הסערה התורנית של השבוע הייתה סביב פרסום דו"ח מבקר המדינה על "צוק איתן". סערה אמרנו? רק בשביל הפרוטוקול.
הסטירה התהומית שיש בין חשיבות תפקידו של מוסד 'מבקר המדינה' ובין הדרך בה פועל המשרד, ראוי שיעברו בחינה מחודשת. אילו לא היה מדובר בנושא כל כך חשוב, היינו פותחים ואומרים "בוקר טוב אליהו".
אדוני המבקר, זה רציני? האם אינך חוטא לתפקידך המרכזי, לחשוף, בזמן אמת או ככל הקרוב להתרחשויות את הכשלים כדי לתקנם, ולא לספק תעסוקה לצוות המשרד ולבתי הדפוס בהדפסת ספר עב קרס שאינו לתועלת העניין.
מוסד מבקר המדינה היום, יכול להיות חלק מאגף ההיסטוריה בגנזך המדינה ולצרף את החומרים שהוא מלקט לטובת היסטוריונים ודוקטורנטים להיסטוריה. אין תועלת ממשית לדו"ח היוצא שנתיים וחצי אחרי שהאירועים התרחשו, כולל הכשלים והפשלות. בעידן דיגיטאלי במהירות האור, כל העולם ואחותו יודעים ומכירים את הפרטים. מבקר המדינה לא צריך לספר לנו מה קרה. ערוצי הטלוויזיה השונים מעמידים חצובות עם צלם, מקליט, כתב ופרשן על כל גבעה רעננה ומדווחים בשידורים חיים מהשטח. בעידן שבו מהירות השגת המידע גוברת על אמינות המידע, העובדות נקבעות בתודעה, וגם אם המבקר יגלה עובדות אחרות, חזקה עליו שזה לא ישנה הרבה.
ולכן, הדו"ח הזה מספק במקרה הטוב תחמושת חלודה בידי יריבים פוליטיים לנגח את יריביהם, ולצבא עוד אליבי לדרוש תקציב גדול יותר, בלי קשר לנחיצותו.
אומרים שהכל פוליטי והכל אישי, וזה נכון יותר מתמיד כי מוסד כה מכובד, כמו מבקר המדינה מספק בכריכה עבה את ה'עובדות'.
תשימו לב שאין קשר בחלק מהמקרים בין חברי הקבינט והקצינים המבוקרים ובין אלה המגיבים היום. מדהים עד היכן מגיעה גמישות הדוברים בשפגט והלוליינות שהם עושים כדי לנקות את שמם או לחילופין לקושש עוד קול או שניים.
הלקח עבורנו
…אבל, הדבר הכי-הכי חשוב אינו מופיע בדו"ח מבקר המדינה במילים אלא במסקנות ובלקחים כלפינו בגבול הצפון.
כדי שבכל זאת יצא משהו טוב מהדו"ח הזה, אנחנו צריכים לאמץ את המסקנות באשר למנהרות ולדרך הטיפול בהן.
אז קודם כל נצא מנקודת הנחה שיש מנהרות בגבול עם החיזבאללה. וכדי להוכיח שלא, נצטרך 'לחכות' למלחמה הבאה. ועל זה כולנו מוותרים.
אם אכן הנחת העבודה שלנו נכונה, וכנראה שכן, על ראשי הישובים בצפון לתבוע ממשלת ישראל ובהם: ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לצאת בהודעה מסודרת של שלושתם ולספר לתושבים מה קורה? כיצד מדינת ישראל מתכוונת לשמור על תושביה בצפון, אחרי שמסקנות דו"ח מבקר המדינה על 'צוק איתן' מונח לפניהם.
יש לנו יותר מידי צלקות בגלל תרבות ה'סמוך' שכל פעם מככבת בדו"חות של 'אחרי המלחמה' או 'אחרי המבצע'.
זה שנגזר עלינו להתמודד כל כמה שנים מול אויבנו בדרום ובצפון, התרגלנו. אבל, זה לא אומר שנצא למלחמות והמבצעים האלה מתוך ידיעה שבסופם נקבל עוד דו"ח של מבקר המדינה שיצביע על אותם הכשלים בדיוק. אם את התרבות הזאת נשנה, דיינו.
פינת הדונאלד
השבוע נחשׂפתי לכתבת חדשות שסידרה לי מספר דברים, בעיקר לטובת הנשיא טראמפ, שבעיני השמאלנים תועבה לקבל אותו כנשיא לגיטימי של המעצמה הדמוקרטית הגדולה בעולם.
לא ידעתי או לא זכרתי שבמסיבת העיתונאים המסורתית של הנשיא האמריקאי אובמה עם כתבי הבית הלבן בשנת 2011 הנשיא אובמה שפך את דמו של טראמפ כאילו שהיה מים.
הנשיא אובמה הלבין את פניו של דונאלד טראמפ שנכח באולם כאורח על תקן של 'סלאב'. דבר המקובל במקומותיהם.
בקטע החדשותי שראיתי בערוצים 1 ו-2 נראה ונשמע הנשיא ברק אובמה זחוח ויהיר יורד על טראמפ כאילו ומדובר בעוד סטנדאפיסט. האמת?! לא הרגשתי נוח בשביל טראמפ שעמד נבוך ומושפל מול הנשיא ברק אובמה.
…עכשיו, אחרי הכתבה הזאת, הבנתי ואני מבין את הנשיא הנכנס טראמפ בהתבטאויותיו כלפי הנשיא היוצא ושלוחתו קלינטון.
זה לא יהיה ניחוש פרוע ומופרך לומר שניצני ההחלטה של דונאלד טראמפ להתמודד לנשיאות ארצות הברית נזרעו באותו מעמד, ועל ידי אותו נשיא שחצן, שבסופו הביא לתבוסתה של הילארי קלינטון בהתמודדות מול טראמפ. ועל זה נאמר "איך שגלגל מסתובב".
