היום ה-15 בנובמבר , 2019

Select your Top Menu from wp menus
120 x 600
120 x 600

פני מלכה

לפני כמה חודשיים, כשהגעתי למספרה של האחים מלכה, לא נותר לי כיסא לישיבה. באותו ערב, הייתה אמורה להתקיים חתונה גדולה בעיר ונשים רבות הגיעו לעצב את שערן לכבוד המאורע. מחוסר ברירה המתנתי ליד הדלת. עמדתי מביט במהומה ואז היא נכנסה אישה צעירה בשנות השלושים לחייה. אישה קשת יום אוחזת בשתי בנות קטנות. היא נראתה לי עייפה וקצת גם אבודה. למרות הלחץ ששרר במספרה משה הפסיק לרגע את רעש הפן שאחז בידו קרא בהתלהבות בשמה של הצעירה וחייך אליה חיוך רחב ומזמין.

'באתי כדי שתספר רק את הילדה הגדולה' היא לחשה למשה. 'הקטנה עדיין לא צריכה להסתפר. היא גם לא כך מבינה'. אמרה האם כמתנצלת.

משה הפתיע את האם והושיב את הילדה הקטנה ראשונה. בזמן שהוא סיפר אותה, אלעד האח סיפר את האחות. שתי האחיות הביטו אחת בשנייה וראיתי חיוך גדול של אושר על פניהן. חיוך השמור רק לילדים.

השבוע, כשהגעתי לראיין את האחים מלכה הזכרתי להם את הסיפור ההוא. תהיתי מדוע משה החליט לספר את הילדה הקטנה למרות בקשתה של האם?

'אני מכיר את האישה ויודע שמצבה הכלכלי קשה', ענה לי משה 'היא לא יכלה להרשות לעצמה לספר את שתי הבנות. זה נראה לי לא הוגן שבגלל זה ילדה לא תסתפר. לא לקחתי ממנה כסף בכלל. וזה לא נראה לי משהו מיוחד. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות איש לרעהו'.

 

– משה, ידוע שנוצרת אינטימיות מיוחדת בין הספר לבין הלקוחה. עד כמה המגע האישי מביא חלק מהאנשים לשתף אותך גם בחיים האישים שלהם?

זה נכון. אני שומע לא מעט סודות ונחשף לסיפורים אישים.

לפעמיים אני לוקח את הדברים שאני שומע כאן במספרה גם אליי הביתה. אתה שומע על מצוקות של מחסור ודברים לא נעימים. אנשים שקשה להם בחיים. זה משפיע באופן אישי, כי אתה נקשר פה לאנשים. הייחודיות של המספרה שלנו היא שהלקוחות ואנחנו, כולנו כאן משפחה אחת.

 

אלעד האח מוסיף "גם ביום שלא בא לך לצאת מהמיטה, אתה יודע, יום כזה שרבת עם האישה, או שחזרה לך משכנתא. כולנו בני אדם הרי. אז גם ביום כזה כשאני מגיע למספרה אני עושה סטופ, מחייך ללקוחות, משדר אנרגיות טובות. ואז גם היום עובר לכולם בכייף".

 

– ממי קבלתם את הנתינה הזו? מי השפיע עליכם הכי הרבה?

שניהם עונים יחד. 'ההורים'. אלעד: אנחנו כל יום אצל ההורים. כל שבת ביחד. גשם או לא גשם אנחנו תמיד ביחד. אין דבר שהם צריכים ואנחנו לא נעמוד מיד לרשותם. לא מזמן משה לקח את ההורים לטיול שורשים במרוקו. הם האנשים הכי יקרים וחשובים לנו בעולם. אנחנו משתדלים להחזיר להם עבור כל מה שהם עשו למעננו".

 

החיים כטלנובלה

האחים מלכה נולדו וגדלו בשיכון ג'. האב עמרם עבד במשך שנים רבות כצבע בעירייה עד שפרש לגמלאות והאם יפה עבדה כפועלת ייצור במפעל 'גיבור' עד שנסגרו שעריו. כיום יפה האם מועסקת באחד מגני הילדים שבקיבוץ.

הם גדלו בבית קטן, בשכונה שקטה וטובה. 'בית שתמיד הייתה  בו אהבה וחום', אומר משה 'גדלנו על ברכי הדת והמסורת של כיבוד אב ואם'. למרות שמשה לא חובש כיפה לראשו הוא מתפלל בכל שבת בבית הכנסת השכונתי ומקפיד להניח תפילין בכל בוקר. הם חמישה אחים. עינת הבכורה נשואה לאטיאס והם מתגוררים בקריית שמונה. משה נשוי לשגית והם הורים לשני בנים ליאם ונהוראי. אלעד נשוי לשירן והם הורים לתינוקת. חנן האח השלישי עדיין רווק עובד אתם במספרה המשפחתית ובן הזקונים אלעד חיל משוחרר שדווקא תחום הבישול מעניין אותו יותר מהמספרה.

בילדותו, משה למד בבית הספר 'יצחק הנשיא'. לאחר השחרור מצה"ל הוא עזב לתל אביב כדי ללמוד ספרות אצל מעצב השיער המפורסם שוקי זיקרי. הוא החל את דרכו מהתחתית כחופף באחת המספרות בתל אביב וטיפס עד שהגיע לעבוד אצל הספרים הידועים והנחשבים ביותר בתל אביב. אבל את הפריצה הגדולה שלו בעולם הספרות, הוא חייב להצלחה באודישן לסדרת הטלנובלה 'מיכאלה'. מתוך עשרות רבות של מועמדים שהתמודדו לתפקיד נבחר מלכה להיות מעצב השיער של הסדרה. במשך חצי שנה הוא שהה עם שחקני הסדרה משעות הבוקר ועד השעות המאוחרות של הלילה. מערכת יחסים הדוקה נרקמה בינו לבינם. משה איש חייכן ולבבי, נטול מניירות וגינונים מצא מהר מאד את הדרך לליבם והם השיבו לו אהבה. כשהסתיימה הסדרה הראשונה הוא המשיך לסדרה נוספת 'טלנובלה בע"מ". במספרה שלו שממוקמת ליד הדואר המרכזי, אני מוצא אלבומים רבים של תמונות שבהן הוא מצולם עם מיטב הסלבריטאים של הטלוויזיה: עופר שכטר, גילת אנקורי, יעל בר זוהר, רון שחר ורותם אבוהב.

לצד התמונות שלו עימם אני קורא את המילים החמות שהם הרעיפו עליו, עדות לימים היפים שבהן הם בילו יחדיו. כשהסתיימה הסדרה יעל בר זוהר הפתיעה את משה. היא הדפיסה ארבעים חולצות על חשבונה עם ההדפסה. 'משה מלכה עיצוב שיער' וחילקה לכל השחקנים שבסט. הם ערכו לו מסיבת פרידה מרגשת. 'משה, הנשמה הטהורה שלי. אני כל כך מתרגשת לכתוב לך. כי אני כל כך אוהבת אותך.." כתבה לו בר זוהר בדברי הפרידה ממנו.

 

– משה, אהבת את הברנז'ה  התל אביבית? 

המחווה הזו בהחלט ריגשה אותי. הרגשתי שהם מעריכים ומוקירים את עבודתי. אבל, אני חושב שיש הבדל מאד משמעותי בין תושבי קריית שמונה לתל אביבים. בתל אביב, כל אדם דואג לעצמו. אנשים קצת קרים ומנוכרים. הייתה לי אפשרות לפתוח מספרה בתל אביב, ואני מאמין שהייתי יכול לגדול ולהשתלב בתעשייה. אבל בסוף החלטתי לבוא לכאן ולפתוח את המספרה. אני מאד אוהב את קריית שמונה, את האנשים פה. את החמימות. ואני מאמין  שבאיזה מקום זה שאני התפתחתי והגעתי למה שהגעתי, זו זכות להעניק לכולם. לכל תושבי קריית שמונה כי מגיע להם. מאד חשוב שאנשים שלמדו יחזרו לעיר שבה גדלו וצמחו.

 

– איפה הכרת את אשתך שגית?

כשעבדתי בסלון כלות בתל-אביב, הגיעה צעירה מטבריה ללוות  את חברתה הטובה ביותר שעמדה להינשא. אני עיצבתי לכלה את השיער ותוך כדי נוצר קשר. לקחתי מהחברה את מספר הטלפון. באותה תקופה שגית עבדה בסופר פארם בטבריה. זה התחיל מהמון שיחות טלפון ולאחר כמה פגישות ידענו שנועדנו זה לזו. שנתיים אחרי אותה פגישה התחתנו בקריית שמונה. בשנים הראשונות של הנישואין התגוררנו בדיזנגוף והיינו מאד מעורבים בתוך התעשייה, בתל אביב, שם נולד גם בננו הבכור ליאם. אבל לשנינו היה ברור שאנחנו בוחרים לחזור ולגור בקריית שמונה.

 

– מתי אלעד וחנן הצטרפו אליך?

בזמן שפתחתי את המספרה בקריית שמונה, אלעד אחי, שמאד מוכשר בתחום הספרות עסק גם הוא בעיצוב שיער במספרות הכי נחשקות של תל אביב. הצעתי לו לחזור הביתה ושמחתי מאד שאלעד הצטרף אלי. בהמשך הצטרף גם חנן האח הצעיר.  הקשר המשפחתי חשוב לי מאד. אני גאה ושמח ששלושתנו היום עובדים ביחד.

 

– אלעד, אין ויכוחים ביניכם, אתה לא נפגע אם מגיעה לקוחה ומבקשת דווקא להסתפר אצל אחד מאחיך?

ממש לא. זה אפילו מחמיא לי. יש יומן עבודה והלקוחות שמתקשרים הם אלה שבוחרים אצל מי להסתפר. וביננו לבין עצמנו, מה זה משנה. הכול זה אותה קופה וכולנו מתחלקים ביחד.

 

– משה ואלעד איפה תהיו בעוד עשר שנים מהיום?

 

אלעד: "החלום שלנו זה להקים מתחם יופי. מרכז יופי לכלות שיכלול הכול החל מעיצוב ציפורנים ועד לתסרוקת לכלה. אנחנו נקראים "מלכה" והשאיפה שלנו שכל מי שתכנס אלינו לא רק תצא מלכה. אלא גם תרגיש מלכה. 

אולי יעניין אותך