו זוטר כחזן ינפץ בהבל פה נורמות יסוד כמו כבוד לאדם, גם אם לדעתו האדם נכה, 'חצי בן אדם', כשפתו של חזן.

דובר, נאמר ונכתב רבות על האופן בו לא משמשים חברי הכנסת שלנו דוגמה ומופת לאחרים, אך נדמה שהמצב הולך ומחמיר מאירוע לאירוע ויתכן שיבוא היום ולא יהיו די מילים כדי לגנות ולדחות בשאת- נפש את המעשים והדיבורים הנלוזים של חברי כנסת דוגמת אורן חזן. די, נמאס מפרובוקציות, בעיקר כשהן מלבינות פניו של האחר ברבים ומשחירות את מה שנותר משמה הטוב של הכנסת ונבחריה.

שטרן, יצאת נעל

המקרה השני, והלא פחות חמור הם דבריו של ח"כ האלוף במיל' אלעזר שטרן מ'יש עתיד' מעל בימת הכנסת כלפי שרת הספורט והתרבות מירי רגב. אמירה כה בוטה ואסית לא נשמעה זה זמן רב מעל בימת כנסת ישראל. לומר משפט כמו "אני לא רוצה לדבר פה איך התקדמת.. אני לא רוצה מירי".

לשמוע את הדברים ברדיו, לקרוא את הדברים, זה שונה מאשר לראות את התמונות בטלוויזיה. ומדוע? הצפייה בטלוויזיה מסירה כל ספק באשר לפרשנות שמנסה ח"כ אלעזר שטרן לתת, כאילו והוא התכוון ל…חנפנותה של השרה רגב למפקדיה.

שטרן שוכח שרוח הדברים ושפת הגוף הם חלק מהאמירה וכוונת דבריו. במבחן זה נכשל שטרן כישלון מוחלט ודבריו אכן כוונו לכך שהשרה רגב ניצלה את נתוניה הנשיים כדי להתקדם. וזאת לא הייתה אמורה להיות מחמאה מצידו של שטרן לרגב.

שטרן, בזחיחותו, אץ רץ מאולפן לאולפן והחריף את מצבו ככל שהרבה להתחכם ו'להסביר' את שאמר, שהיה ברור לכל למה התכוון…

ההתבטאויות של חברי הכנסת חזן ושטרן הם דלק גרעיני להאצת הנתק בין העם לנבחריו, לפחות בכל האמור לדוגמה אישית, או משהו שמתקרב לזה.

יועצת משפטית היא אך ורק יועצת משפטית ולא שום דבר אחר

נשאר בכנסת ולדבריה החמורים של המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר בוועדת החינוך של הכנסת בנושא "חוק הנאמנות בתרבות". לא נכנס למהות החוק, כי לא זה הנושא, אלא כיצד פקידה בכירה בשירות המדינה, במקרה זה המשנה ליוהמ"ש הופכת את הבמה שניתנה לה כדי להתייחס לצדדים המשפטיים של החוק, כדי להרביץ את משנתה ודעתה הפוליטיות.

זילבר היא עוד הוכחה לאליטה שהכתה שורשים עמוקים במערכות חיינו במובן שכל מה שהאליטה חושבת, אומרת, מחוקקת ופועלת על פיהם הם התורה, הם הדת הם צווי אלוקי שהם שלחיו עלי אדמות.

כל פעם אני נדהם לגלות מחדש שיש לי ולשכמותי את הזכות לחשוב אחרת והחובה להאמין במה שאני חושב כלגיטימי ולא פחות נכון וצודק מאשר זילבר וחבריה.

לאחר שהאליטה הבינה שתגובתה של שרת המשפטים רצינית, נזעקה גם היוה"ש לשעבר, יהודית קרפ אתמול (חמישי) במתקפה טהרנית נגד איילת שקד, תוך שהיא מתחנפת לבוס שלה אביחי מנדלבליט.

הניסיון 'לאלף' דורות שלמים של מי שלא התיישרו עם הקו המרכזי של הטעם, הדעה והמעשה כאילו ומדובר באיזשהו 'פגם' גנטי או תרבותי, נהדף פעם אחר פעם.

ואני שמח שגם השבוע התבטאויותיה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נתקלו בתגובה עניינית ותקיפה של שרת המשפטים איילת שקד, וטוב שכך.

הדרישה שהמשנה ליוהמ"ש זילבר לא תייצג את משרד המשפטים ואת השרה בדיונים כאלה בעתיד, מוצדקת ונדרשת מול פקידים העושים עבודתם המקצועית רמיה ואת אמונתם האישית לקדושה. לא בשביל זה מחזיקים את הגברת דינה זילבר.

מילה טובה

מידי פעם עולה כתב ועיתונאי אשר מציל מעט את כבודה של התקשורת.

השבוע זה קרה בשיחה של שלום קיטל ונעמה סיקורל ברשת ב'. הכתב בכנסת זאב קם הוזמן לדווח ולסכם את השבוע בפרלמנט, ולפני שהחל, התוודה שהוא חש שאינו עושה את עבודתו העיתונאית כראוי 'קרו דברים כל-כך חשובים בכנסת, שאנחנו, כולל אני, בתקשורת התעסקנו עם מירי רגב, אורן חזן".

אמירה כזו לא שמעתי זה זמן, וכאשר היא מגיעה מעיתונאי מוערך כזאב קם, היא ברת משנה תוקף.

באשר לדבריה של המשנה ליהמ"ש דינה זילבר בוועדת החינוך אמר הכתב "לא זכורה לי התבטאות מעין זו בתשע השנים שאני מסקר את הכנסת. זזתי בחוסר נוחות במקומי'.

זה כנראה היה מעט יותר מידי לשלום קיטל שקטע את דבריו… שתדעו…