היום ה-23 בנובמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

בכל זאת, הסיפור האמיתי

בשבוע שעבר הבאתי את הסיפור של בית הכנסת אלי כהן הי"ד, והתמקדתי מלכתחילה בסיפור לידת השם.

שוחחתי ארוכות עם אברהם, אלברט בר חנין, איש חביב וישר דרך, שסיפר באופן קולח את שחווה מהרגע שעבר משיכון מזרח לרחוב יהודה הלוי והחיפוש אחר בית כנסת.

מספר טוקבקיסטים הפועלים בשיתוף פעולה הדוק וממוקד מטרה בפייסבוק, והמאפיין אותם הוא: שהם עדיין לא נולדו בתקופה המדוברת, או שיש להם חֶסֶר וחֶסֶך בתולדות קריית שמונה ובנוסף, הם נוטים להפעיל את ה'מחיקון ההיסטורי' כדי להתאים את משנתם למטרותיהם הפוליטיות הישנות והחלודות.

ולעניין. בשנות השישים, מי ששלט בכיפה הייתה ההסתדרות ומנהיגיה קבלו את ההחלטות במוסדות הציבוריים. אברהם אלוני ז"ל היה מזכיר ההסתדרות והסיפור שהבאתי התרחש בהסתדרות. גם הזכרתי את זרחין ז"ל שהיה מנהל מחלקת התרבות וטיפל בכל הפעילות התרבותית בישוב. גם הפגישה בין בר חנין ורבי שלום בוכובזה ז"ל ממבטחים, התקיימה על המדרגות בהסתדרות. כל הפרטים הללו לא הספיקו לטוקבקיסטים להבין שמדובר בהסתדרות ובמזכיר אברהם אלוני ז"ל. מעניין…

חלק מהחבורה קפץ על אמירתו של בר חנין כאילו העניין התרחש בערב ראש השנה תשכ"ה, עוד לפני שאלי כהן הי"ד נתלה כראיה חזקה ומשמעותית שהסיפור מפוברק, כי הרי אלוני לא היה ראש עיר באלף תשע שישים וחמש. גילוי מרעיש של החבורה.

אם רק הייתם שואלים את הוריכם על התקופה ההיא, הייתם מונעים מעצמכם את המבוכה והבורות.

ובכן, כאשר אתם תגיעו לגילו של בר חנין ותעשו את הקילומטרז' שעשה, ותטעו בין תשכ"ה ל-תשכ"ו ממרחק של חמישים שנה, תודו לקדוש ברוך שרק זאת הייתה הטעות שלכם בחיים…

 

הזכות להקיש על המקלדת או להכיש?!

צר לי על הסגנון הפרוע שהוכנס לשיח הציבורי בעיתונות ובפייסבוק על ידי אותם טוקבקיסטים המנצלים את זכות ההקשה על המקלדת כדי להכיש את כל מי שנקרה בדרכם ואינו משתייך לחבורה שלהם.

לא ארד לרמת השיח של חלק מהחבורה, רק אציין שהשיטות הנלוזות בהן כותב/כותבים הטוקבקיסטים המשחקים אותה פוליצר, אינו קיים עוד והוא נמצא בדמיונם הפורה.

בבקשה, כל עוד מדובר בהצגת עמדה המבוססת על עובדות אמת, זכותם לומר ולבקר ככל העולה על רוחם, אך מהרגע שהם משתמשים לצרכיהם ברסיסי אמת ויוצרים מצג שווא הבא לפגוע ולהכפיש, שידעו שהתגובה בוא תבוא, כולל הסרת מסכות וחשׂיפת עובדות שיביכו את האיש/האנשים.

 

 

ניגוד עניינים, האומנם?!

באשר לניגוד עניינים בו מנפנפים חלק מחברי הלהקה בשל היותי עורך וכתב בעיתון "חדשות הגליל" וחבר מועצה.

חוק-יסוד חופש העיסוק, קובע שלכל אדם יש זכות יסוד לעסוק במקצוע, במשלח יד או בעסק כלשהו על פי בחירתו. ואי אפשר להגביל זכות יסוד זו אלא בחוק.

במילים אחרות, פרנסתו של האדם איננה תלויה בשום דבר אחר. נקודה.

עם היבחרי למועצת העיר ב-2013, נדרשתי על ידי הוועדה שלא להיות חבר בוועדת הביקורת של העירייה. מתוך מִשנה זהירות ונִראות ציבורית, הרחבתי על עצמי את המגבלות ופרט לוועדת החינוך, לא הצטרפתי לוועדות אחרות, ולאלה שצירפו אותי, בקשתי להתפטר או לא הופעתי לישיבותיהן.

אלה המציגים את מכתבה של הוועדה לניגוד עניינים 'שכחו' לכתוב שמזה חודשים רבים הם מפנים חומרים לוועדה ודורשים לפסול אותי, ודרישתם נדחתה ואף יצאה תגובה שאין שום חשד לניגוד עניינים בעיסוקיי.

מה שהוועדה ביקשה, (דבר שהייתי עושה בחפץ לב לוּ היא הייתה דורשת שאעשה זאת עם כניסתי למועצה) שהדברים יכתבו ואחתום עליהם. בבקשה רבה.

באופן אישי צר לי שהטוקבקיסטים בחרו להתנהל בסגנון בוטה ופוגעני דווקא בערב תשעה באב. אבל זה כבר סיפור אחר…

 

 

 

מאבק ראשי הרשויות מול הממשלה לתקציב

אנחנו מתעקשים לחזור על הטעויות שלנו פעם אחר פעם. זאת המסקנה העולה ממה שקרה בין הצהרותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להשקעות בגליל ובין אישור התקציב על ידי הממשלה, ללא סעיף לגליל.

נתחיל מהסוף. במהלך הזמן שנותר עד לאישור התקציב בוועדת הכספים ובכנסת, הכל יבוא על מקומו בשלום.

אנחנו צריכים להבין שהפוליטיקאים לא יוותרו על הקופון האלקטוראלי המתלווה לפעילותם הפוליטית-ציבורית, וזה בסדר. השאלה היא רק כיצד עושים זאת מבלי להוריד את הנושא החשוב הזה עד למי אפסיים והתפלשות בבוץ הדביק?!

בקדנציה הזאת מכהנים מספר שרים שהייתי מגדיר אותם כמגה-פוליטיקאים: שר האוצר משה כחלון, שר הפנים אריה דרעי, ובראש ראש הממשלה בנימין נתניהו. שני השרים כחלון ודרעי, לא סומכים ולא מאמינים אחד לחברו, אולם הם יודעים שהצלחתם תלויה זה בהצלחתו של זה. ולכן, הם יודעים שבין שתי האופציות, הם מעדיפים להיות תלויים זה בזה ולא זה לצד זה.

ראש הממשלה נתניהו, אחד הפוליטיקאים המשלב כישרון נדיר של מנהיגות וכושר עוד יותר נדיר של תמרון והליכה בשדה המוקשים הסבוך של הפוליטיקה הישראלית, לא יוותר על הקופון הציבורי הנלווה בהשקעת תקציבי עתק חסרי תקדים בגליל ובנגב.

ולכן, השלושה זקוקים למסע ניווט מנקודת המוצא של אפס לנקודת הסיום בו יאושר התקציב בוועדת הכספים ואחר כך בכנסת, ויהיה כסף גם לנו.

עכשיו, אחרי שהבהרנו את סופו של הסיפור, נחזור לתחילתו.

ראשי הישובים מנהריה, עכו, צפת, טבריה, רמת הגולן ועד קריית שמונה ומטולה, מצאו את עצמם בסירת קנו חותרים במעלה הנהר השוצף וגועש. יש האומרים שמערכת היחסים אינה כפי שהייתה, ולא בטוח שראש רשות אחד ימנע את מעידתו של חברו, כפי שהיה בעבר.

מאידך, לנו התושבים צריך להיות ברור שהסיכוי להצליח בהשגת תקציבים הולמים לגליל תלוי באופן מכריע באחדות הפעולה של ראשי הישובים מול הממשלה. אין לנו נבחרת טובה ובעלת סיכוי להביא מדליה, אישור תקציבי, יותר מהנבחרת הזאת.

ולכן, כל ההתארגנויות הבאות להוות אלטרנטיבה מנהיגותית למנהיגות הנבחרת, עוזרת דווקא לממשלה להתחמק מחובתה להיענות לדרישות התקציביות של ראשי הישובים. מידי זמן כאשר נדמה שהמשימה מלכתחילה קשה להשגה, קם איש זה או אחר ומרים את נס התקווה לפתרון קסם. בכל הפעמים שזה קרה, הסתבר שנס התקווה היה לא יותר מעוד אשליה שהתנפצה לנוכח גלי המציאות ותיחכום הממשלה להתל במנהיגים לא מאוחדים.

אין לנו את עובדות העבר בהן הצליחו ראשי הרשויות באשכול המזרחי להביא להישגים ממשיים דוגמת בית הספר לרפואה בצפת, כאשר הם שילבו ידיים והניחו את האגו בצד.

אז למה להחליף ניסיון מוצלח מהעבר באשליית שווא בהווה?!

 

 

מה רצו? שהחקלאי יירה בעצמו?!

החקלאי מבית אלעזרי נהג נכון כאשר הגן על גופו, רכושו ובני משפחתו.

לא מדובר בגניבה רגילה או מזדמנת, אלא בשילוב של פשע פלילי, לאומני הבא לפגוע ביחידים ובאלה באזרחי המדינה שהינם יהודים.

מצער, שאזרחים נורמטיביים מחליפים את רשויות החוק (כנסת ישראל), האכיפה (משטרה, שב"כ) והמשפט כי בסך הכל הם רוצים לקום מחר בבוקר לעוד יום של חיים.

 

 

 

 

ששוטרים ילוו את המסתננים למטוס

במקום שצה"ל, או מי שחדר למוח של צה"ל ישלח חיילים לטפל במסתננים בדרום תל אביב, שישלחו שוטרים שילוו אותם למטוסים.

אני חייב להודות שחבורה קטנה, יחסית, של ארגונים ובודדים בעלי משנה סדורה שהיא הכל, חוץ ממה שמבטא יהדות, יהודי ומדינת ישראל, השתלטו על סדר היום הציבורי ומכתיבים אותו בשיטתיות על כולנו.

הם ניצחו, בינתיים, כי אינני רואה את שר הפנים מנגב זיעה ממצחו כתוצאה מטיפול בהפסקת העוול החברתי שעושים לאלפי ישראלים בדרום תל אביב ובמקומות אחרים.

כן שכחתי, הדואגים למסתננים הומניים ונאורים…

ואנחנו סתם עור, בשר, גידים ועצמות על פיסת האדמה הזאת.

 

נ.ב

יש להרחיב את החוק המחייב ראש ממשלה להיבדק פעם בשנה ולדווח על תוצאות הבדיקה לציבור, גם על ראשי ממשלה לשעבר בעקבות התנהלותו של אהוד ברק מאז פרש מתפקידו.

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad