האם אתם מכירים תחום אחד שלא זלזלו בכם ואף רימו אתכם? אנחנו נוהגים להלל ולשבח כל עובד שבסך הכל עשה את עבודתו כנדרש, החל מהרופא והאחות ועד לפקיד הבנק או הדואר, ולעתים אף הקופאית.
אין חדש תחת השמש ואין חדש עם הפלסטינאים איך זה שרצח יהודים בשל יהדותם מסורב להתקבל על ידי חלק מהשמאל כפשע נתעב? ומאידך, פליק לפורע ערבי המתגרה בחייל צה"ל פותח חדשות בעולם
מה ההבדל בין קטנוע לבין אופניים חשמליים? הרישיון. כאופנוען ותיק ובעל ניסיון רב בנסיעה על שני גלגלים, אני יכול להרשות לעצמי להעביר ביקורת על מה שמתרחש היום בחוצות עירנו ובמיוחד על המדרכות. יצא לי לבקר לא פעם בבית ספר דנציגר, שמתמיד אני מרגיש שאני חלק ממנו, והופתעתי מכמות זוגות האופניים הקשורים אל הגדר.
ב"בבא קמא"-עט', כתוב: "אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן, רוב הציבור יכולין לעמוד בה". ובכן, אדוני ראש העיר, כל הציבור לא יכול לעמוד בגזרה שגזרת עליו
כל התשובות נכונות. סחר הוגן עאלק...אם במקרים מסוימים של מסחר אנחנו "נעקצים", היום אנחנו פשוט ננשכים. הקניות שפעם נהנינו מהן, הפכו לסיוט מתמשך. הרי לכם כמה המלצות לפני יציאתך "לשופינג" מכל סוג שהוא.
לעתים אני שואל את עצמי האם אני חי במדינת היהודים, או במדינה של פגאנים. אני בדרך כלל לא רואה את תכניות של "מסטר שף", ולא תכניות בישול למיניהן, אבל לפעמים, רעייתי קוראה לי לראות דברים חריגים ויוצאי דופן במיוחד. כך קרה לי ביום רביעי שעבר, בשידור הבישולים בערוץ 2. התכנית שנקבעה על ידי השפים למתמוד...
לראות חמישה יזמים וקבלנים באזיקים, אינה תופעה מלבבת. ללא כל קשר עם מעמדם, אני לא מבין את צעדי המשטרה בהתנהגות זו. האם אלה רוצחים, שודדים אנסים או סוחרי סמים? האם ינסו לברוח לחו"ל ויעזבו את רכושם ומשפחתם?
הייתכן שבמאה העשרים ואחת, אין לנו רשת רכבות מסודרת שתגיע לפריפריה הקרובה והרחוקה,שלא לדבר על הצפון, דבר אלמנטארי הקיים בכל מדינה מערבית אירופאית, שאנחנו מתיימרים להשתייך אליהן?
הם למדו לתואר ראשון שני ושלישי, ובסופו של דבר, מצאו את עצמם מובטלים ללא כל מקור הכנסה כבר בגיל ארבעים. לצערנו זוהי המציאות העגומה והכואבת של בעלי משפחות שלא חלמו על הסיוט הזה, שלא לומר טרגדיה אמיתית בחייהם
הם למדו לתואר ראשון שני ושלישי, ובסופו של דבר, מצאו את עצמם מובטלים ללא כל מקור הכנסה כבר בגיל ארבעים. לצערנו זוהי המציאות העגומה והכואבת של בעלי משפחות שלא חלמו על הסיוט הזה, שלא לומר טרגדיה אמיתית בחייהם
עגבניות ב-13 שקלים, תפוחי אדמה ב-7 שקלים, עופות ב-21שקלים כרעיים ב-31 שקלים, וחזה עוף בשלושים ושישה שקלים, כשפועל/עובד משתכר בקושי כ-25שקלים לשעה? וכשזוג עובדים בקושי מצליח או לא מצליח לגמור את החודש?
אני באמת לא יודע לאן רוצה להגיע העם הזה. מעניין שדווקא אחרי יום הכיפורים, פורסם בעיתון ישראל היום 16.09.13 על זוג שהתארח ביום שבת במסעדה תל-אביבית מפורסמת ושם הוגשה להם צלחת של פירות-ים שבתוכה גם בשר סוסים.
החגים באים וקרבים ובהלת הקניות כבר החלה, מי שמשלהב את להבת הצרכנות הזאת, הן בעיקר הרשתות הגדולות, אך גם המרכולים הקטנים לא רוצים להזדנב מאחור, ויוצאים במבצעים משלהם. כולם נלחמים על כיסו של האזרח המשולהב לקניות כאילו אין מחר...
שמעתי, קראתי ושמחתי על פסיקת בית המשפט העליון על קריאה לעיריית תל אביב לאכוף סגירת המרכולים בימי שבת. העירייה נהגה עד כה, לקנוס את בעלי המרכולים בקנס מזערי של 750 שקלים על כל פתיחה בשבת, בניגוד לחוק העזר העירוני ובזה לצאת, כאילו לידי חובה... מה זה קנס של שבע מאות וחמישים שקלים לעסקים בסדר גודל AM:PM וטי...
כל אדם נורמאלי ומתורבת חושש להיקלע למצב של אלימות ובריונות. לצערנו, מצבים אלה הפכו ללחם חוקנו. לאן שאתה הולך אתה ניתקל בסוג של אלימות כמעט יום יומית בצורה זו או אחרת, החל מהמכולת דרך מגרשי החנייה, בנסיעה על הכבישים, במשרדים, בבתי חולים, שלא לדבר מועדוני לילה ובעצם איפה לא?! באחד המקרים, בעת המתנה לתורי...
לא כל אדם שם לב לתופעות המשונות, המצחיקות ומעצבנות לעתים, של בני אנוש בחיי היום יום שלהם. איפה פוגשים אותם? בכל מקום, על הכביש בחנויות בחניונים, וכן, אפילו בשירותים.
כן ,כך אני חושב. בכל אופן כך אני מרגיש. שאני נשלט על ידי חבורת אנשים בעלי כוח שנבחרו בבחירות דמוקרטיות כביכול, (זכותו של כל אחד לחשוב אחרת)... בעלי ההון ומקורבי שלטון.