היום ה-31 בינואר , 2024

Select your Top Menu from wp menus

רפואה משלימה – חקיקה

הרפואה המשלימה (או האלטרנטיבית. שם שונה לאותו ענף. אני אישית מאמינה בשם משלימה, כיוון ששתי הרפואות אם ילכו יד ביד ישלימו את הטיפול באדם שזקוק לטיפול ויגיעו לתוצאות הטובות ביותר עבורו) קיימת כבר שנים רבות, ולמעשה נלמדת בארץ במכללות מסודרות, שהן שלוחות של מכללות ידועות בעולם מעל 20 שנים. גם אני למדתי בארץ, במכללה לרפואה משלימה, שהיא שלוחה של הפאסיפיק קולג'. בארץ מסרבים לעגן את המקצוע בחוק. דווקא מי שדוחף ולוחץ בכל כוחו ליצירת חוק אחיד בנושא הם בעיקר אלה שביססו את המקצוע בארץ בצורה רצינית, הכוללת לימודים גבוהים שבתוכם גם לימודי רפואה מערבית וגם סטאז' בבתי חולים, בכדי למנוע משרלטנים להשתמש בשם "מטפל ברפואה משלימה" כאשר הם אינם עוסקים ברפואה משלימה.

 

הארות לגבי הרפואה המשלימה

הרפואה המשלימה מציעה אפשרויות טיפול לבעיות שהרפואה המדעית אינה מציעה שום פתרון עבורן. אנו נתקלים ביותר ויותר רופאים, המפנים את מטופליהם לטיפולים משלימים, וחלקם אף עוסקים ברפואה משלימה בעצמם או לקחו קורסים שונים בדיקור. ישנם גם טיפולים ברפואה משלימה שממומנים על ידי הביטוח הרפואי, גם של קופות החולים וגם של ביטוחים של חברות הביטוח, צריך להכיר את כל נתוני הביטוח שלכם.

חשוב לא פחות לדעת, הרפואה המשלימה מכילה ענפים שהוכחו כלא יעילים לצד טיפולים שטרם נחקרו וייתכן שחלקם יהיו בעתיד חלק מהרפואה המדעית. העובדה היא שאחד ממקורות ההשראה העיקריים של הרפואה המודרנית הוא מחקר על פתרונות מתחום הרפואה העממית. איבוד המסורות העממיות עלול לפגוע בסופו של דבר גם ברפואה המדעית-מודרנית. בפתיח למאמר של עורך דין צפריר בר אילן (המאמר נכתב עוד בהיותו מתמחה בעריכת דין) נכתב כי "רפואה משלימה היא תחום ובו טיפולים שונים המתפתח והולך במהירות רבה. עם התפתחות תחום זה יש ניסיונות התעלמות ממנו וזלזול בו הן בפן המעשי טיפולי והן בפן העיוני מחקרי שלו ובוודאי המשפטי".

 

השתלשלות האירועים לגבי החקיקה

בשנת 1991 פורסם דו"ח ועדת אלון לבדיקת נושא הרפואה המשלימה בישראל. הוועדה, בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון פרופ' מנחם אלון ז"ל, המליצה על נורמליזציה של המצב הקיים ועל הוראות חוקים חדשים מסוימים.

ב 23.7.2008 נפל דבר בישראל. החוק החדש קבע, כי העוסקים בפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאיות תקשורת ודיאטניות יחויבו לשאת תואר אקדמי ורישיון משרד הבריאות ובלעדיו לא יוכלו לעסוק בטיפול בציבור. על פי הצהרת המחוקקים, הכנסת תמשיך להרחיב את החוק למקצועות פרה-רפואיים אחרים. יש להניח כי במוקדם או במאוחר יחולו תנאי החוק גם על הרפואה המשלימה ככלל והרפואה הסינית בפרט. להזכירכם עברו כבר חמש שנים, אך הנושא לא טופל כמו שצריך.

אחד הדברים החשובים שקבע החוק הוא מבחני רישוי. לאחר לחצים פוליטיים ואחרים, הוסכם כי כל המסיימים את לימודיהם מ-2008 ואילך יחויבו בעמידה במבחני רישוי ארציים. אנשי מקצוע שלמדו, עד לתאריך זה, בארץ בבית ספר שעמד בדרישות או בחו"ל יהיו זכאים גם הם לפטור מבחינות ובתנאי שעבדו, או יעבדו במשך שנה תחת פיקוחו של איש מקצוע בכיר.

יו"ר הוועדה לבחינת הרגולציה של הרפואה המשלימה, ד"ר יצחק זייס: "יש למסד את התחום (תחום הרפואה המשלימה א.א) במהירות האפשרית. תוך 6 חודשים נגיש את מסקנותינו בנושא למשרד הבריאות ואני מקווה שהם יעבירו חקיקה מהירה בנושא". לצערי הרב, לא נעשה כלום בעניין, ושישה חודשים עברו כבר מזמן כבר כמה פעמים, אנחנו בשנת 2013, ועומדים בפתחה של שנת 2014.

עוד הוסיף ד"ר זייס: "לפני חמש שנים (הכוונה לשנת 2003 א.א), ההסתדרות הרפואית טענה שאין דבר כזה רפואה משלימה והביעה חוסר אמון מוחלט. ואלו היום (הכוונה לשנת 2008 א.א) יושבים נציגי ההסתדרות בוועדה וכמהים יחד עם בעלי עניין אחרים להגיע להסדר בתחום. מהפך זה מצביע בברור על המהפכה כולה בתחום, הן מצד מטופלים, שיותר ויותר דורשים טיפולים משלימים, והן מצד גופי בריאות ממשלתיים ומוסדיים. כיום בהחלט מורגש לחץ על המקצוע ללכת ולהתמסד, יש כבר גורמים אוניברסיטאיים, שמכינים תוכניות בתחום ועם כל ההשלכות החיוביות והפחות חיוביות בנושא, אני מאמין שבסופו של דבר זה יקרה".

לשאלה האם תחום הרפואה המשלימה יגיע בסופו של דבר לאקדמיה ענה ד"ר זייס, כי יש על כך חילוקי דעות קשים מאוד. הדעה שבעד טוענת כי כל עוד המקצוע יתבודד וההכשרה שלו תעשה על ידי בתי ספר פרטיים ולא מוכרים, יהיה קשה לזכות ברגולציה ובהכרה של מוסדות אקדמאיים. לטענה זו עונים המתנגדים לנושא, כי כל הרציונל המקצועי של הרפואה המשלימה ברב תחומיה אינו מתאים לאקדמיה ואם תחום זה ימוסד תהרוס המערכת את ה"רוח" שבתחום.

בזה אני מסכימה לחלוטין עם ד"ר זייס, כיוון שהרפואה הסינית היא מאוד רוחנית אך יחד עם זאת מאוד ארצית.

לדברי ד"ר זייס, כאשר תציג הועדה את מסקנותיה, קשה לו להאמין שמיסוד התחום לא יתהווה.

עם זאת ולמרות הכל, במפתיע ולמרות המסקנות שהוצגו על ידי הוועדה בשנת 2008, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) קבעה ב-2009 שלא לאשר תארים אקדמיים למטפלים אלטרנטיביים, משום שלרפואה המשלימה אין בסיס מדעי. זאת למרות שקיימים מחקרים בינלאומיים רבים ברפואה סינית, דיקור והצלחותיהם במקרים רבים. למרות שכביכול רפואה משלימה היא לא מדעית ולא נחקרת, קופות החולים מממנות ומציעות חלק מהטיפולים, וישנם רופאים השולחים את מטופליהם לטיפולים כאלה.

 

הבסיס לחקיקה

הדרישה לחקיקת חוק הרפואה המשלימה מסתמך על שני חוקי ייסוד של המדינה:

חופש העיסוק: זכותו של המטופל שלא להקשיב לאנשי המדע וזכותו של המטפל לעסוק בכל מה שלא מזיק לחברה ומוצג בשקיפות.

סכנות רפואיות: בישראל אין פיקוח מוסדר בתחום: לרוב המרפאים אין מעמד חוקי, אין כל פיקוח על פעילותם ועל הכשרתם המקצועית‏.

בשנים האחרונות מבוצעים שני תהליכים מקבילים, אך בלתי תלויים זה בזה, במישור הסדרת הרפואה המשלימה ככלל והרפואה הסינית כפרט: תהליך רישוי ותהליך אקדמיזציה.

 

תהליך רישוי

נכון להיום, אין רישוי מסודר לתחומי הרפואה המשלימה השונים בישראל. לכן קורה לא אחת שאדם שלומד יומיים יכול להכריז על עצמו כמטפל בכיר, בדיוק כמו אדם שרוכש השכלה בת ארבע שנים ויותר. אמנם קופות החולים, בתי החולים וחברות הביטוח אינן מכירות בעיסוקו, אך כל עוד הוא אינו מזיק לאיש ואינו נתבע, אין חוק שימנע ממנו פעילות זו.

במפתיע, עד שנת 2008 מצבן של שיטות טיפול אקדמיות מוכרות ורבות היה דומה. מעמד התזונאים הקליניים, הפיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ומקצועות פרה-רפואיים אחרים פעל ללא רישוי חוקי, אף שבפועל כולם עבדו במסגרות ממסדיות.

עם הסדרת החוק במקצועות פרה-רפואיים אילו, התפנתה הכנסת לעסוק גם במקצועות שאינם נלמדים בממסד האקדמי. נראה שרפואה הסינית היא הבאה בתור, וכמובן יפה שעה אחת קודם, הרי כבר המון זמן דשים ובוחשים בנושא.

 

תהליך אקדמיזציה

תהליך זה אינו קשור כלל לחקיקה או למעמד חוקי. עובדה, מקצועות אקדמיים רבים לא היו מורשים ומקצועות מורשים (מטעם משרד התעסוקה או הבריאות, למשל) לא היו בהכרח אקדמאים. קיימות שתי בעיות עיקריות בקידום האקדמיזציה של הרפואה הסינית בארץ:

1.  בתוך המועצה להשכלה גבוהה קיימות דעות שונות. למרות שהוועדה שהיא מינתה המליצה בפירוש לקדם את תהליך האקדמיזציה למקצועות שונים, המל"ג החליט לדחות את ההמלצה בשנת 2008. הסיבות בחלקן פוליטיות ובחלקן עקרוניות או אידיאולוגיות.

2.  במסגרת הרפואה המשלימה מתקיימות גישות שונות, שחלקן הן ללא כל בסיס מדעי. הרפואה הסינית, לעומת זאת, מעוגנת במספר רב של מחקרים ונחשבת למדעית ביותר מבין כל השיטות האחרות שנידונו.   

האיגוד הישראלי לרפואה סינית, מבין את הבעיה ולכן בחר לקדם את נושא האקדמיזציה בנפרד משיטות טיפול אחרות. התהליך ארוך ויתכן שייקח עוד מספר שנים.

כרגע מסתמן כי התחומים עליהם תמליץ הועדה לחוקק סביבם חוקים, יהיו תחומים רחבים כגון נתרופטיה, צמחי מרפא, הומופתיה ורפואה סינית.

 

השיבושים והעיכובים בחקיקה

במסמך שהוכן בעבר לפי דרישה של חברת הכנסת ד"ר רחל אדטו הובאה כל השתלשלות העניינים בנושא הרפואה המשלימה, כולל מסקנות מבקר המדינה בדבר אוזלת היד של משרד הבריאות לאורך השנים ביישום מסקנות ועדת אלון וקידום ההסדרה של מקצועות הרפואה המשלימה בעזרת האגודות המקצועיות. מסמך זה לא כלל את השינויים שנעשו מאז שנות התשעים, ובכללן את הלשכה למקצועות בריאות משלימים, ארגון הגג לאותן אגודות מקצועיות. מאז ועד היום הוקמו בישראל איגודים מקצועיים בכ-20 מקצועות שונים, בהם חברים אלפי מטפלים. אותם איגודים עמלים ללא לאות על רגולציה פנימית של תחום הרפואה המשלימה. כיום בישראל קיים סטאטוס-קוו מקצועי, שבו תוכניות הלימוד בבתי הספר הרבים בכל המקצועות המאוגדים נבדקות ויישומן בפועל מפוקח על ידי האיגודים המקצועיים. האיגודים המקצועיים הקימו תשתיות של ועדות מקצועיות, מערכי שיעור, נהלי אתיקה ודיווח לגבי החומר הנלמד.

 

פסק דין חשוב

לאחרונה פורסם פסק דין תקדימי, שחייב את המוסד לביטוח לאומי לבדוק זכאות של חולה לטיפולי רפואה משלימה בהתאם לנסיבות הפרטיות שלו.‏ הפסיקה התקדימית ניתנה בבית דין הארצי לעבודה בהרכב של 3 שופטים, בראשותה של השופטת נילי ארד. הפסיקה ניתנה בעקבות ערעורו של אבנר עורקבי נגד המוסד לביטוח לאומי וקופת חולים כללית, המערער, נפגע עבודה, הגיש נגד המוסד לביטוח לאומי ושירותי בריאות כללית תביעה למימון טיפולים רפואיים מתחום הרפואה המשלימה לשם ריפויו מהפגיעה שנגרמה לו כתוצאה מן התאונה.

בפסק דינו קבע בית המשפט כי לאור הפרשנות התכליתית ועיקרון ההתאמה לשינוי העתים (שינויים שחלו עם הזמן) של החוק והתקנות, ניתן להכיר בטיפול מתחומי הרפואה המשלימה כ"ריפוי" ו"טיפול רפואי" להם זכאי נפגע עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.

עוד נאמר בפסיקה חשובה זו: לפיכך, ואף שאין לשלול קטגורית הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה לנפגע עבודה, יש לתחום באמצעות קריטריונים משפטיים את סוגי הטיפולים מתחום הרפואה המשלימה להם זכאי נפגע עבודה, כפי שמציעה חברתי. המדובר בקריטריונים המשפטיים הקבועים בחוות דעתה של חברתי סגנית הנשיא ובקריטריונים נוספים, מעין אלה: ההכרה של הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות בטיפול הרפואי המבוקש, רישוי הטיפול, הסדרתו בדין, הזיקה בין הטיפול המשלים המבוקש לטיפול הקונבנציונאלי, זהות הגוף המעניק את הטיפול וכד'".

בסיכומו של דבר פסק הדין נותן גושפנקא והכרה למצב שמתקיים בפועל הן בארץ והן בעולם שבו ההזדקקות לרפואה משלימה כחלק מתהליך השיקום והריפוי של הנפגע היא בגדר המקובל. יתרה מזו בית המשפט נתן פרשנות מרחיבה ודינאמית לחוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.

בית המשפט לא הסתפק בכך וקבע גם קריטריונים ברורים הן לגבי דרך פעולתו של מנגנון ההכרעה הרפואי בעניינם של נפגעי עבודה והן לגבי קביעת קריטריונים ברורים לגבי סוגי הטיפולים מתחום הרפואה המשלימה להם זכאי נפגע העבודה. משום כך, ניתן לראות בו פסק דין תקדימי שאין להמעיט בחשיבותו.

 

 

מה השתנה השנה?!

בכנס בחירות בנושא מדיניות הבריאות, שהתקיים ב-03.01.2013 השתתפה גב' עמית חנין, יו"ר האגודה הישראלית לנטורופתיה ותזונה טבעית, כנציגת פורום הסנ"ה (שבו חברים האגודה הישראלית לנטורופתיה ותזונה טבעית, האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית, איגוד ההרבליסטים הקליניים של עיל"ם והאגודה לריפוי סיני מסורתי).

במהלך הכנס הביעו כמעט כל נציגי המפלגות שהשתתפו באירוע הסכמה עם המטרה והסכמה עם חשיבות הסדרת הרפואה המשלימה וכולם התייחסו לסוגיה בדבריהם.

חברי הכנסת אשר הביעו את תמיכתם במיסוד הרפואה המשלימה והבטיחו להיפגש עם פורום הסנ"ה ונציגיו בכנסת הקרובה לאחר הבחירות, ואכן נבחרו לכנסת הנוכחית הם: ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, יו"ר סיעת העבודה, ח"כ זהבה גלאון, יו"ר מפלגת מרצ, ח"כ פאינה קירשנבאום, ישראל בתינו, ד"ר עדי קול, יש עתיד, ח"כ זאב אלקין, יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ איילת שקד, הבית היהודי וח"כ שולי מועלם, הבית היהודי.

אני אישית מקווה מאוד שימשיכו בפעילותם המבורכת גם בכנסת זו.

 

לסיכום

כולי תקווה שבשנה הבאה עלינו לטובה, שנת תשע"ד תוסדר החקיקה בנושא ונתחיל לראות את האור בקצה המנהרה. לדעתי חקיקה זו חשובה למדינה כולה, וכך נשווה את עצמנו למדינות מתקדמות בהן נושא הרפואה המשלימה מעוגן בחוק בצורה טובה ביותר למען האזרחים כולם.

עד כאן להפעם. הערות והארות יתקבלו תמיד בברכה.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומבורכת!

שנת בריאות והצלחה, שנת אושר ושמחה!

 

בברכת בריאות טובה,

אורלי אברהם

מטפלת בכירה ומרצה ברפואה משלימה

www.avorly.com

052-8781954

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad